הטורף השולט באנטרקטיקה הוא בגודל מילימטר

הוא אורב בין הסלעים של חצי האי האנטרקטי, ותר אחר ארוחתו הבאה. הוא הטורף השולט ביבשת הקפואה, מלך החיות של האזור הזה, ממש כמו האריות באפריקה. אלא שגודלו כמילימטר, והטרף שלו מיקרוסקופי.

אנטרקטיקה ידועה בפינגווינים שלה, בלוויתנים ובכלבי הים, אך כל אלה מוצאים את מזונם בים. בעל החיים היבשתי הכמעט יחיד כאן הוא קרדית ראגידיה (Rhagidia mite).

"אנטרקטיקה שונה מאוד מהיבשות האחרות בכל הקשור למה שמוצאים על הקרקע", הסביר פיט קונבי, ביולוג ממכון הסקר האנטרקטי של בריטניה", כשהוא סוקר בעיון ערימת סלעים שנראית צחיחה וחסרת חיים. "אין כאן יונקים יבשתיים, אין אוכלי עשב כמו אנטילופות ואין ציפורי יבשה".

אבל מי שמסתובב בין הסלעים הוא אותו חרק זעיר ואדמוני, בעל שמונה רגליים, קרוב-רחוק של העכביש. בעל החיים הגדול ממנו באזור הוא יבחוש שאינו מסוגל לעוף, שגודלו כחצי סנטימטר. יחד הם שולטים על מרחבים המשתרעים על יותר שטח משטחה של ארצות הברית.

שורד גם במינוס 20 מעלות

הראגידיאה, כמו יצורים קטנים אחרים באנטרקטיקה, התפתחו על חצי האי באזורים החשופים, שאינם מכוסים בקרח ושמקבלים מים מתוקים בקיץ. ישנם אזורים בחצי האי בהם הטמפרטורה בקיץ סובבת סביב 7 מעלות, ויש בהם אפילו גשם.

קרדית הראגידיה טורפת חרקים קטנים יותר, הדומים לפרעושים. אלה מתקיימים על דיאטה צמחונית של חזזיות (סוג של אצה ופטריה החיות בסמביוזה). בחלקים החשופים ביבשת יש גם כמה סוגי תולעים, שני סוגי פרחים ורבבות סוגי חיידקים ויצורים חד-תאיים.

הקרדית, כמו המינים האחרים ביבשת שחיים כל השנה על האדמה, פיתחו דרך לאטום את גופם ולהתמגן מפני הקור. החלבונים בדם שלהם משמשים כמו נוזל נגד קיפאון במכוניות. "הם מסוגלים לשרוד חודשים בטמפרטורות של מינוס 10 ואפילו מינוס 20 מעלות צלזיוס", אמר קונבי.

מערכת אקולוגית ייחודית

מדענים החלו לאחרונה לחקור את היצורים הזעירים הללו במטרה לבדוק האם ניתן יהיה לחזות בעזרתם את השפעות התחממות כדור הארץ על העולם בעשורים הבאים. "הם הטורפים היבשתיים היחידים באזור ובעזרתם יהיה פשוט יותר להבין איך המערכת האקולוגית עובדת", הסביר קונבי.

הפשטות היחסית של המערכת האקולוגית באנטרקטיקה משמעה שכל איום חדש או שינוי - כמו התחממות כדור הארץ - מורגש ומשפיע באופן מהיר יחסית. זה מקל על המדענים לזהות את המקור לשינוי, בשונה ממערכות מורכבות שם לא ניתן תמיד להצביע באופן מדויק מה גורם לשינויים.

"בכל מקום בו יש אנשים, יש דרכים וכבישים, וזיהום אוויר, וחקלאות שמזיזה את המינים מסביבת חייהם", הוסיף דייויד ווהן, מומחה לחקר קרחונים. "קשה מאוד לראות איך משפיעה התחממות כדור הארץ על מערכת אקולוגית טבעית חוץ מבמקומות כמו כאן, באנטרקטיקה", הוסיף. "חצי האי האנטרקטי, משום שהאקלים משתנה ומתחמם, הוא המקום היחיד בעולם שבו אפשר לראות את ההשפעות הטהורות ביותר של התהליך".

החשש: ההתחממות תזמין מינים פולשים

חצי האי האנטרקטי מזדקר מהיבשת המקיפה את הקוטב הדרומי לעבר הקצה הדרומי של דרום אמריקה. אזור זה הוא החלק בחצי הכדור הדרומי שהתחמם בקצב המהיר ביותר בחצי המאה האחרונה - כ-3 מעלות צלזיוס. מדענים תולים את ההתחממות בהתגברות השימוש בדלקים מחצביים כמו נפט ופחם, הפולטים גזי חממה לאטמוספירה ויוצרים את אפקט החממה.

כתוצאה מהתחממות זו, המערכת האקולוגית של אנרטקטיקה כבר חווה שינויים - חלקם לטובה אך רובם לרעה. "התחממות כדור הארץ תעשה את החיים קלים יותר עבור יצורים קטנים כאן", הסביר קונבי. לדבריו, שינוי האקלים יעודד צמיחה של צמחים ויהפוך חלק מחצי האי לירוק - ויספק לאותם יצורים מזון.

אך שינוי הטמפרטורה גם מאיים על חייהם. כעת הם יצטרכו להסתגל לטמפרטורה שונה והתהליך יהיה ארוך. יתרה מזאת: ההתחממות תהיה גם הזדמנות למינים פולשים להשתקע ביבשת באופן שלא יכולים היו לעשות עד כה.

המינים הפולשים מגיעים ליבשת בסיועם של תיירים ואפילו מדענים המקימים בסיסים באזורים נידחים, או בסיוע ציפורים. מדובר גם במיני חרקים ויצורים קטנים אחרים, אבל גם במינים שונים של זרעים ונבגים, שישנו את המערכת האקולוגית הקטנה והרגישה.

מינים פולשים אלה מסתתרים בין קפלי הבגדים של התיירים, על סוליות נעליהם או במטען שהם נושאים עימם. מדענים שנשארים על האי לפרקי זמן ארוכים יותר, מביאים איתם יותר ציוד ולכאורה מגבירים את הסיכון לפלישה של מינים. לשם כך קיים באנטרקטיקה חוק קפדני האוסר לינה באזורים נידחים, ומחייב את התיירים לנקות את עצמם ונעליהם לפני העלייה ליבשה.

"יותר מ-50 אלף איש מגיעים לאנטרקטיקה מדי שנה - תיירים, מדענים ומבקרים אחרים. הם מהווים סיכון להכנסת מינים פולשים למערכת האקולוגית המקומית, שרגישה לשינויים יותר ממערכות במקומות אחרים", הסביר קונבי. נכון לעכשיו, מינים פולשים אלה לא שורדים את הקור העז אך אם מזג האוויר יתחמם, חלקם יצליחו להתרבות ולהשתקע במקום.