חופשה זוגית עם סיגריה

נדמה שרק לפני פחות מעשור העולם כולו היה מכור לסיגריות. עישון אינטנסיבי במסעדות ומקומות בילוי, משרדים אפופי עשן, פרסומות של חברות טבק בטלוויזיה, מאפרות באוטובוסים, וקופסת סיגריות שעולה חמישה שקלים היו עניין שבשגרה.

מאז העולם פינה את המאפרות לטובת הטופו והספינינג, והתחיל לסמן את המעשנים כמי שהורסים להם את הצ'אקרות. ולפני שהספקנו להגיד סרטן הריאות, העלו את מחירי הסיגריות במאות אחוזים, הרסו את הלוק האלגנטי של החפיסות האהובות עם אזהרות על אימפוטנציה, חטפו לנו את הנחמה שבסיגריות הלייט ובסוף הוציאו אותנו לעשן לבד על המדרכה.

רק המאפרות נותרו

יותר ויותר מדינות מצטרפות כל שנה לקהילת אוסרי העישון ושולחות את הבליינים במסעדות ובפאבים אל הקור המקפיא. השנתיים האחרונות היו כואבות במיוחד כאשר צרפת, פעם גן עדן למעשנים והולנד, המדינה בה מותר לעשן הכל, החליטו גם הן להסיר את האבק מעל השלטים האוסרים על עישון ולהוציא את התושבים לגמילה בכפייה - לפחות במקומות פומביים.

פקח רושם דו"ח למעשן במקום ציבורי (צילום: רויטרס)

זה התחיל לאט ובאירועים בודדים קטנות והפך לתופעה של ממש. בגרמניה למשל, ההתנגדות לחוקים החדשים הייתה כל כך חריפה עד שהוציאו את היטלר - מי שהיה הראשון לטעון נגד עישון - כטיעון תקף נגד הגזירה ותושבי בוואריה עברו את הגבול אל צ'כיה השכנה כדי לעשן ליד כוס הבירה. גם הצרפתים והאנגלים גילו את הפתרון והם טסים לצ'כיה ולספרד לחופשות עישון ארוכות.

אבל בעוד באירופה מדובר באינדיבידואלים מעטים, ביפן הפכו את זה לעסק. כאשר בהוואי - שהיה יעד מועדף על התיירים היפנים - החליטו לאסור על העישון בלובי המלונות ובמקומות הבילוי, היפנים פשוט הפסיקו לבוא ונרשמה ירידה דרמטית באתרי התיירות באי. חברות הנסיעות הגדולות ביפן הריחו את השינוי והחלו לשווק חופשות המיועדות למעשנים. היום זהו פלח חשוב בענף המקומי. יש גם פתרון עתידי לטיסות נטולות הניקוטין המייגעות - יזם גרמני בשם אלכסנדר וו שופמן מתכנן להקים חברת תעופה שתפעיל טיסות לנוסעים מעשנים.

הפגנה בעד עישון בגרמניה (צילום: Gettyimages Imagebank)

הפגנה נגד עישון בפרגוואי (צילום: איי פי) 

אז לאן אפשר לקחת את קופסת הסיגריות האהובה לחופשה? מדינות העולם שונות זו מזו גם באחוז המעשנים, בתרבות העישון וגם בחוקים המגבילים על המעשנים. הנה היעדים שבהם יקבלו אתכם ואת חפיסות הסיגריה שלכם באהבה - או לפחות בהבנה.

ללא ספק, גן העדן הרשמי של המעשנים במערב אירופה, כאשר כל הצעת חוק להגבלת עישון פשוט נזרקה עד לאחרונה דרך החלון. החודש אמנם ייכנס לתוקף חוק נגד עישון, אבל אפשר לומר שזהו החוק הכי לא מחייב בתולדות התנועה נגד טבק, משום שהוא נותן לברים ומסעדות את הזכות לקבוע לעצמם אם לאפשר כניסת מעשנים לתחומם. רוב בעלי מקומות הבילוי ברחבי המדינה כבר הודיעו כי לא ישאירו את המעשנים בחוץ ובכך ישמרו לנו על פיסת גן העדן האירופית אפופת עשן כחלחל. לפחות עד שייחקק החוק הבא יוכלו המעשנים לשבת באין מפריע בבתי הקפה הצפופים של וינה על שטרודל, שוקו חם ומרלבורו.

