מהחופה למלחמה
סג"מ אהרון קרוב הוקפץ ללחימה בעזה בבוקר שאחרי חתונתו, והלילה, פחות משבועיים אחרי, נפצע באורח אנוש בפיצוץ מטען חבלה. בתזמון מצמרר פרסם בסוף השבוע אביו, הרב זאב קרוב, טור בעלון "ראש יהודי" ובו הסביר מדוע יצא בנו למלחמה מייד אחרי החופה
זכינו ובננו הי"ו התחתן ביום חמישי האחרון. למחרת בבוקר הוא נקרא לחזור ולפקד על חייליו בכניסה לעזה. עם כל הקושי הוא עשה זאת מתוך הכרה ברורה שזוהי חובתו. תמיהות רבות, שאלות ואף כעסים שמעו אוזניי על עזיבת החתן את הכלה. האם אי אפשר להסתדר בלעדיו? האם אין מצווה לשמח את אשתו?
כבר בתקופת המשנה התייחסו למציאות זו, וקבעו: "במלחמת מצווה הכל יוצאים, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה". חכמים ידעו היטב את החשיבות המיוחדת של חתן וכלה ואת המעלה המיוחדת של שעת החופה והימצאות החתן "בחדרו". למרות זאת, הם קבעו כי חתן יוצא מחדרו למלחמת מצווה. מדוע? האם אי אפשר להסתדר בלעדיו? האם לא חשוב הוא הזמן של החתן והכלה ביחד בשבעת ימי המשתה?
רפואה שלמה
"הוא ראה בצבא שליחות"
מיטל יסעור בית-אור
כמה שעות לאחר שהתחתן נקרא סגן-משנה אהרון קרוב לחזור ליחידתו - הלילה הוא נפצע אנושות בבניין ממולכד בצפון הרצועה. האב: "הרופא שניתח אותו דיבר עם צביה אשתו ואיחל לה שהוא יזכה למול גם את בנם"
חכמים מלמדים אותנו את תורת האלקים. הם לא מסתכלים על המציאות ממבט אנושי מצומצם. לא השכל האנושי והרגשות החולפים קובעים את סדרי החיים וערכיהם, כי אם המוסר האלקי. חכמים מלמדים לימוד גדול אך גם פשוט: הבניין האישי והזוגי יונק את משמעותו וחשיבותו רק מהחיבור אל הציבור והכלל.
בברכת הקידושין אנו מברכים "מברך עמו ישראל על ידי חופה וקידושין" ולא "מקדש החתן עם הכלה". אנו מתעלמים כביכול מהזוג הפרטי ומתייחסים לעם ישראל כולו, משום שלבניין האישי יש משמעות רק מתוך היותו חלק מקדושת עם ישראל כולו ולשם כך אנו נישאים. לכן, כל כך פשוט (גם אם קשה) שאפילו חתן וכלה מתפנים לעסוק בבנין הכלל בשעה כל כך נעלה ומיוחדת.
אין כוונת הדברים שאנו "מקפיאים" את הבניין הפרטי למען הצרכים הציבוריים, אלא צריך להבין כי הבניין הפרטי נבנה בשעות אלה מתוך העיסוק הכללי. חתן לא יוצא סתם למלחמה ומניח מנגד את הבניין האישי שלו, אלא הוא יוצא מתוך "חדרו". הוא בא למלחמה עם התחלת הבניין האישי שממשיך להיבנות בספירה גבוהה של חיבור לכלל.
אחת הבעיות הכואבות בימינו היא ההסתכלות הפרטית גם על ענייני הכלל ואפילו על מלחמה. יש כאלה שהיו כותבים ההיפך מהמשנה. הם אומרים כי בגלל חתנים או להבדיל בגלל חשש מנפגעים עלינו לחזור מהמלחמה באויבנו ואולי אף לא לצאת אליה כלל. לשמחתנו, אנו רואים כי רוב העם מרגיש בשעות אלה את הצורך והרצון של הפרט לתרום למען הכלל. שיעור המתגייסים למילואים, ההחלטיות בה הם עוזבים את עבודתם או לימודם ובאים למלחמה, הקולות של הפצועים הרוצים לחזור לקרבות – כל אלה מעידים כי רגש קדושה עמוק קיים בציבור היודע בתוכו כי את המשמעות לחייו האישיים הוא יונק מהקשר שלו אל כלל הציבור.
יהי רצון שישמור הקב"ה את חיילנו בכל מקום שהם ונשמע בשורות טובות, ישועות ונחמות.
הרב זאב קרוב הוא ראש הישיבה התיכונית בקרני שומרון. המאמר פורסם בעלון תנועת התשובה "ראש יהודי". משפחת קרוב מבקשת מהציבור להתפלל לרפואת אהרון יהושע בן חיה שושנה.
לפנייה לכתב/ת 
אהרן וצביה קרוב מתחת לחופה
צילום: תמר מרדכי
מומלצים
