"אפילו לא ידענו שהוא בעזה". עם הורי הפצועים

"לא ידענו שהוא נכנס לעזה, אבל שיערנו כך. חשבנו איפה כבר יכול להיות הילד שלנו? " - כך אמרה היום (א') אם ללוחם בחטיבת גולני שנפצע באורח קשה בפעילות ברצועת עזה. החייל נפגע בראשו מרסיס של פצצה מרגמה.  

בני משפחתו של החייל יושבים מחוץ לחדר ההתאוששות וממתינים לבשורות. "קיבלנו הודעה ב-5:30 לפנות בוקר כאשר קצין העיר דפק בדלת. ההרגשה היתה רעה מאוד", סיפרה האם.

הפצוע, המתגורר ביישוב קהילתי בעמק יזרעאל, היה גאה בשירותו הצבאי ולדברי משפחתו, יש גאווה גדולה בכל בתי הספר בנוגע לשירותם הצבאי של בוגריהם. "החינוך בעמק פטריוטי, חינוך של אנשים שתורמים למדינה, זו האווירה שמנחה את הילדים. כל החברים יודעים ומבינים שאף אחד אחר לא ישמור לנו על המדינה".

"הוא לא אהב לדבר על השירות הצבאי" (צילום:AFP)

חבריו של החייל, היושבים על רצפת חדר ההמתנה, מהנהנים בהסכמה לדברי האם המודאגת. "הוא לא אהב לדבר על השירות הצבאי. הוא תמיד אמר שאין לו מה להגיד, אבל אנחנו יודעים שהוא חייל טוב, ומאחלים שיהיה בריא ושמח". "קודם כל בריא", התערבה האם. "אנחנו מנסים לשמור על רוח סבירה, להיות אופטימיים. כל החברים מתקשרים, כולם רוצים לעזור, כולם דואגים לו".

אחד מהחברים ציין, כי על אף שבהשקפתם הפוליטית רובם ניצבים בצד השמאלי של הקשת, הם היוו בעד הפעולה בעזה. 

"פוחדת יותר על החיילים"

שושי הגיעה לבאר-שבע מאשדוד המופגזת בעקבות פציעתו של בנה, המשרת בגולני. "הלב שלנו עם כולם", היא אמרה ל-ynet. "אני מקווה שכולם יחזרו הביתה בשלום ושלא יהיו יותר פצועים ושמשפחות אחרות לא יעברו את המתח והחרדה הזו שאנחנו עוברים". בנה של שושי נפצע באורח קל מרסיסים בכף ידו והוא נזקק לניתוח.

"בסך הכל הוא היה במצב רוח טוב והוא דואג לחברים שלו, לאלו אשר נשארו ברצועת עזה", אמרה האם. "אני מקווה שהמבצע לא יהיה ארוך, כי אני דואגת לכל החיילים". שושי, אשר זכתה גם היא לחוות את אימת הרקטות, סיפרה כי היא לא פוחדת מאותן רקטות כפי שהיא פוחדת על אותם חיילים. "אנחנו מוכנים לספוג, רק שיהיה שקט. אני חושבת שכל החיילים שליחים שלנו ושומרים עלינו".

בית החולים סורוקה פתח מרכז מידע שמספרו 1255177 מכל טלפון ומספר פקס לכבדי שמיעה שמספרו 08-6244434.