איך השתלט הקפיטליזם על מערכות היחסים
בדייטינג, אם עברת את סף הדרישות, כמו בקורות חיים, תוזמן ל"ראיון אהבה". בראיון תתבקש לשטח את מעלותיך, להקרין שפת גוף נכונה ולגולל שאיפות לעתיד. בהצלחה
בבדיקה מהירה בגוגל הבינה שסמנכ"ל פרסום משתכר יותר מ-30,000 שקל בחודש עם אופציות נרחבות לשותפות, פלוס תנאי פנסיה מצוינים וביטוח מנהלים נרחב. העובדה שהוא לא יהיה הרבה בבית פחות הדאיגה אותה; עם סל עשיר שכזה, האהבה בוא תבוא.
איך קרה שהקפיטליזם השתלט על מערכות היחסים שלנו?
די להעיף מבט על אתרי ההיכרויות כדי להבין מה בונה את האדם. תחום העיסוק ומצב כלכלי הם כנראה הנתונים הנצפים ביותר באתרים אלה. אם עברת את סף הדרישות, כמו בקורות חיים, תוזמן ל"ראיון אהבה". בראיון תתבקש לשטח את מעלותיך, להקרין שפת גוף נכונה ושאיפות לעתיד. בהצלחה.
אם האדם היושב מולנו מוצא חן בעינינו מבחינת העיסוק, סף הדרישות המקדים וכימיה מינימלית כבר יעשו את שלהם. מדוע להתעקש על תחומי עניין, על תחביבים, על דעות ועל שיחות קולחות? לא אלה יבטיחו לנו חיי אהבה פורחים. כשיש חיים של עושר וביטחון כלכלי ותעסוקתי, ניתן להתפשר על השאר.
גבירותיי ורבותיי - איבדנו את זה!!!
קפיטליזם בשורשו הוא תחרותיות גרידא. תפישה כלכלית וחברתית של העצמת החברות והפרטים על ידי יצירת העברת הכוח לבעלי ההון. יתרה מזאת, כעיקרון, התפישה מנציחה את האמצעים ולא את המטרה. כשהאמצעי הוא הכוח, המטרה נעשית זניחה.
כל אחד חושב מה ירוויח מהיותו עם האחר
ואיך זה בזוגיות קפיטליסטית? זוג נכנס למערכת יחסים תחרותית, המושתתת על אמצעים ותמורות. אם כל אחד חושב מה ירוויח מהיותו עם האחר, על הגשמה עצמית, על חופש פעולה ועל טיפוח ה"אני", אז כשמתערער מעמדו של אחד מבני הזוג מתערער הבית כולו. תחרותיות בין בני הזוג, משחקי "מוביל-מובל", הפכו להיות דרך בנהלי חיזור, ומשם אקט ל"שימור" היחסים. האהבה איננה כנה ונקייה, אלא נהפכת ל"אהבה התלויה בדבר".
כשהטיפוח העצמי תופס מקום מרכזי, לא פלא שהרומנטיקה הולכת ונעלמת מן העולם, הופכת להיות נחלת הסרטים ודפי ההיסטוריה. מה יאמרו עלי אם אגיש פרח באמצע הרחוב? מה יאמרו אם אכרע ברך במסעדה ואגיש טבעת? ומה היא תחשוב אם אכתוב לה שיר? אז בעוד אני עסוק בעצמי, דחיפה הדדית היא מצרך נדיר, נחלת הזוגיות המושלמת.
