הקרב על היוזמה המדינית

אילו ירושלים הייתה יכולה להרשות לעצמה היא הייתה כועסת היום, מאוד, על נשיא צרפת ניקולא סרקוזי. פעם אחת הוא הצהיר, שלא על דעתה האמיתית של ישראל, שירושלים מקבלת את יוזמתו המשותפת עם הנשיא מובארק להפסקת אש. פעם שנייה על כך שהוא הופך יוזמה אמריקנית במהותה, שמונפה באמצעות מצרים, ליוזמה שלו. פעם שלישית, על זה שבארוחת ערב אצל ראש הממשלה הציג רעיונות מסוימים להפסקת האש, שבינם לבין מה שהוצג אמש על-ידי הנשיא המצרי, אחרי פגישה איתו, יש מעט מאוד משותף.

על מה המדובר? זמן קצר אחרי תחילת המבצע הקרקעי של ישראל בעזה, החלה להתגלגל יוזמה אמריקנית למוצא מדיני להסלמה. בתחילה הייתה יוזמה זו קשורה לליגה הערבית, אך במאבקי כוחות פנימיים בתוך הליגה הערבית, משכו ארה"ב וישראל, העומדת בקשר יציב עם וושינגטון בכל הנוגע למהלכים המדיניים, את ידם ממנה. אז החלה בעצם יוזמה אמריקנית, שבמרכזה מצרים כמתווכת פוטנציאלית. עיקרי היוזמה - עקיפת חמאס וכפיית הסכמה אזורית נגדו.  

הנשיא הצרפתי חולף על פני חייל יוניפי"ל בלבנון (צילום: רויטרס)

על-פי יוזמה זאת תמשיך ישראל בפעולתה הצבאית כל עוד לא נוצר חמאס את אש הרקטות ופצצות המרגמה שלו לעבר העורף הישראלי. במקביל, יתנהל דיאלוג בין מצרים, ישראל והרשות הפלסטינית להסכמה אזורית שאינה כוללת את חמאס. עיקריה - עצירת ההברחות מציר פילדלפי לרצועת עזה, בהמשך העברת השליטה על המעברים בין עזה לישראל לידי אבו-מאזן, והצבת כוח פיקוח בין לאומי בשיתוף עם צי אירופי וכוחות נוספים. אחד הרעיונות בסוגיה אחרונה זאת, היה מעורבות של כוח נאט"ו.  

בתוך כך, עלתה לאוויר וחוללה מהומה היוזמה ל"הפסקת אש הומניטרית" ביוזמת שר החוץ הצרפתי, ברנאר קושנר, אותה ביקש לבחון בחיוב שר הביטחון, אהוד ברק. יוזמה זאת התפוצצה על רקע התנגדות עזה של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ושל שרת החוץ, ציפי לבני, עוד באותו לילה באופן לא רשמי, ולילה אחרי בישיבת המטבחון המשולש. אלא שדחיית יוזמה זאת רק הגבירה את המוטיבציה של נשיא צרפת להוביל מהלך מדיני באזור. הוא הודיע שביום שני השבוע, הוא מגיע לאזור כדי לקדם הפסקת אש.

הכל לפי הפרוטוקול (כמעט)

המצרים וגם הפלסטינים קיבלו את בואו בברכה. האמת היא שגם ירושלים בירכה על בואו של מנהיג חשוב, של מדינה המשמשת כנשיאה התורנית של מועצת הביטחון. ואכן, סרקוזי נחת בנתב"ג, נסע לרמאללה, התייצב על פי הפרוטוקול במשכן הנשיא ונועד עם שמעון פרס, וקצת אחרי 21:00 הגיע למעונו הרשמי של ראש הממשלה לארוחת ערב. סרקוזי בא אל אולמרט עם רעיונות, שאת רובם פרש לפני ראש הממשלה בארוחה בהשתתפות בכירי שתי הפמליות.

אולמרט דווקא קיבל בברכה את הרעיונות של הנשיא הצרפתי הפעיל. בין היתר אמר סרקוזי: "אני מבין אתכם שאתם רוצים שייפסק הירי, שחמאס לא יוכל לירות אחר כך, שתיפסק ההתעצמות של ארגון הטרור הזה, ושאתם בכלל לא רוצים לדבר עם טרוריסטים כשלוחה של איראן. אבל, במקביל לפעילות הצבאית שלכם בעזה, תצאו בבקשה לדבר עם המצרים כדי לעצור את נושא ההברחות מהגבול. אם צריך תרומה של אירופה, אם צריך כוח ימי, אם צריך טיפול במנהרות מהצד המצרי של הגבול, אנחנו נעמוד לעזרתכם.

"זה השלב הראשון", אמר הנשיא הצרפתי. "השלב השני הוא שאם עניין הגבול בין סיני לעזה מסוכם, אתם הישראלים תכריזו הפסקת אש חד צדדית. אם חמאס הפסיק - טוב, אם לאו תחזרו ותירו, תחזרו להמשך הפעולה הצבאית. בשלב השלישי, מתחילים לדון במעברים בין עזה לישראל. כל זה כמובן בתנאי שהתנאים הקודמים מולאו". אולמרט ראה היגיון מסוים בהצעה ואמר לסרקוזי שהרעיון בבסיסו מקובל. סוכם שסרקוזי ייסע עם הרעיונות למובארק, ללבנון ולסוריה - ויחזור.

לא נעים מהאמריקנים, וגם מהצרפתים

אלא שאז באו ההפתעות הלא נעימות. ראשית, מובארק הציג אמש בשארם יוזמה משולבת עם צרפת, לפיה יתקיים דיאלוג עם חמאס. מובארק אמר לאחר הפגישה עם סרקוזי,

שחמאס והישראלים יוזמנו לקהיר להמשך השיחות, זמן קצר לאחר שתוכרז הפסקת האש. שנית, ביוזמה זאת נטל סרקוזי חלקים מהיוזמה האמריקנית במקורה שמונפה עם מצרים, והפך אותם ליוזמה מצרית-צרפתית. כלומר, לקח קרדיט לא לו. לא שלישראל אכפת, אבל לא נעים מהאמריקנים. שלישית, איך סרקוזי אומר היום שהיוזמה מקובלת על ישראל והפלסטינים, בעוד שירושלים מתנגדת לחלקים נרחבים ממנה?

לא נעים, אומרים בירושלים. אבל מה לא עושים כדי לשמור על היחסים. לכן, הוציאה ישראל הודעה בה היא מברכת על היוזמה הצרפתית-מצרית, בעוד היא משבחת רק את החלקים המשרתים את האינטרס שלה, קרי הפסקת הטרור והפסקת ההברחות. שלישית, כדי לא לפגוע במצרים ולאפשר דיאלוג יציאה מדיני, תשלח ישראל משלחת בראשות שלום תורג'מן ועמוס גלעד, כדי לשמוע מה יש למצרים לומר. זה לא אומר שישראל מתכוונת בהכרח לקבל את היוזמה כפי שהוצגה על-ידי קהיר, או פריז. כלל וכלל לא.