לקופים חרדתיים יש "אלל קצר"
לבני אדם וקופי רזוס-מקוק יש אותן גרסאות לגן מסוים המשפיע על מצב נפשי. עתה מגלים חוקרים כי הגרסה הקצרה של הגן גורמת לגילויי חרדה אצל הקופים. האם יימצא הסבר גנטי חרדה?
קופי רזוס-מקוק ((Rhesus Macaque, החיים במזרח אסיה, לא מאוד דומים לבני אדם. חזותית כמו גם גנטית, ניתן למצוא מינים של קופים המהווים המחשה מוצלחת יותר לאמירה "מוצא האדם מן הקופים". אבל בדבר אחד הם דומים לנו יותר מכל פרימט אחר –בגן 5 HTTLPR. גן זה, האחראי להולכת סרטונין, אותה תרכובת כימית המתווכת בין גירויים עצביים לתאים במוח ומשפיעה על מצב נפשי ויכולות תקשורת חברתית, מופיע באותן גרסאות (אללים) אצל קופים אלה ואצל בני אדם, ורק אצלם.
לאחרונה הוכיחו מדענים, ששכיחותה של גרסה מסוימת לגן זה, עשויה להסביר תופעות כמו חרדה ואוטיזם. במאמר המתפרסם היום (14 בינואר) במגזין המקוון PlosOne, מראים מדענים כי קופי רזוס הנושאים גרסה מסוימת של הגן 5 HTTLPR, נוטים יותר לחרדה והססנות מקופים שאינם נושאים גרסה זו.
קישור למאמר
בניסוי חילקו את הקופים לשתי קבוצות, בהתבסס על הבדל גנטי אחד. בקבוצת המחקר, נכללו קופים הנושאים אלל אחד קצר ואלל אחד ארוך של אותו גן. בקבוצת הביקורת נכללו קופים הנושאים שני אללים ארוכים. במחקר ניתנו לקופים שתי משימות. במשימה הראשונה הראו להם תמונות שונות, בחלקן ניתן היה לראות בבירור את פניהם של קופי רזוס אחרים ובחלקן נראו פנים מטושטשות. הקופים עם האלל הקצר, הסבו את עיניהם או השפילו מבט כאשר הראו להם תמונות חדות של פניהם של קופים אחרים, בעוד הקופים עם שתי הגרסאות הארוכות של הגן הביטו ישר לפניהם של הקופים בתמונה. החוקרים הבחינו גם בהתרחבות אישונים אצל הקופים עם האלל הקצר, במהלך ההתבוננות.
"אצל פרימטים, הן בני אדם והן קופים, בפנים והעיניים הם מקור עשיר למידע חברתי" מסביר מייקל פלאט, אחד ממחברי המאמר. "כבר הוכח שגם בני אדם וגם קופי רזוס מקדישים תשומת לב רבה לפנים ולעיניים ומבססים מעמד חברתי על ידי הפגנת איומים ושליחת מסרים במבט". החוקרים סבורים שהסבת העיניים והתרחבות האישונים אצל הקופים עם האלל הקצר, מעידה על כך שלאלל זה יש תפקיד בהעלאת רמות החרדה אצל אותם קופים.
בניסוי השני בדקו את נכונותם של הקופים לקחת סיכון על מנת לזכות בגמול מסוים. הניסוי נערך בשיטה של מנה בטוחה לעומת מנה משוערת. בפני כל קוף הונחה האפשרות, לבחור במנה ידועה מראש של מיץ, או להמר על מנה שעשויה הייתה להיות גדולה יותר או קטנה יותר. לפני כל בחירה הקרינו בפני הקופים תמונה של קוף אחר, לעיתים גדל מימדים (זכר דומיננטי) ולעיתים קטן מימדים. לרוב, בחרו הקופים להמר על האופציה הלא בטוחה מתוך תקווה שיזכו במנה מוגדלת של מיץ, תופעה מוכרת אצל קופי רזוס מניסויים קודמים. עם זאת, כאשר הקרינו לקופים עם אלל קצר בגן 5 HTTLPR תמונה של זכר דומיננטי, נרשמה ירידה חדה בנכונותם לקחת סיכונים והם בחרו באופציה הבטוחה, של מנת מיץ קבועה. ירידה כזו לא נרשמה אצל הקופים עם שתי הגרסאות הארוכות של הגן.
החוקרים מסיקים מתוצאותיהם, ומהקשר שבוסס כבר בין הגן 5 HTTLPR לרמות סרוטונין במערכת העצבים, כי הגרסא הקצרה של הגן משפיעה על רמות חרדה אצל קופי רזוס וכי יתכן שתתגלה בעתיד כגורם לתופעות רגשיות אצל בני אדם. "במחקרים שנערכו עם בני אדם, גילו כי נחקרים שנשאו את האלל הקצר הראו פעילות מוגברת באזור האמיגדלה, האחראי לחישת סיכונים" אמר פלאט. "כמה מהתופעות שנצפו, כמו הנטייה להימנע מלהסתכל לאנשים בעיניים, קיימות גם באוטיזם וזה עוד כיוון מחקרי שכדאי לבחון".
קוף רזוס-מקוק. בגן אחד לפחות, הוא זהה לנו לחלוטין
צילום: index open
