שתף קטע נבחר

הורים לחיילים הפצועים: "אסור שזה יחליש אותנו"

הוריהם של החיילים שנפצעו בעזה יושבים בבית החולים סורוקה ומתפללים לשלום בניהם. למרות הכאב והדאגה, הם מבהירים: "יש להמשיך ולפעול כדי להחזיר את השקט לישוביי הדרום". במקביל הם נאלצים להתמודד בעצמם עם ירי הרקטות

אווירה קשה במסדרונות בית החולים סורוקה בבאר שבע: החיילים הפצועים מגיעים, ולאחר שהרופאים והאחיות מסיימים לטפל בגל הראשון, הגל השני מגיע ולאחריו - גל שלישי. בני המשפחה של הפצועים מתפללים יחדיו לשלום קרוביהם.

 

במחלקה לטיפול נמרץ ישבו הבוקר (יום ג') שוקי חי-ציון ואשתו זיווה, שבנם נפצע באורח אנוש בתקרית בנחל עוז. לצידם ישבו צביקי בר-חי, ראש מועצת דרום הר חברון, ואשתו לאה, שבנם נפצע באורח קשה במהלך הכניסה לרצועה. הם צפו בשידורי החדשות בטלוויזיה, כשהקריינית הודיעה על כך ששלושה חיילים נהרגו מפגיעה בשוגג של פגז טנק.

 

"כשחייל נופל בקרב, לא משנה אם מכירים אותו או לא, זאת אבידה קשה וכאב גדול", אמר בר-חי. "לצערנו, כשפועלים נגד הטרור, גם נפגעים. אבל אסור שזה יחליש אותנו, אנחנו צריכים להמשיך ולגבות את צה"ל כדי להחזיר את השקט ליישובים. המלחמה הזאת צריכה להיקרא מלחמת ההתפכחות - אנחנו מדינה חפצת חיים והמציאות הזו בה כנופיה של טרוריסטים מאיימת על חצי מדינה חייבת להיפסק".

 

עמיקם עם-שלם מגוש עציון, שבנו נפצע הלילה, סיפר ל- ynet על התחושות הקשות עם הישמע דבר הפציעה: "הוא התקשר אתמול וסיפר לנו על הפציעה. בדרך לבית החולים עדיין לא ידענו מה מצבו, הייתי חרד, חוסר הידיעה משגע. חשבנו שמצבו ממש קשה, אבל למזלנו מצבו טוב משחשבנו".

 

הבוקר נשמעו שתי אזעקות "צבע אדום" בבאר שבע. האזעקות תפסו את בני המשפחה של החיילים הפצועים לא מוכנים. "פתאום הייתה אזעקה וכולם צעקו ללכת למרחב המוגן. זו הייתה הרגשה מטורפת - אחרי שהבן שלי יצא מהמקום הארור הזה, הרקטות מגיעות גם לפה. הבן שלי בסך הכל ניסה להגן על האנשים שגרים פה, אנשים שסבלו ועוד סובלים", אמר עם-שלם.

 

גם מירה יובלי, מקיבוץ יגור שבצפון, שבנה נפצע אתמול אחר הצהריים לא היתה מוכנה להתמודדות עם נפילת

הרקטות. "כשנסעתי לבאר שבע לא חשבתי על זה שאני נוסעת למקום שנמצא בטווח טילים, בגלל המחשבות על הבן הפצוע. אבל היום זכינו לחוות את החוויה. שמענו את האזעקה ונכנסנו לממ"ד. זו חוויה לא פשוטה", אמרה.

 

יפה יאיר, המשמשת כאחות בבית החולים, סיפרה כי בימים אלה, כשמגיעים החיילים הפצועים לבית החולים, היא חשה תחושת שליחות. "זה עצוב וכואב לראות מה קורה, אבל לפחות כולנו פועלים ביחד למען אותה מטרה", אמרה יאיר.

 

יאיר הוסיפה וסיפרה על האכפתיות הרבה שמגלים החיילים זה כלפי זה: "אחד הפצועים שטיפלתי בהם אתמול אמר שהוא רק רוצה לדעת מה שלום החברים שלו. זה היה מדהים, לא היה איכפת לו מה כואב לו, רק מה שלום החבר'ה שלו".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צביקי בר חי בבית החולים
צילום: רותם פלדנר
חוסר הידיעה משגע. עמיקם עם-שלם
צילום: רותם פלדנר
מומלצים