אח יא דן, דן, דן
יכול להיות שדן מרידור החליט לשווק עצמו באופן שונה ממה שחשבנו עליו במשך כל השנים? אחרת קשה להסביר את תגובתו לדרישות התשלום מהלקוח ארקדי גאידמק
"החיידק" הפוליטי שתקף אותו כנראה פגע בכושר השיפוט שלו, והעלה אותו על מסלול של טעויות.
טעותו הראשונה היתה כשבחר למחול על כבודו, והצטרף אל ביבי שאותו כינה בכינויים קשים ביותר כשעזב את ממשלתו. כל ניסיונותיו לנמק את צעדו התמוה עלו בתוהו. המניעים היו שקופים מדי. האיש נואש לשוב לפוליטיקה, וביבי היה היחיד שהיה מוכן להבטיח לו מקום בממשלתו העתידית, אם וכאשר תקום, ללא קשר למיקומו ברשימת חברי הכנסת של הליכוד.
אבל זאת הטעות הקלה מכולן. את זה הציבור היה מוכן "לבלוע" בדיוק כמו שהוא היה מוכן לקבל את הסבריו הדחוקים של בני בגין. עוד איש בעל דימוי של אדם הגון ובעל יושרה, הדבק באמונתו.
אלא שקיים כלל בלתי כתוב, המוכח מחדש גם הפעם: "כאשר אתה עושה טעות אחת, השנייה תבוא בעקבותיה".
דן יקרן
כשנודע שמרידור נרתם לייצג את ארקדי גאידמק מול פרקליטות המדינה, הורמו לא מעט גבות בציבוריות הישראלית. אנשים שאלו עצמם מה לאיש הישר הזה - שר המשפטים לשעבר, אביר שלטון החוק - ולארקדי גאידמק?! ההתקשרות הזו היתה טעות קשה, שסדקה את דימויו הנקי.
בשבוע שעבר נחשף בחדשות ערוץ 2 מסמך דרישות התשלום שהגיש עו"ד מרידור לגאידמק, ובו דרישה לתשלום 600 אלף דולר, ובנוסף 5 מיליון דולר כדמי הצלחה. אין לי טענות אל מרידור על גובה דרישותיו. זכותו כעורך-דין פרטי לדרוש כל סכום העולה על דעתו, ואם הלקוח מוכן לשלם, סימן שהוא סבור שהסכום מוצדק. עד כאן הכל בסדר.
הבעיה היא בתגובתו של מר מרידור לפנייה בעניין מסמך הדרישות. למעשה, עמדו בפניו שלוש אפשרויות להתמודד עם החשיפה. להכחיש מכל וכל, לסרב להגיב בטענת חסיון יחסי עו"ד-לקוח
ולאשר ולטעון שהסכום מוצדק.
מרידור, הנחשב בעיני עצמו כאדם שמבין לא רק במשפטים ובביטחון אלא גם בתקשורת, לא טרח, כנראה, להתייעץ עם יועץ תקשורת ובחר באפשרות הגרועה מכולן.
הוא הכחיש מכל וכל ואמר: "אם תגיד לי שראית מסמך כזה, אתיז את ראשי", והוסיף "אם תגיד שחתמנו על הסכם כזה אומר שאין שחר לדברים. אין ברצוני וביכולתי להגיב בענייני לקוחותי".
למה זו האפשרות הגרועה מכולן? מכיוון שהיא מערבבת, לכאורה, דברי אמת ואי-אמת, ומנסה לתפוס מזה וגם מזה לא להניח את ידו.
משפטים שהמשפטן אינו מכיר?
אני מניח שאכן הסכם כזה לא נחתם. בהכירי איך הדברים האלה מתנהלים, אני מניח שמסמך כזה הוגש (עובדה שהוא הגיע לידי חדשות ערוץ 2), אך גאידמק לא מיהר לחתום עליו. לכן, כדברי מרידור הוא אכן לא נחתם. כעו"ד הוא אמון על שיטת הטענות החליפיות והחליפי-חליפיות, שעובדת יפה בבתי-המשפט, אך לא בתקשורת. בתקשורת עליך להיות ברור, פשוט וחד-משמעי; אחרת אתה מסתבך.
אם מרידור היה שואל אותי (והוא לא), הייתי ממליץ לו לבחור באפשרות השלישית ולומר: "אכן, אלה הסכומים שדרשתי. בהתחשב בלקוח, במורכבות הנושא ובמעמדי ומיומנותי המקצועיים - אלה הסכומים שאני שווה. מי שחושב אחרת מוזמן לבחור לו עו"ד זול יותר". תשובה כזו היתה ממצבת אותו כעו"ד צמרת ותומכת בדימויו כאיש ישר.
התשובה שמרידור בחר לתת דווקא חשפה אותו כחמדן, המנסה להתכחש לאהבת הבצע שלו; כאיש שאיננו דובר אמת וכנראה גם לא כל כך חכם. אנשים חכמים יודעים לבחור את לקוחותיהם, ולא להסתבך בהתקשרויות בעייתיות.
ממרידור הייתי מצפה שיכיר את אמרת חז"ל "תפסת מרובה, לא תפסת", לגבי תשובתו המפותלת המנסה לתפוס מכל העולמות. ולגבי התקשרותו עם גאידמק היה עליו להכיר את המשפט "מי ששוכב לישון עם כלבים - בל יתפלא כאשר יקום עם פרעושים". או שמא מרידור איננו האיש שהוא רוצה שנחשוב שהוא.
הכותב הוא מנכ"ל ADMAN - החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת
לפנייה לכתב/ת 