שווייץ

שווייץ שומרת על הפאסון הנייטרלי שלה גם בעניין הבוער הזה והחליטה בהתאם למסורת שלא לצאת למלחמה נגד ציבור המעשנים. מלבד בקנטון טיצ'ינו, העישון מותר בכל רחבי המדינה. עם כל כך הרבה אוויר הרים צלול, נדמה שאף אחד כאן לא מוטרד מקצת עשן בריאות כל עוד זה לא מטשטש את הנוף הפסטורלי. עכשיו נסו לגלוש במורד האלפים כשסיגריה מתנדנדת לכם בקצה הפה - יש שנשבעים כי אין תענוג גדול מזה.

ספרד

אחרי יובלות בהם עישנו בשרשרת, גילו הספרדים להפתעתם כי העישון הוא סיבת המוות הגדולה ביותר במדינה, עם 50,000 מקרי מוות מדי שנה כתוצאה ממחלות הקשורות לעישון. הנתון המורבידי אמנם הביא לכך שב-2005 נכנס לתוקפו החוק שמגביל עישון במקומות ציבוריים, אולם היתה בו הסתייגות אחת מעניינת - מסעדות וברים קטנים בשטחם רשאים להכניס מעשנים למחוזותיהם ובתנאי שיציבו שלט גדול על הדלת שמכריז על המקום כבית עסק שמתיר עישון. התגובה לא הפתיעה אף אחד: כולם עמלו על השלטים האמורים - ולמעשנים, לחנויות הטבק ולמכונות הסיגריות שלום.

במדינה עם כל כך הרבה מעשנים (מעל לשישים אחוז) לא קשה להבין מדוע האופנה הבריאותית לא הצליחה להסתנן לפרלמנט. לרוסים, מסתבר, ממש לא מפריע שיעשנו לידם. רק ב-2005 נאסר על עישון בתחבורה ציבורית, בבתי חולים ובבתי ספר, מלבד באיזורים שהוקצו לכך במיוחד.

רוסיה לא לבד. רוב מדינות מזרח ומרכז אירופה מתקיימות תחת עננת עשן כבדה שאינה מאיימת להתפוגג בקרוב ולכן מהוות גן עדן למעשנים מהמערב. צ'כיה, רומניה ופולין הן רק חלק קטן מהרשימה המכובדת של המדינות שהפכו ליעד אטרקטיבי בזכות האירו והטבק. בימי הקומוניזם ה"עליזים" סיגריות ובירה היו הלוקסוס היחיד שהיה זמין לאנשים בצורה חופשית וזולה ולכן לא נראה שההמון יסכים לוותר על מה שעדיין נתפס כנחמה אמיתית. אסטוניה, למשל, משווקת לעולם את המדיניות הידידותית שלה למעשנים בעזרת פרסום הלאונג'ים המפוארים בהם כל הפעילות היא עישון אינטנסיבי של סיגרים בצוותא; צ'כיה ממשיכה לאפשר עישון בשרשרת גם בפאבים המרתפיים ונטולי החלונות של פראג; ואילו פולין מתפארת באליפות עישון המקטרות הבינלאומית המתקיימת בוורשה מדי שנה ובמסגרתה צריכים המתמודדים לשמור על הטבק דולק במקטרת לזמן הארוך ביותר בהצתה אחת. השיא העולמי ששיך למתחרה פולנייה שהצליחה על ידי פמפומים נלהבים לשמור על הגחלת למשך יותר משלוש שעות!

שתי המדינות המגלמות עבור רובנו את החופשה האולטימטיבית מציעות גם מקום מפלט למעשנים שהוגלו ממדינותיהם השונות ונסחפו אל החוף. בעוד ביוון אין טברנה בלי עשן או לובי של מלון בלי מאפרות עמוסות, תורכיה תצטרך להתמודד עם חוק חדש שכנראה יסגור עבור תיירים רבים את גן העדן הזה. החוק, שאמור להכנס לתוקפו בסוף 2009 ואוסר את העישון בכל המקומות הציבוריים הכניס את המדינה כולה לפאניקה גדולה. תורכיה אינה מוכנה להוקיע את מחצית מאזרחיה המשופמים אל מחוץ לחוק כשהעישון הוא חלק בלתי נפרד מחייהם של הכפריים הנוהגים לעשן בזמן משחקי השש בש האהובים בבתי הקפה ואין הרבה תקווה לגבי סילוק העישון מבתי המלון, המסעדות והחופים בהם מעשנים יותר מכל דבר אחר. בכל מקרה ועד להודעה חדשה עדיין ניתן ורצוי לנפוש ביוון ותורכיה ולהעניק גם לעור וגם לריאות את השיזוף המיוחל.

השילוב הקלאסי בטורקיה: תה וסיגריה (צילום: AP)

אמנם אירוח האולימפיאדה גרם לסינים להתנהג יפה ולרוקן מאפרות - אבל שנייה אחרי שכבה הלפיד האולימפי, מיליארד סינים נשמו לרווחה והדליקו סיגריה. למעשה, כל סיגריה שלישית שנדלקת על פני הכדור מעושנת בסין. תעשיית הטבק הסינית היא הגדולה בעולם, כאשר בכל שנה מיוצרות בה 1.6 טריליון סיגריות! רוב הסיגריות נמכרות בשוק המקומי ל-350 מילון אזרחיה המעשנים של המדינה, כאשר שני שליש מאוכלוסיית הגברים מכורים לסיגריות המקומיות המכילות כמות עצובה של זפת. שליטת חברות הטבק בכלכלה תעזור כנראה לסין להתהדר בתואר הלוהט של אלופת הסיגריות עוד שנים רבות.

שערורייה גדולה זעזעה את היפנים ביום אחד בחודש פברואר 2005 כאשר התאחדות הסומו הודיעה שהעישון יוצא אל מחוץ לזירות ההיאבקות. ההודעה הותירה את מיליוני מעריציו המסורתיים של הספורט המומים. בשבילם, לצפות בשני ספורטאים רבי שומן, לבושים בחיתולים, שיערם אסוף בגומיות ורודות כשהם נלחמים מיוזעים על מזרנים זה פשוט לא אותו דבר בלי סיגריה. יפן עדיין ידידותית יחסית למעשנים, למרות שהיא מתעקשת לדבוק בחקיקת חוקים ביזאריים למדי נגד עישון. כך למשל הוחלט בטוקיו לאסור על עישון באוויר הפתוח (!) - ורק ברחובות של רובע שיודה. חברות הרכבות השונות בוחרות בעצמן אם לאפשר או לאסור על עישון בקרונות. פאבים, חנויות וסושיות נותרו ידידותיים למי שהניקוטין זורם בדמו.

גן העדן עלי אדמות הוא גם גן עדן למעשנים. עשנו לכם חופשי בכל מקום, בכל שעה ובכל בניין ציבורי. גם הנזירים הבודהיסטים, אגב, מכורים.

כמו באסיה, גם באמריקה הדרומית עישון הוא נורמה חברתית מקובלת ואף ברוכה. בשנים האחרונות נרשמו מספר נסיונות לחוקק חוקים להגבלת עישון במקומות ציבוריים - אבל במקומות בהם קוקאין גדל בכל גינת ירק כנראה שקשה להתרכז באכיפתם. ילדי היבשת הדרומית מתחילים לעשן בגיל 11, תחנות הרכבות מלאות בדלים חומים, נהגי מוניות ממשיכים להפריח ענני עשן אל פרצופיהם של תיירים תמימים ורק פידל נאלץ להיגמל.

בבוליביה אפילו המתים מעשנים (צילום: AP)

ואיפה לא?

בוטאן

הממלכה ההימלאית הקטנה והמסוגרת אמנם מעולם לא סבלה מהתמכרות רצינית למקלות העשן אבל בכל זאת החליטה לקחת את העניינים צעד שערורייתי אחד קדימה. השיטה: הוצאת הסיגריות אל מחוץ לחוק, תוך הפיכת המעשנים לעבריינים. בוטאן נחשבת למדינה הראשונה בעולם שאסרה על מכירת מוצרי טבק באופן גורף. כיום לא ניתן לרכוש בה סיגריות באופן חוקי ולא להכניס לגבולותיה סיגריות ומוצרי טבק משום סוג. למי שחייב את מנת הניקוטין שלו באופן תדיר כדאי לשקול מחדש הגעה לבוטאן. מצד שני, כשהאוויר כה דליל אולי ממילא כדאי לשמר את החמצן היקר ולהניח את הסיגריות בצד לשימוש במקומות נמוכים יותר.

קנדה

המדינה הצפונית הקפואה היא בהחלט לא המקום לשכטות ספונטניות. למרות שיש בקנדה את אחוז המעשנים הנמוך בעולם המערבי, הפרלמנט אינו מרפה גם מקומץ האזרחים המעשנים שנותרו בה - עם חוקים דרקוניים שנועדו להשאירם הרחק מעיני הציבור התמים. כך למשל, האיסור על עישון במקומות ציבוריים נמתח ונכנס גם למכוניות פרטיות. לפי החוק הקנדי, שוטר שתופס נהג שמעשן כשילדיו במכונית חייב לרשום להורה קנס כבד בגין עישון על עוללים. הקנדים גם לא מסתפקים באזהרות כתובות והיו הראשונים להטביע על הקופסאות היקרות תמונות זוועה של מיני גידולים סרטניים וריאות מפוחמות בתקווה שהן יניאו את המכורים לקנות את הרעל. עכשיו דמיינו את עצמכם נשלחים אל הקור מקפיא האיברים מחוץ למסעדה או קניון, שולחים אצבעות רועדות וכחולות לשלוף סיגריה שמחירה אסטרונומי מקופסה ועליה צילום אטרקטיבי של לבלב מסורטן והרי לכם גיהנום עלי אדמות למעשן המסור.

