ההכנסות ממנהרות בעזה - 650 מיליון ד' בשנה
תושבי רפיח מודאגים מפגיעה ב"ענף" המנהרות הרווחי, שהוביל לגידול בתעסוקה בעיר ולשגשוג כלכלי עבור בעלי המנהרות וסוחרים. לפי מכון מחקר פלסטיני, המנהרות תרמו להעמקת העוני בעזה, אך גם מילאו תפקיד חשוב, מבחינתם, בהתמודדות עם המצור על הרצועה
הירוקים של השכן: מאמרים קודמים
הרווח הכלכלי של ענף המנהרות בא לידי ביטוי בנתונים שפורסמו בחודש שעבר על ידי מכון מחקר מרצועת עזה. לפי נתונים אלה, נכון לחודש דצמבר 2008 הגיע שיעור האבטלה ברפיח לפחות מ-20%, לעומת למעלה מ-50% לפני כשנה. כוח העבודה במחוז רפיח מוערך בכ-18 אלף איש.
התרחבות ענף המנהרות ברפיח משכה אליה תושבים מכל רחבי הרצועה. חלק חיפשו תעסוקה, ואחרים הגיעו למטרות מסחר. הדבר תורגם עד מהרה לעלייה ניכרת בפעילות הכלכלית - הן בתחום ההיצע בחנויות והן בפתיחת מסעדות ובתי קפה חדשים.
לפי הנתונים הפלסטינים, העלייה במספר המנהרות מאז עלה החמאס לשלטון היא מטאורית. באמצע 2007 פעלו ברפיח כ-20 מנהרות, אולם שנה מאוחר יותר כבר היה ידוע על למעלה מ-500 מנהרות בסדרי גודל שונים. עיקר המנהרות הוקמו באזור מצומצם של 4 קילומטרים לאורך גבול עזה - מצרים, בשכונת תל זערב, בשכונת ברזיל ובשכונת אלעבור, שם הקרקע מאפשרת חפירות.
בדרך כלל, אורכן של המנהרות נע בין 200 מטרים לקילומטר אחד. חפירת מנהרה אורכת שבועות או חודשים - תלוי באורכה ובעומקה. עלות חפירת מטר אחד של מנהרה נאמדה ב-100 דולר. מקורות ברפיח יודעים לספר כי ככל שעלות החפירה של המנהרה גבוהה יותר, כך גם גדל תיאבונם של בעלי המנהרות, שדרשו שולי רווח גבוהים יותר, ואלו בסופו של דבר התגלגלו לצרכנים הפשוטים.
אינטרס מעבר לגבול
תושבים ברפיח מביעים תקווה כי ענף המנהרות ישרוד גם את המבצע הצבאי הישראלי הנוכחי, בשל האינטרס הקיים מעבר לגבול, כלומר - אצל הסוחרים המצרים בקרבת הגבול עם עזה.
חוגים כלכליים ברצועת עזה טוענים כי ההכנסות שיוצרו ברצועה כתוצאה מההברחות במנהרות עלו מכ-30 מיליון דולר בשנה בממוצע עד שנת 2006 לכ-650 מיליון דולר בשנה הראשונה לשלטונו של החמאס. רווחי עתק אלו השתלשלו לכיסם של בעלי המנהרות וממשלת החמאס.
חשוב לציין כי לצד הדאגה ברפיח, רבים אחרים ברצועה לא יזילו דמעה אם ייסתם הגולל על "כלכלת המנהרות" האמורה. המכון הפלסטיני, שפרסם את מחקרו על המנהרות, ציין כי היה להן חלק לא קטן בהעמקת העוני ברצועה, בגלל המחירים הגבוהים שנדרשו הצרכנים לשלם עבור סחורות פשוטות, וזאת עקב היווצרות של שוק שחור וחמדנות הסוחרים ובעלי המנהרות.
לפי אותו מכון, מאז עליית החמאס לשלטון חלה עלייה ניכרת במספרם של הילדים המקבצים נדבות ברחובות הרצועה. עם זאת, עורכי המחקר הדגישו כי למרות ההשלכות השליליות "למנהרות היה תפקיד חשוב בהתמודדות עם המצור".
ד"ר גיל פיילר הוא מנכ"ל אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת) ודורון פסקין הוא מנהל אגף המחקר
לפנייה לכתב/ת 
