שתף קטע נבחר

 
צילום: רויטרס

ההסברה הישראלית תופסת ברשת

במיוחד בימי המלחמה, משרד החוץ לא נח גם ברשת. מאמצי ההסברה הישראלים באינטרנט כוללים מעקב צמוד אחר הרשתות החברתיות, פרסום סרטוני הסברה ופניה לבלוגרים המשפיעים בעולם. ראיון עם נועם כץ, האחראי על ההסברה ברשת

כשמנסים לדמיין את המשרד האחראי על ההסברה באינטרנט במשרד החוץ, אפשר בקלות לדמיין חדר אפרורי ולא מאוורר, בו יושב פקיד מזדקן מול מסך מחשב. מדי פעם הוא מקבל הודעה, בודק לינק, רואה כל מיני דברים שכתובים באינטרנט וממהר לצעוק על המסך "מה זה פה? איך מוחקים את זה? שמישהו יתן לי לדבר עם האחראי על האינטרנט!"

 

המציאות, לעומת זאת, שונה לגמרי. משרד החוץ מפעיל מערך הסברה מאורגן ומתוקתק גם ברשת, לפעמים בצינורות מקובלים יותר ולפעמים במקובלים פחות, ועושה זאת בצורה שלא הייתה מביישת גם מומחי רשת וותיקים.

 

פעילות ההסברה של ישראל ברשת לעת עתה כוללת, בין השאר, פתיחת ערוצים באתר שיתוף הוידאו של Youtube, קיום מסיבות עיתונאים באתר הפופולרי Twitter, גיוס של בלוגרים שגרים בדרום למאמצי ההסברה וליקוט חומרי וידאו שצילמו אזרחים המתעדים את הפגיעה בחייהם (ראו מסגרת).

 

נועם כץ, מי שאחראי במשרד החוץ על התחום, מסביר שמי שעוסק היום בדיפלומטיה ציבורית לא יכול להתעלם מהרשת. הוא מודה שהוא לא מגיע מהתחום, ומגדיר את עצמו כדיפלומט מקצועי. כשהוא נשאל על היכרותו עם הרשת, הוא מציין בצניעות ש"השכל לא משפריץ ממני בדברים האלה", אך באותה נשימה מסביר שיש לו אוריינטציה, ושהוא מכיר את העולם הזה לא רע בכלל.

 

את הידע צבר כץ מהרבה מאוד מחקר. "עשינו לימוד שיטתי שלו באמצעות הרבה מאוד סיוע ועזרה מבחוץ: לימוד של מה המקבילים שלנו עושים בעולם, מה עושה העולם המסחרי בתחומים האלה, לאן מובילות חברות הטכנולוגיה היום... אנחנו מדברים על מהפכה חברתית תרבותית שנשענת על טכנולוגיה".

 

החשיבות של הרשת

"אנחנו מבינים את החשיבות של מרחב המדיה החדשה, על כל הערוצים שבו ועל הפילוח המיוחד שלו", מסביר כץ את התפיסה

של משרד החוץ בעניין, "אנחנו משתדלים לפעול בזירה הזאת בכלים שמותאמים אליה".

 

כדי להדגים את ההתאמה של השיטה לרשת, מסביר כץ: "שיטת הפעולה שלנו היא באמת חיפוש שותפויות ובני ברית בצד הצגת העמדות שלנו והתוכן שלנו במלואו. אני רוצה שאנשים יכנסו לאתר שלי או ליוטיוב שלי, ויפיצו אותו ויראלית בין החברים שלהם, אין לי בעיה עם זה. עוד דבר הוא שאנחנו יוצרים תוכן מותאם ומקדמים אותו בכללים שמקובלים ברשת".

 

דוגמה אחת לפעולת רשת אופיינית כזאת יכולה להיות עמוד היוטיוב של דובר צה"ל, שאומנם לא נבנה על ידי משרד החוץ, אך בהחלט הועלה לרשת בתמיכתו. הערוץ מכיל סרטונים המציגים תקיפות של חיל האוויר, כמו גם ראיונות עם בכירים בצבא ובלוג וידאו צבאי שמסביר, באנגלית כמובן, את מטרות המבצע ואת סיכומי ימי הלחימה.

