איך האווירה במשרד? מזוהמת למדי

מאות אלפי בני אדם נמצאים מדי יום שעות ארוכות בחללים סגורים, נושמים שוב ושוב את אותו האוויר. האוויר הזה אינו נקי; הוא אפילו מזוהם. במשך היום הוא סופח אליו חומרים מסוגים שונים - עשן, גז ראדון, כימיקלים, תרכובות אורגניות, נבגים ופטריות וגם חיידקים ונגיפים. אלה האחרונים גורמים לנו לחלות, אבל גם האחרים לא מוספים לנו בריאות. להיפך.

אם זיהום האוויר בחוץ מורכב מגזי הפליטה של מכוניות ומפעלים ומחלקיקי האבק המרחפים, בחללים סגורים מדובר באותו זיהום בזעיר אנפין: דבקים, תרסיסים, חומרי ניקוי, אדי צבע, דיו וטונרים ממכונות צילום ומדפסות, חומרי איטום וחומרי בידוד של תקרות אקוסטיות. האוויר בחלל הבית, במשרד או בכיתת הלימוד סופח אליו את כל החומרים הללו.

הגוף "מרגיש"; התפוקה נפגעת

"ישנם מחקרים ברורים שמצביעים על קשר בין זיהום אוויר בתוך מבנים ותפוקה", מסביר רפי אהרוני, מומחה בתחום המיזוג בחברת "אסא אהרוני הנדסה וייעוץ". "בבתי ספר גילו זאת על ידי השוואה של תוצאות מבחנים. במקרה אחד לקחו קלדניות, והושיבו את חלקן מאחורי מסכים ישנים וגילו כי קצב ההקלדה שלהן הואט.

"החוקרים טוענים שהגוף האנושי מגיב לסביבתו, בדיוק כמו שהוא מגיב לחשיפה לקור או לחום, ולדבר יש השפעה על התפוקה. לגוף יש חיישנים שמזהים את הסביבה בו הוא מצוי ומבצעים את ההתאמה הדרושה. לא מדובר רק בשפעת, במחלות או בסרטן; זה בא לידי ביטוי בתפוקה עולה או יורדת. באיכות סביבה טובה יותר יש אינטרס כלכלי מובהק", אומר אהרוני.

פיתרון לא מושלם: אוויר צח

המרכיב המשמעותי ביותר שמשפיע על איכות האוויר בתוך מבנים הוא כניסת האוויר הצח - וכאן גם טמונה הבעיה המורכבת. לדברי אהרוני, רוב מערכות המיזוג בישראל מתמודדות מצויין עם קור וחום, אך על מנת לחסוך באנרגיה הן מבוססות על סירקולציה של האוויר הקיים - ולא על הזרמת אוויר חדש וצח. המשמעות היא שרוב המזגנים (מזגני מיני ומזגנים מפוצלים) מסחררים את האוויר הקיים בתוך המבנה ורק משנים את הטמפרטורה שלו על פי הצורך. אותו אוויר נחשף שוב ושוב לחומרים והחלקיקים המזיקים, והאוויר הזה מוזרם שוב ושוב לחלל הסגור - זהו זיהום האוויר הפנימי.

במערכות מיזוג גדולות ותעשייתיות, כמו אלה הקיימות במגדלי משרדים, יש מנגנון המאפשר כניסה של אוויר צח בכמות הנכונה. אולם אז הבעיה היא שאת האוויר החיצוני יונקים אותם מזגנים מהרחוב הסואן, החנייה או אזור התעשייה רוויי זיהום האוויר.

אהרוני מדגיש כי דווקא לציבור הרגיש ביותר - ילדים בבתי הספר - אין אפשרות להכניס אוויר צח למערכת המיזוג. "ברגע שהלכו ליום לימודים ארוך, ילדים יושבים בבית ספר כמעט כמו במשרדים. אין בית ספר יסודי אחד שאני מכיר שיש לו מערכת הכנסת אוויר צח מסודרת. הם מבוססים על חלונות או דלתות, וכך הם אמורים לאוורר את הכיתה. במהלך השעה או 45 הדקות של השיעור, שום אוויר צח לא נכנס לחלל הסגור...".

בידוד לא אטום לגמרי

לכאורה הפיתרון פשוט: לפתוח חלון, אך בחלק מהמבנים - בעיקר החדשים - לא תמיד ניתן לפתוח חלון, וישנה גם הבעיה של זיהום האוויר בחוץ. בנוסף, פתיחת החלון תפגע בבידוד ובטמפרטורה הפנימית - הקרה או החמה - ורק תגרום להגברת צריכת האנרגיה (ובעקיפין לזיהום אוויר חיצוני רב יותר מתחנות הכוח).

ד"ר שחר דולב, חוקר בפורום הישראלי לאנרגיה, מודה שהנושא בעייתי, אך לדבריו הפיתרון הוא החלפת האוויר בנקודה סמוכה, כדי שטמפרטורת האוויר החדש תושפע מהטמפרטורה של האוויר הסגור והממוזג. שיטה כזו תקטין את העומס האנרגטי הנוסף על מערכת המיזוג שאינה מבודדת לחלוטין.

אהרוני מציין פיתרון טכנולוגי נוסף, של חיישנים שפועלים על פי מספר אנשים בבניין. "אם אין הרבה אנשים - כמות האוויר הצח יורדת וכך חוסכים בחשמל". 

שני המומחים סבורים כי את הבעיה צריך לפתור במקור - ולא בקצה הצינור. לדברי אהרוני, חוק התכנון והבנייה מגדיר שצריך אוויר צח אך לא מגדיר אותו מפורשות. בהיעדר תקנים, מהנדסים בארץ עובדים לפי הנחיות של התקן האמריקאי. "התקנים בישראל דורשים שידרוג; משרד הפנים אחראי בגדול, אבל משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה הם המנחים המקצועיים, והם אלו שצריכים לתת את ההנחיות והתקנות".

המשרד: זיהום אוויר חיצוני דחוף יותר

במשרד להגנת הסביבה אמרו כי "התקנות למניעת מפגעים – איכות אוויר" משנת 1992, שכוללות רשימה של מזהמי אוויר וערכי ייחוס מירביים מותרים, חלות בכל מקום - למעט במקומות תעסוקה שם חלים דיני העבודה (ושם ערכי הסביבה והניטור שונים מאלה החלים בחוץ). במשרד אמרו כי הם מודדים באופן קבוע חלק ממזהמי הסביבה, אך יש מקום לדבריהם להרחיב את הבדיקות גם לתוך מבנים.

"אנו בתהליך של כתיבת המלצות לגבי צמצום מפגעים פנים-מבניים, אך בשל מצוקת כוח אדם ותקציב, המשרד להגנת הסביבה לא שם עד כה דגש על מניעת הזיהום התוך-מבני, אלא על הזיהום הסביבתי שנתפש כרגע כמשפיע על אוכלוסייה רחבה יותר משום שהוא משפיע על הזיהום בחוץ וגם בפנים", אמרו במשרד.

• מידע נוסף על תקנים וניטור איכות אוויר בתוך מבנים (Indoor Air Quality) - באתר רשות הסביבה האמריקנית (EPA)