לבני, איפה את בקרב על השבת?

אפילו בצירוף המילים הזה כבר אי אפשר להשתמש. לא מזמן ניכס אותו משה פייגלין לעצמו, והקלדת הצירוף "סדר יום יהודי" כבר נושאת עימה קונוטציות של קיצוניות ימנית – אבל למעשה יש דבר כזה, והוא בכלל לא מתקרב לחזון המדינה הפשיסטית של פייגלין. תתפלאו – הוא גם רחב, עמוק ומטריד הרבה יותר מכל חזון אלקטורלי של מועמד כזה או אחר – ובאמת נוגע בשאלות היסוד של קיומנו כאן, אם תסלחו לי על הדרמטיות. איכשהו, למרות הצהרות שאותן טרחו רק מפלגות קטנות לשחרר לאוויר, סדר היום הזה נעלם נעלם לגמרי. לטובתן ולטובתנו – הבה ניזכר בו לרגע.

לפני ואחרי עופרת יצוקה היו בישראל מאות אלפי אנשים, אזרחים שווי זכויות, שלא יכולים להינשא או להיקבר בה באופן המכבד את רצונותיהם ואמונתם, או היעדר אמונתם. בצד אלה, התקיים ועוד יחריף הקיטוב של המרחב הציבורי באופן שבו דתיים וחילוניים לא יוכלו עוד לדור בו בצוותא חדא.

גם אם הם לא מגיעים לכותרות, יש – ועוד יהיו – אלפי סיפורים קשים של גיור שהוא עינוי דין מכוון מטעמן של אליטות ביורוקרטיות-דתיות, שהולחמו זו לזו במסגרת הדבקת הדת למדינה. אה, ומה קורה עם החוקה? תהיה פעם? והחינוך – למרות שהנושא כבר לא מגיע לכותרות, האם זה לגמרי בסדר גמור שתלמידים יהודים יכולים לעבור י"ב שנים במערכת החילונית מבלי לשמוע ולו תפילה אחת? ותלמידים במערכת שהמדינה מממנת יכולים להיות מופרדים זה מזה בגדר מטעמי צבע עור? ולימודי ליבה שווים לכל – צריך או לא צריך? ומלחמת התרבות והקרב על השבת – התאיידו פתאום?

חיטוט במצעי המפלגות ערב בחירות 2009 הוא משימה לא פשוטה. חלקן לא טרחו בכלל להשלים אותו או להעמידו לרשות בוחריהן באינטרנט. רובן מסתפקות בסיסמאות של חמש מילים למשפט, תחליף האינסטנט להצהרות מחויבות, באופן שאי אפשר בכלל לשאול שהועלו לעיל. לטעמי, הן שאלות חברתיות ארוכות טווח, שיעצבו פני הישראליות יותר מאשר כל מבצע צבאי חד-פעמי מעופרת יצוקה או אורניום מדולל. ואת השאלות האלה, למרבה צערם של עסקני זבנג-וגמרנו, גם אי אפשר לקבור מתחת להריסות.

לא מדברים על זה

עד כמה שאפשר להתרשם מן הסיסמאות של כולם, לקדימה, לעבודה ולליכוד בכלל אין סדר יום יהודי. לבני מצדה תרגמה את הדברים ל"לא ניכנע לסחטנות" הפופוליסטי, אבל זו סיסמה שאין בה תוכן, רק תג של מחיר. מה היא כן תעשה לקידום האפשרות של חילונים ודתיים לחיות זה בצד זה באותה פרהסיה ממש? ומה לא יהיה בעיניה סחטנות כי אם מניעת הפליה? לא ידוע.

העבודה כנראה מבינה שמצביעיה כבר לא מתעניינים בשום דבר, למעט איוש תיק הבטחון בממשלה הבאה. סידור העבודה הזה נראה סגור וגמור, ולכן לא תשמעו מעסקני הירקון 110 שום דבר שיפריע לו, כמו למשל הצהרה בנושא מיושן ובלתי אופנתי (וחשוב לעילא) כמו חוקה.

הליכוד יסתפק הפעם בנישוק ידי רבנים: חישבו ומצאו שפוטנציאל המצביעים עם הכיפה מוצה, אין טעם להשקיע יותר: נשיקות לא עולות כסף ותמיד יהיה שם צוות טלוויזיה שישמח לתעד אותן. מי צריך לשבור את הראש מעבר לזה?

פעם, לפני התקף הגזענות החריף בקריירה שלו, ליברמן ניסה לשבור את הראש או לפחות להציע לאלקטורט שלו תוכניות שנשקו ביחסי דת, אזרח ומדינה. בחסות תמרות העשן בעזה, ביצעה "ישראל ביתנו" אחורה פנה מן הכוונות הנאצלות הללו והיא מסתפקת בלקלל ערבים: אכן, תוכנית פעולה לתפארת.

אפילו מרצ, שפעם הפיחה רוח של עוז ועזוז במצביעיה המנומנמים כשקיללה דתיים, שותקת עכשיו בעניינים האלה: בתשדיריה ובהצהרותיה תמצאו שכל חוליינו מצויים בכיבוש, וכל תקוותינו יהפכו למציאות זוהרת אם רק נחבק קצת עצים ונקנה אוטובוסים חשמליים. ומרצ ירשו להפריד בהם בין גברים לנשים? לא נדע.

לא הכל כתום ושחור

המחשבה ששאלות יהודיות נועדו לדיון במפלגות דתיות היא מחשבה של אוטומטים חסרי בינה, מפני שכל אחת מהן נכשלת במשימה: מה שהן מציעות הוא סדר יום בדלני, מפולח היטב על פי נטיות הלב של מאמינים בגוונים שונים, ומציג שתי תפיסות יהודיות בלבד: יהדות

כתומה ואגרסיבית, ויהדות שחורה ומסוגרת בענייניה. אין אמצע, אין התייחסות לאפשרות שבישראל חיים גם לא-דתיים וזכויותיהם של כולם משיקות לכולם. כיוון שאין להן תמונת עולם של "כלל", טובתו גם לא מעניינת אותן. צר עולמן כאחוז חסימה.

ואחרונה ולא לגמרי חביבה, כאילו מודה בקיומו של עולם שמחוץ לתלמוד תורה ולישיבה, ש"ס שכבר לא מחזירה עטרה ליושנה אלא מעדיפה לרתום אותה לטנק, אם אפשר – ואם לא, יש לה בהחלט במה להתגאות. בשבוע הבא תראו בתשדיריה איך הצליחה להוביל למהפכה בחיינו והוזילה את חשבון הסלולארי של כו-לם.

מי שלא משקיע בשאלות יסוד ערב הבחירות, ימצא אותן נוחתות עליו בעוצמה מיד אחרי שהעשן יתפזר. כך היה בכל המאבקים החברתיים המפלגים, המקטבים והמשניאים שידענו בין מלחמה שזה עתה הסתיימה לזו שעתידה לבוא. כמה מלחמות כאלה עוד נחוצות כדי שנדע כיצד תיראה החברה הזאת, מעכשיו ועד לבחירות הבאות?