עזה מכתום לירוק: כך הגענו עד הלום

שלוש שנים וארבעה חודשים אחרי שאחרון החיילים סגר את השער ונפרד מרצועת עזה, חזרה אמש (יום שבת) ישראל לרצועה במסגרת השלב הקרקעי במבצע "עופרת יצוקה". באותן שנים ידעו תושבי עוטף עזה ימים של שקט, אך בעיקר סבלו מטרור של אלפי רקטות קסאם.

עם תחילת יישום תוכנית ההתנקות באוגוסט 2005, הצהיר ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, שהיום מלאו שלוש שנים מאז נפל לתרדמת: "העולם ממתין לתגובה הפלסטינית - יד לשלום או אש טרור. ליד המושטת נשיב בעלה זית, אך לאש נשיב באש, קשה מאי פעם". מנגד, אמר באותו יום ראש הלשכה המדינית של תנועת החמאס, חאלד משעל, כי יישומה של תוכנית ההתנתקות הוא "תחילת הסוף של ישראל". מאז ההתנתקות המשיכה ישראל להעביר מזון ותרופות לרצועה דרך המעברים. בנוסף גם חלק מהספקת החשמל לרצועה מגיעה מאשקלון. ישראל שולטת במרחב האווירי של הרצועה וגם בעקיפין על מרשם האוכלוסין.

סוגרים את השער לעזה. ספטמבר 2005 (צילום: AP)

למרות ההתנתקות, הטרור מרצועת עזה לא חדל, והניסיונות לפגוע באזרחים באמצעות ירי רקטות קסאם ובחיילים  באמצעות מטענים וירי לא פסקו. התקרית החמורה ביותר אירעה ב-26 ביוני 2006. חוליית מחבלים עברה את גדר המערכת בכרם שלום - הרגה שני חיילים וחטפה את החייל גלעד שליט לרצועת עזה. בחודשים שלאחר החטיפה ביצע צה"ל כמה פעולות נקודתיות ברצועת עזה - כמו מבצעי "גשמי קיץ" ו"אלוני הבשן " מיד לאחר החטיפה ומבצע "ענני סתיו" במרחב העיירה בית חנון כמה חודשים לאחר מכן. בנוסף ביצע צה"ל כמה פעולות שנמשכו כמה ימים - כמו מבצע "גן נעול" ו"ארבעת המינים".

ב-26 בנובמבר 2006 הכריזו ראש הממשלה, אהוד אולמרט, והנשיא הפלסטיני אבו-מאזן על הפסקת אש. אולמרט הודיע כי אם אכן יכבדו אותה הפלסטינים, תחדל ישראל מפעילות צבאית ברצועת עזה. עם זאת, ירי הקסאם לא נפסק לחלוטין.

מספר הרקטות ששוגרו בשנים 2005-2008

אבל הרגיעה השברירית הגיעה לסיומה ביום העצמאות של שנת 2007. אנשי גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, שיגרו עשרות רקטות קסאם ופצצות מרגמה לעבר ישראל. הרקטות התפוצצו מאשקלון ועד היישובים שבדרום עוטף עזה. לא היו נפגעים, אך נגרם נזק. לאחר מכן התברר כי הירי היה חלק מנסיון לחטוף חייל. מאז אירעו עוד כמה ניסיונות של החמאס לחטוף חיילים בגבול הרצועה.

המהפך של החמאס

חודשיים לאחר מכן - ביוני 2007 - התמונה השתנתה. החמאס הצליח לבצע הפיכה ברצועת עזה. בזה אחר זה נפלו מוצבי הפתח בידי אנשי חמאס, אנשיהם נכנעו או נהרגו - והנשק והתחמושת עברו לידי החמאס. אנשי החמאס גם כבשו את לשכתו של הנשיא הפלסטיני, אבו-מאזן, בעזה וחמושי התנועה הצטלמו בה. ירי הרקטות לעבר ישראל לא נפסק - ואף התגבר. מאז ההשתלטות, נסגר מעבר רפיח.

פינוי ההתנחלויות (צילום: איה בן עמוס)

במרס 2008 נכנס שוב כוח צה"ל לרצועה במסגרת מבצע "חורף חם". במסגרת המבצע נהרגו עשרות פלסטינים, כשחיילים נכנסו למרחבי השיגור בצפון הרצועה ובשכונת סג'עייה בעזה.

ושוב שלושה חודשים לאחר מכן הוסכם על רגיעה, שהופרה פעמים רבות על-ידי הפלסטינים. בחודשים יולי עד אוקטובר נורו לעבר ישראל כחמש רקטות בחודש ועוד שישה פצמ"רים - ומנגד בחרה ישראל שלא להגיב. ב-4 בנובמבר, יום הבחירות לנשיאות ארצות הברית, חשף צה"ל ופוצץ מנהרה באמצעותה התכוונו ארגוני הטרור הפלסטינים לבצע פיגוע בישראל או לחטוף חייל והפלסטינים הגיבו בירי עשרות רקטות קסאם לעבר ישראל. במהלך חודש נובמבר נורו 148 רקטות מסוגים שונים ועוד 85 פצצות מרגמה לעבר ישראל.

על-פי נתוני מערכת הביטחון בשנת 2008 (עד תחילת חודש דצמבר) נורו כ-2,900 רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל. לשם השוואה, בשנת 2007 תועדו למעלה מ-1,200 רקטות ויותר מ-600 פצמ"רים שנורו לעבר הנגב המערבי. 

בשבוע שבסופו פקעו הבנות הרגיעה התגבר ירי רקטות הקסאם לעבר הנגב המערבי - וצה"ל החליט להגיב. התקיפה הראשונה, ב-18 בדצמבר, כוונה נגד מחסן לאמצעי לחימה במחנה הפליטים ג'בליה ובית מלאכה לייצור רקטות בחאן יונס. זה היה איתות אזהרה לחמאס. בחמאס טענו לאחר התקיפה כי אין רגיעה והאשימו את ישראל באחריות להתפרקותה. הארגון הודיע כי הפלסטינים רשאים להגן על עצמם בכל האמצעים העומדים לרשותם והמשיך לירות רקטות לעבר היישובים הישראלים.

בשבת 27 בדצמבר לפני הצהריים - עם התגברות הירי - החל חיל האוויר לתקוף מטרות של החמאס ברצועת עזה ובכך נפתח רשמית מבצע "עופרת יצוקה". בתום שמונה ימי לחימה דיווחו הפלסטינים על כ-500 הרוגים בישראל התפוצצו למעלה מ-400 רקטות קסאם - ארבעה בני אדם נהרגו בימים הראשונים של המבצע ועשרות נפצעו.