"בתום המשבר לא נחזור לעולם שהכרנו"
לדברי ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' מנואל טרכטנברג, בתום המשבר "נחזור לכלכלה פחות סימפטית". הוא הוסיף: "מיצינו את מקורות הצמיחה שהניעו את המשק מאז 1990 - אין לנו זכות ראשונים יותר בהיי-טק, שחקנו את ההון האנושי בו"
טרכטנברג ציין כי "לא מדובר רק על משבר אחד כי אם על שלושה מעגלים שמתרחשים מסביבנו ודורשים מענה מקובעי המדיניות ומכל אחד מאיתנו. המעגל הראשון הוא המשבר עליו מדובר כל יום מעל דפי התקשורת שקשור לקריסת מוסדות פיננסיים וזה מה שעומד לנגד עינינו בצורה המוחשית ביותר, אך זה לא המעגל היחיד עליו צריך להסתכל".
"הדבר השני הוא שלפני התפתחותו המוחשית של המשבר דיברנו על חוסר איזונים וחוסר שיווי משקל במערכת הבינלאומית הגלובלית שנתפסה כאיום על כלכלת העולם וזה צריך להיות לנגד עינינו. המעגל השלישי קשור לעובדה שבו זמנית בתהליך ארוך טווח מיצינו את מקורות הצמיחה שהובילו אותנו מתחילת שנות ה-90 ועד היום".
אשר להשפעה על ישראל אמר טרכטנברג כי "המשבר אכן מכה גם בנו. תנאי הפתיחה שלנו טובים, ואפילו טובים מאוד. האיתנות של המערכת הבנקאית מוכחת מדי יום. אנחנו במערכת בנקאית חסינה עד כה ואיתנה, ואנחנו חריגים בנוף העולמי. מצבנו כיום טוב בהרבה מזה שהיינו בו ערב המשבר הקודם ב-2001".
לדעת טרכטנברג בתחום הפיסקאלי ישראל נמצאת במצב בעייתי מאוד. "אנחנו במצב של היעדר תקציב מאושר וקשה לנהל מדיניות פיסקאלית כשאין לך תקציב מאושר. זה יימשך עד שהממשלה החדשה תעביר את התקציב בכנסת, וזה יכול לקחת ארבעה חודשים ויותר".
"בנוסף, לאחר שנגבש את תקציב 2009, למחרת היום יגיע הזמן לעשות את תקציב 2010 וזה רצף בעייתי כי בדרך כלל אמורים ללמוד משהו על התהליך הקודם. בנוסף, יש לנו צבר התחייבויות גדולות ונגיע לשלב גיבוש התקציב כשרובצות עלינו המחויבויות האלו, עליהן יתווספו עלויות המערכה בעזה שכנראה לא יהיו כבדות מדי אך יהיה צורך להתמודד איתן".
"לכן, הפעם המדיניות הפיסקאלית מונחית על ידי יעד הגירעון. הבעיה כיום היא הגירעון. גם אם לא נעשה כלום יהיה לנו גרעון של לפחות 4%, וצריך לכוון את המדיניות להסכמה על יעד מציאותי. יש צורך שנקבע בחוק כלל פיסקאלי ברור לגידול ההוצאה התקציבית לאורך זמן. יש למועצה הלאומית לכלכלה הצעה על השולחן ונדון בה כשנדון על התקציב והיא קובעת יעד מרכזי להורדת היחס חוב-תוצר", אמר.
לדבריו, "צריך להחליט - מה קודם למה. האם בסיטואציה הנוכחית מה שקודם הוא המשך הורדות מיסים או הורדת החוב. אין ניסים ונפלאות בכלכלה. לטעמי, צריך ללכת להורדת החוב כדי שאת המשבר הבא נמצא עם חוב נמוך יותר. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו חוב גבוה כזה".
הוא הוסיף כי "בתום המשבר הנוכחי נחזור לצמיחה עולמית נמוכה מ-4%. גם אנחנו מיצינו את המקורות של הצמיחה שהניעו את המשק מאז 1990 - אין לנו זכות ראשונים יותר בהייטק, שחקנו את ההון האנושי בו. גם העלייה מברית המועצות הסתיימה ויש האטה בצמיחה העולמית".
טרכטנברג ציין שכדי לחדש את מקורות הצמיחה צריך בין היתר לחדש את ההון האנושי על כל רבדיו ולפתוח שווקים חדשים. "צריך לפעול אחרת מבחינת יצירת הסכמות רחבות, אני לא מאמין בגישה תוקפנית, לא בתוך הממשלה ולא בין גורמי ממשל. כולנו באותה סירה, אם לא נדע לשנות זאת לא נצליח בשום דבר שננסה לעשות. זה דרוש לנו לא פחות מתובנות כלכליות".
המשנה לנגיד: נחישות ועקביות
"אנו במיתון עולמי משמעותי על רקע פיננסי", אמר בכנס פרופ' צביקה אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל. "זהו המיתון הראשון לכל העולם המערבי, וגם המתפתח, מאז 1929. אנחנו היום בתהליך ההתייצבות, עד היום זה מתבצע לא רע, בישראל יותר טוב.
"החשיבות של נחישות ועקביות בביצוע יוציאו את העולם ואת המשק הישראלי מהר יותר לצמיחה מחודשת. זה לא יהיה קל, אבל זה לא יהיה קשה כמו המשברים שידענו. אנחנו יודעים לטפל בזה יותר נכון. שלב ראשון הוא חזרה ליציבות המערכת הפיננסית ואנחנו רק בתחילתו".
אקשטיין אמר כי "השקל החזק פגע ביכולת ההתמודדות עם המשבר ונמשיך לקנות דולרים כל יום, ובכך אנחנו מחזקים את יציבות המשק". עוד אמר כי "אנחנו נוקטים במדיניות של הורדת ריבית ואנחנו מצפים להורדת ריבית, אמנם אנחנו לא יכולים לרדת לריבית מתחת ל-0, אך אין ספק שעדיין יש מקום לשקול הורדות ריבית וזה הכיוון הכללי. יש למדיניות משמעות אחת - להקל על מצוקת האשראי ולאפשר למשק להתמודד יותר טוב עם המשבר".
אשר ליציאה מהמשבר הוא אמר: "אני מאמין ששיקום השווקים הפיננסים יהיה ב-2009, יהיה גידול דרמטי בגרעונות הממשלתיים בעולם. אנחנו חלק מהעולם ולכן, שוק ההון שלנו במונחי מחירים מתנהג כמו כל העולם, הרבה יותר מכמה שהמניות זזות עם פצצות בעזה. יש לנו קשיים באשראי חוץ בנקאי שהתייבש בכל העולם וגם אצלנו. יש ירידה משמעותית בייצוא ולכן הקווים העיקריים של המדיניות הם קודם כל טיפול בשוק האשראי".
בנוגע לאחת הדרכים, קרנות השקעה להרחבת מתן האשראי הבנקאי, אמר: "יש לי הרגשה שנצטרך להרחיב את ההשקעה בהן במהלך השנה".
לפנייה לכתב/ת 
