שתף קטע נבחר

יום בחדר מלחמה בחזית העורף

רכזת מתנדבים בחירום ב"רוח טובה", מתעדת יום פעילות בעמותה המחברת בין גופים הזקוקים למתנדבים - פיקוד העורף, הרשויות המקומיות והארגונים החברתיים, למתנדבים המעוניינים לרדת דרומה ולעזור. הצצה אל מאחורי הקלעים

8:47 - בוקר יום ראשון.

אין מה לעשות, זה בוקר שמצריך זמן התנעה ארוך, אפילו יותר מבוקר רגיל. חייבת קפה.

אני פותחת את תיבת הדואר שלי. מבול של מיילים מחכים לתשובה, קינן (רבינו, הבוס שלי) קורא לי ומעביר אלי מסמך שקיבל ממשרד הממשלה בו רשימת אנשי קשר סביב פעילויות שונות בעקבות הלחימה בדרום. צריך למפות את הצרכים ברשויות השונות - מה צריך, איפה, כמה מתנדבים, שעות פעילות, איש קשר וכאלה.

 

מתחילים לעשות טלפונים - וואו, כמה צרכים... הפעלת ילדים, פינוי מקלטים וניקויים, ביקורי בית אצל קשישים, איוש מוקדים טלפוניים לאוכלוסיה תחת אש, אריזת מזון וממתקים לחיילים, ועוד ועוד ועוד. מצד שני, הכל מאד מאורגן - הארגונים עובדים בתיאום, הרשויות מאד ערוכות, פיקוד העורף ורשות החירום הלאומית בעניינים ועוזרים בהפניית הצרכים למקום הנכון.

 

9:03 - אני מקבלת מייל: "שלום, אני בעלת קייטרינג קטן המתמחה בקינוחים והייתי מעוניינת להכין 150 חבילות עוגיות לחיילים מאושפזים. תוכלו לעזור לי להעבירן לבתי החולים בדרום?" וואו, איזה מרגש! מיד אחר כך – טלפון. "שלום, אני מנהלת שיווק של אולם אירועים בשרון והיינו רוצים לתרום אירוע בר/בת מצווה לילד או ילדה מהדרום שהאירוע שלהם בוטל עקב המלחמה". איזה כיף להיות חלק מהעם הזה, בחיי. יוזמה מקסימה. אני מיד נרתמת ומבררת איך, מי, לאן...

 

וכל הזמן עוד ועוד פניות במייל ובטלפון של אנשים מהשורה, אומנים וחיות אחרות המעוניינים לחזק את העורף, כל מתנדב וכישוריו, נטיות ליבו ויכולותיו. אני מלאימה עוד ועוד עובדים כדי לתת מענה לעשרות הפניות.

 

10:29 - טלפון: "רוח טובה שלום, מדברת עדי"... "Do you speak English?"... "יס, אובקורס". מסתבר שעל הקו יורם, בחור צרפתי הגר בלונדון והגיע ארצה לפני חצי שעה כדי להתנדב בדרום.

 

איפה הוא עכשיו? קרוב משפחה שלו בא לקחת אותו מנתב"ג ומקפיץ אותו לתל אביב. "מה תעשה בתל אביב?" אני שואלת. הוא רוצה לרדת דרומה להתנדב. הוא בא במיוחד. ואגב, הוא צריך מקום לישון בו בזמן שהוא מתנדב. "כן, ברור" אני אומרת ותוהה עם עצמי איפה אני אמצא ארגון שיכול גם להלין אותו?. "אעשה כמה טלפונים ואחזור אליך", אני מבטיחה. בפנייה למוקדים העירוניים בדרום עונה מתנדב שלוקח פרטים ומבטיח שהאיש המתאים יחזור אלי. אני מסתפקת בזה. הם הרי במלחמה שם בדרום...

 

11:23 - איש צעיר עם מזוודה גדולה וחיוך גדול לא פחות עומד בפתח. "שלום, אני יורם" הוא אומר. "דיברתי עם עדי קודם והיא אמרה לי שתעזור לי למצוא מקום הזקוק לי בדרום, אבל היא לא חזרה אלי, ואני... במיוחד באתי מלונדון להתנדב. אז אין לי זמן לבזבז". כמעט בכעס הוא אומר את זה. אנחנו בולעים רוק. אסרטיבי הבחור. אני ישר מתגוננת "עשינו טלפונים, מחכים לתשובות" קארין המקסימה מציעה לו לשתות משהו.

 

הוא ישמח למים, הלך הרבה עם המזוודה. הוא מיד מתרכך ואנחנו בעקבותיו. תוך שני טלפונים אנחנו מגיעים ל'לב אחד', שמפעילים מתנדבים לכמה ימים ברצף, מלינים אותם ודואגים לצרכים בשטח. תוך 10 דקות יורם, מחייך מאד, בדרכו לרכבת כדי לנסוע לאשקלון להתנדב בהשמשת מקלטים. איזה בחור! איזו יוזמה. איזה תענוג.