צרפת

צרפת, שהייתה פעם מקום שבו העישון היה חלק מפאסון, הפכה בשנה אחת למכון גמילה מדכא. הצרפתים, שהניקוטין זורם בדמם, אמנם יצאו להפגנות סוערות והשביתו את פאריז בניסיון לבטל את הגזירה הקשה, אבל קיבלו רק יום בודד של חסד מצד הממשלה - שהותירה לחוגגים לעשן את עצמם לדעת בסילבסטר 2008. היום אין יותר הנחות והעישון אסור בכל מרחב ציבורי סגור למורת רוחם של תיירים רבים שפשוט לא מסוגלים להוריד ארוחה משופעת חמאה בלי שכטה אחת או שתיים, רצוי מסיגריה צרפתית שחורה ודקה. הקנס לעבריין עומד היום על 450 יורו.

הוואי

רשת המלונות ResortQuest בהוואי מפעילה את החוקים המפחידים ביותר נגד עישון בכל אחד ממלונותיה. לקוחות הבאים להזמין חדר במלון מתבקשים לחתום על חוזה לפיו ישלמו 425 דולרים עבור נקיון חדרם באם צוות המלון יקבע כי עישנו במהלך שהייתם בו. פלא שהיפנים כבר לא באים?

בריטניה

ביולי 2007 כיבו סופית את הסיגריות בממלכה הבריטית כשאנגליה אימצה את החוקים שחוקקו וויילס וסקוטלנד שנה קודם לכן. האיסורים על העישון במקומות ציבוריים באנגליה נחשבים קשים במיוחד והאכיפה שלהם מבוצעת בצורה קפדנית ביותר כשהקנס לעבריין המכור יכול להגיע לעד 200 פאונד. אבל גולת הכותרת בכל הקשור לסילוק הסיגריות מהממלכה הוא הדיבור החדש על איסור העישון בספינות שעשועים. היוזמה עלתה לדיון בתגובה לשריפה שפרצה על אוניית השיט Star Princess ב-2006 בעקבות סיגריה שהושארה באחד המרפסות ושגרמה למותו של נוסע. אם החוק יעבור יהיה זה עוד ניצחון מוחץ ללובי נגד עישון שאחרי שהוציאו את הסיגריות מהיבשה ומהאוויר, יכבשו גם את הים וישאירו את המעשנים כלואים בבתים.

ישראל

ב-7 בנובמבר 2007 נכנס לתוקפו בישראל התיקון לחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים, והמיט אסון על הבליינים והסועדים המעשנים. אפילו בתל אביב נפוצה השמועה על העידן החדש. פקחי העיריות כיבו למעשנים את הלהבה ושלחו את בעלי הבית לבתי המשפט. המצב החדש הוליד אפילו תופעה של אזרחים שהפכו לתובעים סדרתיים - כאלה שאפם מזהה עשן סיגריות מקילומטרים, דורשים תמיד מהמעשן, מבעל המקום, מהמלצר והברמן פרטים מדוייקים למשלוח הצו ויוצאים בהתרסה מהמקום לנשום בחדווה עשן של אוטובוסים ופיח מפעלים ברחוב הסואן.

בקניונים החוק עבד מצויין. אולם יש שמספרים כי בחדרי חדרים, ולפעמים גם בריש גלי, חזרה הסיגריה למקומות הבילוי. בתל אביב, למשל, ממש לא תתקשו למצוא מקום הומה עשן. אמנם מאפרות לא תמצאו על השולחנות או על הבר, אבל אל דאגה, רק תציתו את הסיגריה, וכבר הברמנית תאלתר לכם כמעשה אוריגמי מאפרה חד פעמית מתחתית של כוס בירה.

אך מי שהחשש מפקח אקראי מוציא לו את הכיף מהסיגריה, מוטב לו שייסע לנופש בצפון. עובדה ידועה היא שכל קיבוץ, כפר או מושב מפעיל פאב מקומי בו לא רק המוזיקה תקועה בשנות השמונים. התושבים לא ראו פקח מימיהם ולכן העישון הוא חלק מהווי המקום. הזמינו לכם צימר מפנק וצאו לקיבוץ הכי קרוב, שם יגישו לכם לצד בירה מכבי מהחבית גם מאפרה נוצצת וקערית בייגלה נוסטלגית. תחי הפרובינציה!