"אם אומר שהוא היה מלח הארץ, אפגע בו"
חברים סיפרו על סמ"ר אלכסנדר משביצקי מבאר-שבע, שנפל בעזה: "זה אובדן גדול למדינה ולנו". חברותיה של אמו המורה תיארו את תחושותיה הקשות בימים האחרונים: "היום אמרתי לה שתבוא לדבר, אבל היא לא הספיקה"
"הוא היה אדם משכמו ומעלה, חבר אמיתי. הוא אהב את המדינה. אני זוכרת את הצחוק שלו ועדיין לא מעכלת שהוא נהרג. זה אובדן גדול למדינה ולנו. אנחנו מתגעגעים וקצת בהלם". כך סיפרה הערב (יום ג') דיאנה קרקוז, ידידתו של סמל ראשון אלכסנדר משביצקי, שנהרג הבוקר בקרב עם מחבלים ברצועת עזה. הוא היה החייל החמישי שנהרג בעזה בתוך יממה.
הייתה זו היממה הקשה ביותר של צה"ל עד כה במבצע "עופרת יצוקה", שהחל לפני 11 ימים. ארבעת ההרוגים האחרים, בשתי תקריות שונות, הם:
- רב-סרן דגן ורטמן
- רב-טוראי יוסף מועדי
- סמ"ר ניתאי שטרן
- סרן יהונתן נתנאל
"הוא לקח את הכל בהומור". אלכסנדר משביצקי ז"ל
על בית משפחת משביצקי בבאר-שבע ירד אבל כבד. בני משפחה, חברים ומכרים הגיעו כדי לנחם. שניים מחבריו הקרובים - חיילים אף הם - קרקוז וגל סספורטס, סיפרו כי חלק גדול מזכרונותיהם מאלכסנדר כללו את אהבת הצבא.
"הוא היה מורעל", אמרו.
התקרית שבה נהרג משביצקי אירעה קצת אחרי השעה 10:00 בבוקר. כוח משולב של לוחמי גולני והנדסה קרבית ערך סריקות בצפון העיר עזה. במהלך הסריקות נפתחה לעבר הכוחות אש מחוליית מחבלים שהסתתרה במקום סמוך. הכוח השיב באש ופגע במספר מחבלים. אולם מהר מאוד התבררה הטרגדיה - אלכסנדר נהרג וארבעה נוספים נפצעו.
סספורטס סיפר ש"אם אומר שהוא מלח הארץ אפגע בו. הוא היה תלמיד מצטיין והחליט ללכת להכי קרבי. הוא הלך ל'אחריי' כדי להתכונן לשירות הקרבי שלו והחל קורס טיס. אחרי שנפל משם הוא עדיין רצה הכי קרבי והחליט שהכי מתאים זה יהלום (סיירת הנדסה קרבית). הוא פשוט אהב את הצבא".
"הוא לקח את הכל בהומור", הוסיף חברו, "הוא היה מורעל על הצבא ולא פחד. ראיתי אותו בפעם האחרונה ביום ההולדת שלו לפני חודשיים, כשהיה בן 21. הוא עשה מסיבה ורק צחק".
"אמא שלו התפוצצה מבפנים"
משפחת משביצקי עלתה לארץ מברית המועצות ב-1991. אמו של אלכסנדר, לודמילה, מורה בתיכון אורט בירוחם. אביו פרופסור באוניברסיטת בן גוריון ולחייל המנוח שני אחים - אח בן 22 ואחות בת 10.
לבית המשפחה באו מורות מבית הספר שבו לימדה האם. יונה רובין, מורה ושכנה של המשפחה, סיפרה כי היומיים האחרונים היו קשים על לודמילה.
"אתמול היא הרגישה שהוא בסיכון גבוה. מן תחושה פנימית. היא רצתה לדבר איתי והתפוצצה מבפנים. אמרתי לה אתמול שתתקשר כי גם לי יש בן במילואים שאולי ייכנס לרצועה.
"היום בבית הספר היא סיפרה שיש לה הרגשה לא טובה", הוסיפה רובין. "בפעם האחרונה שדיברתי איתה היום היא אמרה לי שהבן נמצא ברצועה ואני הרגעתי אותה. אמרתי לה שתבוא ותדבר, אבל היא לא הספיקה. היא הייתה כל כך חרדה לגורלו, כמו כל אמא - אבל בעוצמה יותר גדולה". מורה נוספת סיפרה כי ביומיים האחרונים האווירה בבית הספר הייתה קשה: "היא כל הזמן הייתה בחששות כבדים וניסינו לתמוך בה".
לפנייה לכתב/ת 