הזנחה כוללת של טיפוח החיים הזוגיים
קריירה מול זוגיות - מי מנצחת? בעידן בו אנחנו עובדים 12 שעות ביממה ויותר, בעידן בו מזכירה היא למעשה "מנהלת משרד" וקניין הוא "מנהל רכש", בתקופה בה העבודה נלקחת הביתה דרך האינטרנט, כשהתואר והיוקרה חשובים יותר מניסיון ותכליתיות - אין פלא שלחצי הקריירה נשרכים אחרינו ממקום העבודה אל חדר המיטות. ובעודנו רודפים אחר העלאה בשכר, רוצים הכל עכשיו ומיד, מכורים לתשומת לב, כרוכים אחר ידוענים וחיים על פי שלטי חוצות, ידינו אינן מספיקות להכיל גם את עול משק הבית על כל מרכיביו. החל מהצורך להיראות, לחיות מעל הפופיק, דרך "הבושה" ביציאה מהעבודה הביתה בשעה מוקדמת יחסית, ועד הזנחה כוללת של טיפוח החיים הזוגיים, במסווה של "עבודה מהבית". כי אם אני מוצלח בעיני אחרים, זה אמור להספיק לה ועליה להתגאות בכך. הרי בסך הכל - בדיוק בגין הדברים האלה עברתי בהצלחה את "ראיון האהבה".
ומצד שני - סוציאליזם בזוגיות. שכחנו כבר שאדם מביא איתו לקשר את עברו, את עיסוקיו ואת שאיפותיו. כל אלה אמורים באופן אוטומטי להוות חלק בלתי נפרד, אמורים להיות שלו ושלה באותה מידה. הרצון להתפתח ולהצליח צריך להיות זוגי. קריירה מול זוגיות? אין דבר כזה. שתיהן קשורות זו בזו בקשר ספנים. אם לא כך, "ספינת האהבה" לעולם לא תמצא עוגן יציב ובטוח.
ועכשיו הצמצומים והפיטורים גורמים תככים ומריבות? כמו שסבתי אומרת: "כשהפרנסה אינה נכנסת בדלת, האהבה בורחת מהחלון". הקפיטליסט הנאור אשם בכך לא פחות, כיוון שהקריירה היתה מעל הכל.
סוף מעשה במחשבה תחילה. אילו היה חוזר הביתה שעה קודם כל ערב ומקדיש את כל כולו לטיפוח הזוגיות, לילדים, לפחות בזה, תלוש המשכורת לא היה מוריד מערכו. ועכשיו שהקריירה בסכנה, "יילך הדבר, תלך האהבה".
אז המשבר הכלכלי התעצם לכדי משבר בזוגיות.
כל זה לא היה קורה אילו מערכות היחסים היו מנותקות מהתפישה הקפיטליסטית ומושתתות על סוציאליזם, על פשרות ועל ויתורים למען הכלל, על הבנה עמוקה מה באמת חשוב. הרי ידוע שאדם לא לוקח איתו את ממונו לקבר. מצד שני, ידוע גם שאדם שהלך לעולמו אך השאיר אחריו משפחה, אהבה וזוגיות למופת - כאילו לא הלך.
בדייט ראשון אסור להתפשר על כלום
ומההיבט הזה, בהפוך על הפוך, בדייט ראשון אסור להתפשר על כלום. כמו שאמר ויצמן - "בחיים, אני מתפשר ומתפשר, עד שאני מקבל את מה שאני רוצה". אם לא נתפשר אלא נתעקש על הטוב ביותר עבורנו מכל הבחינות, הרי לכשיתעמק הקשר, וכשהחיים עם בן/בת הזוג יתחילו, נוכל לוותר ולהתפשר מבלי להרגיש שהפסדנו, וזאת מתוך ראייה של רווח זוגי נטו. אך אם נתפשר בהתחלה, באמתלה שהמעמד והקיטלוג הסוציו-אקונומי עושים את האדם, בהמשך הקשר נתקשה להתפשר ולחזור לאחור.
הנה, המשבר הכלכלי, מהחמורים שידענו, עודנו באוויר, ובטוחני שאלה שבנו זוגיות סוציאליסטית יעברו ביתר קלות את הימים האלה, גם אם הם קשים. המנייה של ה"אני" תצמח כתוצאה ישירה של מְנָיַית השותפות.
האימייל של שי
לפנייה לכתב/ת 
