הוצאות המלחמה - לא יותר מ-5 מיליארד ש'
זה האומדן שמתגבש לגבי ההוצאות הצבאיות והאזרחיות באוצר ובכנסת, הנמוך משמעותית מההוצאות על מלחמת לבנון. בין הסיבות: חימוש זול יותר, פחות נזק למשק האזרחי
הוצאות המלחמה בעזה - הצבאיות והאזרחיות - לא יעלו על כ-5 מיליארד שקל. זה האומדן המתגבש באוצר ובגורמים בכנסת המעורבים בתקציב הביטחון. המודל להשוואה הן הוצאות מלחמת לבנון השניה, שהיו גדולות פה כמה.
היום שאחרי:
- עזה: אותרו עוד 95 גופות, מתבררים ממדי ההרס
- בדרום לא חוגגים: "אין התחייבות להפסקת הירי"
- מנהיגי אירופה: רוצים לסייע במניעת ההברחות
- מנהיגי אירופה: רוצים לסייע במניעת ההברחות
הערכות נזק
- הערכות: הנזקים בעזה - 1.5-2 מיליארד דולר
השוני יהיה הפעם גם במיקוח על היקף הכיסוי של נזקי המלחמה. הפעם האוצר יהיה נוקשה פי כמה. אז הוויכוח התנהל על רקע של צמיחה מואצת במשק, באווירת שגשוג כלכלי ועודפי הכנסות במחצית השניה של שנת התקציב. היום זה יקרה מול קופה גירעונית באווירת המשבר הכלכלי העולמי, בסוף שנת התקציב הקודמת ובטרם אושר תקציב חדש.
אומדן ההוצאות הצבאיות הישירות נע היום בין כ-3 מיליארד שקל לפי הערכת הגורמים בכנסת לבין כ-4.5 מיליארד שקל לפי הערכת גורמי ביטחון וגם באוצר. את היקף הפיצוי לנפגעים במגזר האזרחי קשה בינתיים לאמוד. התביעות על הנזקים הישירים לא מגיעות ל-100 מיליון שקל. אומדן הנזקים העקיפים טרם החל ונוסחת הפיצוי לא גובשה סופית.
הוצאה צבאית שבועית ישירה: כמיליארד שקל
אומדן ההוצאות הצבאיות הוא לשלושת שבועות הלחימה הישירה של מבצע "עופרת יצוקה". הוא עלול לגדול ככל שיימשכו השהות ובעיקר הפעילות הצבאית של כוחות צה"ל בתחומי רצועת עזה. זאת, על פי תגובת החמאס וארגוני הטרור האחרים ברצועה להחלטת ישראל לנצור את האש.
אחרי מלחמת לבנון השניה תבעה מערכת הביטחון כ-11 מיליארד שקל, ובתום מיקוח לא קל אושרה לה תוספת של 7.8 מיליארד שקל (מלבד התוספת המאוחרת של 800 מיליון שקל לשנה לפי המלצות ועדת ברודט). התוספת הנ"ל נדרשה עבור 33 ימי לחימה בפועל ובעד 48 ימים נוספים מהפסקת האש עד פינוי דרום לבנון, סך הכל עבור 81 יום.
בלחימה בעזה נראה עתה כי ההוצאה השבועית הישירה לא תעלה על 1 מיליארד שקל אם לא הרבה פחות מזה. להלן מרכיבי האומדן וההשוואה. לגבי פעילות חיל האוויר - היקף הגיחות לפי ממוצע שבועי דומה בשני המקרים, אם לא במקצת יותר בלבנון. ההבדל עלול להתבטא בעלות החימוש שהופעל.
חימוש זול יותר מאשר בלבנון
בלבנון הרבה חיל האוויר להשתמש בנדיבות בחימוש יקר במיוחד (בין השאר פצצות חודרות בונקרים תת-קרקעיים), ובכמויות מכסות שטח. לפי אחת הסברות השימוש הנדיב נועד לנקות את המדפים מחימוש שפג תוקפו. לגבי עזה יש עדיין נעלם לגבי סוגי החימוש שהופעלו הפעם. אבל בהערכה ראשונה נראה שסוגי החימוש פחות יקרים אך בעיקר הפעלתם היתה בהיקף מבוקר וחסכוני, הנובע מקצב מדוד ומחושב למטרות נקודתיות.
הפעולה יבשתית החלה אז ועתה לאחר שבוע של פעילות אווירית, אבל בהיקפים גדולים פי כמה במלחמת לבנון. בעזה הלחימה ביבשה נמשכה עד כה 14 יום בלבד לעומת 26 יום בלבנון. אין להשוות את הקרבות הקשים והמורכבים במעוזי החיזבאללה בלבנון עם ההיתקלויות המצומצמות והקלות יחסית שהיו מול החמאס בעזה.