 

פעילות ההסברה של ישראל לא מסתכמת רק בסרטוני וידאו, אלא גם בהשתתפות פעילה בפורומים ורשתות חברתיות. "אנחנו משתדלים להיות נוכחים בקבוצות דיון ובמקומות שבעיננו הם חשובים, ושהקהל הכי חשוב לנו הוא אותו קבל שהוא לא שבוי. פחות מענין אותי להידבר עם איש חמאס ברשת, או עם אנטישמי. חשוב לי לדבר עם הקהל שמתעניין, שרוצה לדעת מה קורה. שם אני יכול ליצור לו שינוי בתפיסת המצב".

 

מהווירטואלי למציאותי

בניגוד למה שמקובל לחשוב, מטרת ההסברה הישראלית היא לא רק ליצור סימפטיה בקרב הקהילה הבינלאומית, ומסע ההסברה האינטרנטי נועד גם להזיז דברים מחוץ לרשת, בעולם האמיתי. "חשוב לי שהקהל הזה יהיה מוכן להראות מוכנות למעשה. לא רק יגלה הבנה וסימפטיה, אלא גם יהיה מוכן לפעול. מספיק שאתה מבקש מאנשים להתייחס לאיזושהי שאלה, להגיב - וכבר

הפכת אותם לפעילים. לפעמים אתה יכול להביא את הפעילות הזאת גם מחוץ לרשת".

 

איך הרשת יכולה לפעול מחוץ לרשת? כץ מסביר שניתן לפנות לאנשים, ולבקש שידברו עם האנשים המשפיעים במדינות שלהם, ויגידו להם מה הם חושבים. "הדברים האלה יכולים לתפוס צורה מעשית מאוד, שמישהו יתקשר לחבר הפרלמנט שלו, או לכתוב לו מכתב. זה לא עולם וירטואלי, אלא עולם אמיתי מאוד בראיה שלנו".

 

לפי כץ, יש גם תוצאות בשטח - אך לא הם הכתובת אם רוצים למדוד אותם. "הדרך הכי טובה ללמוד את זה היא לדבר עם אנשים שחיים בעולם הזה ושהם יגיבו. בעיתון הצרפתי לה-פיגרו של אתמול יש מאמר שלא אנחנו כתבנו, על זה שישראל זוכה ברשת."

 

אך למרות הביקורת המפרגנת, כץ לא נח על זרי הדפנה: "יש לנו היום ידיעה טובה של מהן הפעולות האפשריות, וגם פעולה לא רעה. לא הייתי אומר שבמקום הזה אנחנו יכולים לשלוט ברשת, זה יומרני, זה לא נכון - אבל אנחנו בהחלט יכולים להיות שחקן שיש לו מה להגיד ולעשות במרחב הזה ושגיבש לעצמו שיטות פעולה ודרכי עבודה שאנחנו חושבים שעובדות."

 

היו אתם השגרירים

ברשת קיימות יוזמות מקומיות רבות, שמקורן לאו דווקא במטה ההסברה הרשמי של ישראל, אלא בידיים של הגולשים עצמם. קבוצות תומכות ברשתות חברתיות, החלפת תמונת הפרופיל בפייסבוק בדגל ישראל, פרסום סרטוני יוטיוב ביתיים על המצב והשארת טוקבקים לאומניים באתרי חדשות זרים. כץ לא מפחד מ"התחרות". "The more the merrier", כמה שיותר - יותר טוב, הוא אומר כשנשאל מה דעתו על היוזמות הפרטיות.

 

"כל מי שרוצה לפעול, לעבוד ברשת ולייצר תוכן, בטח אם התוכן מקדם את מדינת ישראל, הוא ברוך ומקובל. הרבה אנשים פונים אלינו ביוזמנתם להתיעץ איתנו, הרבה אנשים מדברים איתנו. החלפת הדעות הזאת ברשת היא חלק משיטת העבודה".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי פי
דגל ישראל, גירסת הרשת
צילום: איי פי
מומלצים