הסכם על תשלום פיצויים לעסקים ועובדים בדרום
האוצר, ההסתדרות הכללית וארגוני המעסיקים הסכימו על תשלומי השכר לעובדים ופיצויים על נזקים עקיפים לבעלי עסקים בדרום, שנפגעו ממבצע "עופרת יצוקה". בין השאר, הוסכם כי העובדים יקבלו את מלוא השכר על ימי ההיעדרות
האוצר הגיע אמש (ב') לסיכומים עם ההסתדרות הכללית וארגוני המעסיקים על תשלומי השכר לעובדים והפיצויים על הנזקים העקיפים לבעלי עסקים בדרום, שנפגעו ממבצע "עופרת יצוקה".
- האויב החדש-ישן של העסקים בדרום: הבנקים
הצדדים הגיעו לסיכום עקרוני, ובימים הקרובים הם יחתמו על הסכם קיבוצי שיעגן את ההסכמות שהושגו אתמול. בתחילת החודש הבא יגיש האוצר לאישור ועדת הכספים תקנות לביצוע ההסכם, ולאחר אישורן ייכנס מנגנון הפיצוי לתוקף ויפורסמו הנחיות ברורות לציבור הרחב.
הצדדים הסכימו כי העובדים שנעדרו יקבלו את מלוא שכרם בתוספת ההפרשות הסוציאליות בשיעור 32%. האוצר ויתר על דרישתו שגם העובדים יוותרו על חלק משכרם במסגרת חופשה. זאת, בניגוד למלחמת לבנון השניה, אז השתתפו העובדים ב-20% מתשלום שכרם באמצעות ימי חופש.
סוכם כי מנגנון הפיצוי יחול על עובדים המועסקים במפעלים ובתי עסק שנמצאים בטווח של עד 40 קילומטרים מקו הגבול עם רצועת עזה, על פי המפה של המצב המיוחד בעורף שפורסמה על ידי פיקוד העורף. הפיצוי יינתן לכל עובד שלא הגיע למקום עבודתו בהתאם להנחיות כוחות הביטחון. כמו כן ייהנו מהפיצויים עובדים שנעדרו ממקום עבודתם מחמת הצורך להשגיח על ילדיהם הקטנים שמתחת לגיל 14, בעקבות סגירת מוסדות החינוך בכל יישוב בהתאם להנחיות כוחות הביטחון. מהפיצוי ייהנה רק אחד ההורים.
עוד סוכם כי תשלום זה יבוסס על שכר העבודה המלא של העובדים ועל הזכויות הסוציאליות שמגיעות להם עבור הימים בהם נעדרו מעבודתם. השכר לעובדים ישולם על ידי המעסיקים, והמדינה תפצה אותם בסכום המתאים.
שלושה מסלולי פיצוי לעסקים
הפיצוי על נזקים עקיפים שנגרמו לבעלי עסקים ישולמו לפי מנגנון שמציע לבחירתם שלושה מסלולים. הפיצויים ישולמו על ידי רשות המיסים.
המסלול הראשון הינו מסלול השכר לפיו המעסיק יוכל להגיש תביעה לקבלת החזר על השכר ששולם לעובדים שלא הגיעו לעבודתם בשל הסיבות הנ"ל. החזר המדינה יהיה בגובה 132.5% משכר הבסיס של העובד. המעסיק ישלם לעובדים שכר בהתאם להגדרות התקנות של מס רכוש.
המסלול השני הוא מסלול מחזורי העסקים, לפיו המעסיק יוכל לבקש החזר בעקבות ירידה במחזור העסקי בחודש ינואר בשל המצב הביטחוני. הפיצוי ייקבע על פי נוסחה שעליה הסכימו הצדדים. הנוסחה תתבסס על השוואת המחזור העסקי בינואר 2009 לעומת ינואר 2008 בקיזוז השפעות המשבר הכלכלי. הניכוי המתייחס למשבר הכלכלי יחושב על פי ההפרש שבין מחזורי העסקים בנובמבר - דצמבר 2008 לעומת החודשים המקבילים ב2007.
המסלול השלישי הוא מסלול הוצאות לפיו המעסיק יוכל לבקש פיצוי על הנזק התפעולי שנגרם לעסק בחודש ינואר בשל המצב הביטחוני בדרום.
הסיכום הושג בין הממונה על התקציבים באוצר רם בלינקוב ומנהל רשות המיסים יהודה נסרדישי, מנכ"ל משרד התמ"ת גבי מימון, יו"ר ההסתדרות עופר עיני ומנכ"ל התאחדות התעשיינים יהודה שגב בשם המעסיקים.
האוצר מציין כי כיום קיים בחוק מנגנון פיצוי לעסקים באזור שדרות ועוטף עזה, על פיו בעל העסק זכאי לפיצויים על ההוצאות אותן הוכיח לרשות המיסים, לרבות תשלום שכר לעובדים שלא הגיעו למקום עבודתם בהתאם להנחיות כוחות הביטחון. פיצוי זה מוגבל לעסקים באזור שדרות ועוטף עזה, ולא כולל את האזור המורחב הנ"ל שבו הוכרז המצב המיוחד בעורף.
ענפי התיירות והחקלאות עדיין מחוץ להסכם
מנגנון פיצוי העסקים איננו חל לפי שעה על החקלאים, ענף התיירות (בתי מלון, צימרים, בעלי מרינות) ואולמי השמחות. לגביהם יגובש הסכם קיבוצי נוסף, במתכונת דומה לזו שהיתה לאחר מלחמת לבנון השניה. עופר עיני אמר כי הוא מקווה שהסכם זה ייחתם בימים הקרובים.
בעלי עסקים מהענפים האלה חששו שיקופחו כמו אחרי המלחמה ההיא במפגש שהתקיים באשקלון בין נציגי המגזר העסקי בדרום לחברי ועדת הכלכלה של הכנסת. יצוין כי עד היום טרם סוכמו כ-400 תביעות פיצויים, בעיקר מהמגזר החקלאי, על הפסדים שנגרמו להם במלחמת לבנון השניה.
חברי הוועדה הבטיחו לסייע להם, אפילו בחקיקה, מיד לאחר כינון הכנסת הבאה אחרי הבחירות, אם ייבחרו מחדש ואם עד אז (החל מאפריל) לא יוסדר עניינם.
מהתאחדות הקבלנים נמסר הבוקר (ג') כי בפגישה שנערכה אתמול בין מנכ"ל התאחדות הקבלנים , יוסי גורדון, ובין נציגי האוצר סוכם על מסלול פיצויים ייחודי לקבלני הדרום. מסלול הפיצוי לקבלנים ישלב פיצוי בגין אובדן תפוקה בניכוי ההוצאות שנחסכו.
בניגוד לעסקים אחרים הפיצוי לא יינתן רק לתקופת המלחמה, אלא גם עבור חודש פברואר ויתכן שגם עבור חודש מרץ, בשל הצורך בתקופת התאוששות בענף בשונה מעסקים כמו חנויות. מהתאחדות הקבלנים נמסר, כי גם השיפוצניקים יוכלו להנות מקבלת פיצויים על תקופה ארוכה יותר.
בהכנת הכתבה השתתף תני גולדשטיין