כוחות המילואים שגויסו במלחמת לבנון היו בסדר גודל של עשרות אלפים עד מאות אלפים, לעומת כ- 10,000 עתה, שרובם לא הופעלו אלא נערכו לקדם התפתחויות בחזיתות אחרות במרכז ובצפון. עלות הפיצוי האישי על אובדן הכנסה לחיילי המילואים שגויסו מוטלת על הביטוח הלאומי מחשבון קיים שלא הובא כאן במניין.
גם השימוש בחימוש בפעילות כוחות היבשה (רגליים ושריון) היה הפעם מחושב ונקודתי שנועד יותר להרוס מבנים ששימשו עמדות ירי או מחסנים וסדנאות של אמצעי לחימה. הפעילות החסכונית התאפשרה לא מעט הודות למודיעין טוב ולתיאום הדוק עם כוחות האוויר (בסיוע בהיקף חסר תקדים של מטוסים ללא טייס) ועם חיל הים.
ראוי לציין את הפער בהוצאות הארטילריה הגבוהות מאד בלבנון, שהיו ומעטות יחסית מול עזה. במלחמת לבנון הירי הארטילרי היה לעומק השטח, לא מעט לשטחים פתוחים. הוא ניתן זמן ממושך בהיקף מסיבי של פגזים יקרים. מול עזה גם הסיוע הארטילרי היה מחושב ונקודתי, והתבטא בתשלובת חסכונית של עלות נמוכה ואפקטיביות גבוהה.
המשק האזרחי: שיעור פגיעות ונזקים זניח יחסית
היקף הפיצויים למשק האזרחי שנפגע עשוי להיות נמוך למדי בהשוואה לנזקי מלחמת לבנון שהיו קשים ורחבים יותר. עם זאת הפיצוי על נזקים ישירים הסתכם אז בכ-500 מיליון שקל. הפיצויים על נזקים עקיפים הסתכמו עד כה בכ-3 מיליארד שקל (מאות תביעות טרם סוכמו). תשלום הפיצויים החל לפני סיום בלחימה הודות לעודפים בתקציב.
לגבי המלחמה בעזה, כאמור, היקף התביעות על נזקים ישירים לא מגיע עד כה לכ-100 מיליון שקל. ירי הרקטות על עוטף עזה ובגבולות 40 הק"מ מגדר הרצועה היה אמנם בהיקף נכבד, אבל שיעור הפגיעות והנזקים לרכוש הוא זניח יחסית. המיקוח על היקף הנזקים העקיפים בעיצומו עקב דרישת האוצר לקזז את נזקי המשבר הכלכלי. עד הבוקר הוגשו כ-1,700 תביעות על נזקים ישירים.
בעיה נוספת לכיסוי כל נזקי המלחמה הפעם נובעת מהעדר תקציב מדינה ל-2009, גם אם הלחימה בפועל החלה בשבוע האחרון של 2008. עם זאת, נראה על פני הדברים שניתן לכסות מהתקציב הנתון את הוצאות הלחימה, לפחות לפי האומדנים הנמוכים, בתנאי שהפסקת האש תישמר.
אם אין תקציב מאושר, כל משרד ממשלתי יכול לנצל כל חודש לצרכיו השוטפים את המנה החודשית לפי תקציב 2008. לגבי מערכת הביטחון המנה החודשית מתבטאת ביותר מ-4 מיליארד שקל, לפחות בינואר. לכאורה אין לה כעת בסיס לתביעה תקציבית נוספת, שכן התקציב השנתי מביא בחשבון אפשרות של לחימה או במלחמה בהיקף מסוים, שטרם חרג הפעם מהתחזיות. אם מדובר בחידוש המלאי - ההוצאה איננה כולה מיידית.
צה"ל לא מחמיץ הזדמנות להגדלת תקציב
עם זאת, בהתנהלות התקציבית השוטפת בין מערכת הביטחון לאוצר, צה"ל לא מחמיץ הזדמנויות כמו הלחימה בעזה, קל וחומר במלחמת לבנון השניה, כדי להגדיל את תקציבו. זה מתבטא באומדנים מוגזמים של ההוצאות וההשלכות שחלקם לצורכי מיקוח. האוצר מתורגל במשחקים האלה. אבל לקראת המיקוח הצפוי הפעם, מקווים באגף התקציבים ליתר צניעות והתחשבות מצד מערכת הביטחון במצוקות התקציב החסר, הגירעון התופח והמשבר הכלכלי בכלל.
תקציב הביטחון בכללו מנוהל אחרת מתקציבי המשרדים האחרים. יש לממונים עליו חופש פעולה גדול לאין שיעור בהעברת כספים בסדר גודל של עשרות מיליונים בין הסעיפים ללא אישור מראש של ועדת תקציב הביטחון בכנסת.
המערכת גם נהנית מהרשאות להתחייב מראש על סכומים שישולמו בהיקף רב-שנתי. לפיכך היא נהנית גם מגמישות רבה יותר במשחקי התקציבי, המאפשרת לה להתמודד כספית עם מצבי ביטחון בלתי צפויים קשים מאלה של המלחמה על עזה.