 

11:32 - מתנדבת שלנו בטלפון. על הקו אחת מרכזות הרווחה בעוטף עזה, היא מבקשת נואשות מתנדבים להפעלת הילדים במרחב המוגן. הילדים מתחרפנים וההורים עוד יותר. באמצע השיחה היא אומרת "אני מצטערת, אבל יש אזעקה אז נמשיך יותר מאוחר?". היא אומרת את זה בשלווה, כאילו זה עניין של שגרה. טוב, בעצם ככה זה.

 

12:58 - גננת בגן ילדים מאזור הצפון מספרת שילדי גן חובה יזמו יצירת חבילות ממתקים לחיילים עם ציורים שמחים. ילדוּת בישראל 2009: לדים בני 5 בעוטף עזה רצים למרחב מוגן בעיניים מבוהלות ; ילדים בני 5 בצפון מתגייסים למענם.

 

14:11 – קבוצת רופאי ילדים פנתה אלינו, הם מעוניינים לרדת דרומה ולבדוק ילדים ותינוקות שהוריהם לא יכולים לקחת אותם לקופות החולים.

 

15:07 – מייל מפיקוד העורף, עדכון לגבי צרכים במתנדבים חם-חם מהשטח. אנחנו מעדכנים רשימות וממשיכים לשבץ את עשרות המתנדבים הפונים אלינו במייל ובטלפון.

 

16:43 -  מתקבל טופס במייל- המתנדב ה-500 מאז תחילת המערכה! עם ישראל חי.

 

17:11 - המציאות לא מפסיקה להפתיע: פנה אלינו כפר בו חיים מתבגרים ובוגרים בעלי צרכים מיוחדים, הזקוק למתנדבים שיישנו במקום בלילה בכדי לעזור לחוסים לעבור למרחבים המוגנים במהירות האפשרית. הם בסיכון, הרכזת מסבירה, כי לא כולם מבינים את המצב ושצריך להזדרז. וחלקם כמובן בכיסאות גלגלים ולוקח להם פשוט הרבה זמן להתנייע למרחב המוגן. זה אולי נשמע שולי, אבל זה באמת עניין של חיים ומוות!

 

17:59 – סוף סוף סיימתי ושלחתי את המייל הכולל רשימת הטבות לתושבי הדרום שהתרכזו אצלי לאתר "עוז", שהוקם במיוחד לרגל המלחמה בדרום עבור התושבים הנתונים תחת מתקפת קסאמים וגרדים.

 

18:26 – פנייה של מתנדב דרך ערוץ המעורבות של ynet: "אני מעוניין להתנדב לבוא ולעשות תספורות בימי שישי ביישובי העוטף". אני לא יכולה שלא להתרגש כל פעם מחדש מהיוזמות המקסימות הללו. אנחנו מקבלים עשרות של פניות של מטפלים אלטרנטיביים, עובדים סוציאליים, מוהל שמוכן לבוא לעשות בריתות בעוטף בחינם, "דולות" (מסייעות במהלך הלידה) המעוניינות לסייע ליולדות בדרום, תרומות של עוגות ועוגיות לחיילים המאושפזים ולתושבי הדרום, קבוצת מורי דרך שרוצה להדריך בחינם טיולי משפחות בהרי ירושלים, יישובים וגופים שונים שארגנו ימי הפוגה לילדי העוטף -  כולל פעילות, הסעות, לינה, אוכל ושתייה ועוד ועוד ועוד.

 

19:06 – מתישהו צריך להגיד די. אז... התקפלנו. נרגשים ורצוצים אחרי עוד יום של השמת מתנדבים רבים לטובת תושבי הדרום. זה מדהים, אנשים אומרים לנו תודה בסיום של כל שיחת טלפון. תודה על מה? אנחנו רק צינור. תודה למתנדבים הרבים שרוצים לעשות למען תושבי הדרום ומוכנים לרדת דרומה, למרות הסיכון האישי, ולהקל ולו במעט את שגרת חייהם הבלתי נתפסת של תושבי העוטף.

איזה כיף להיות חלק מזה.

 

מתחילת המערכה שיבצה "רוח טובה" מקבוצת אריסון כ-600 מתנדבים, בודדים וקבוצות- להתנדבויות למען תושבי הדרום.

 

 

  • יש לכם שאלות לגבי תהליך ההתנדבות? רוצים לדעת איפה צריכים אתכם במיוחד? צריכים מתנדבים? אנשי "רוח טובה" ממתינים לכם בפורום וישמחו להשיב לכם.  
  • רוצים להתנדב? עמותת "רוח טובה" תתאים לכם, מלאו טופס זה או התקשרו 1-700-505-202.
  • זקוקים למתנדבים? פנו למוקד 1-700-505-202 או כתבו לאימייל info@ruachtova.org.il.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מתנדבים עם ילדים במקלט
צילום: איתי נעם
צילום: טל חיים
הפעלת ילדים במקלטים
צילום: טל חיים
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים