תגידו לחלבון שיחליש את המוסיקה
מדענים גילו כי חלבון מסוים, מגביל את יכולתנו לקלוט צלילים מהסביבה, כאשר הווליום נהיה חזק מדי. עתה מקווים לפתח על בסיס חלבון זה טיפול מונע נגד אבדן שמיעה, עבור אלו שנחשפים לדציבלים גבוהים מאוד, במועדונים והופעות
בעלי חיים קולטים צלילים מהסביבה על ידי האוזן,
המעבירה את הצלילים למוח. באוזן הפנימית ישנו איבר הנקרא שבלול, ובו תאי חישה האחראים על העברת הצלילים אל תאי העצב. זה מכבר ידוע כי תאי העצב יכולים להפריש חומר, המביא לכך שתאי החישה יפסיקו להעביר צלילים בדציבלים מסוימים, אך לא היה ברור עד כה כיצד התהליך הזה מתרחש.
עתה, גילו מדענים כי חלבון שנקרא chrna9, אחראי לקליטת האותות המרסנים מתאי העצב והעברת המסר לתאי החישה. מסתבר שתאי העצב שולחים את המסר כאשר עוצמת הדציבלים גבוהה מדי, וקליטתו על ידי תאי החישה גורמת להם לצמצם את מנעד הדיציבלים שהם מעבירים. חמושים במידע זה, הצליחו המדענים לבצע מניפולציה בחלבון, כך שהוא הגביל עוד יותר את שמיעתם של עכברים, ואף הגן עליהם מנזקים לשמיעה בעקבות חשיפה לרעש מוגבר.
קישור למאמר
החלבון, שמבנהו שונה כך שיכולתו לקלוט את החומר שמפרישים תאי העצב הוגברה, הוחדר לעכברים בקבוצת המבחן ונערכה השוואה בין כושר השמיעה שלהם לזה של עכברים בקבוצת הביקורת. העכברים עם החלבון ה"מוגבר" איבדו את היכולת לקלוט צלילים רכים שהעכברים ה"רגילים" קלטו והגיבו אליהם. בהמשך השמיעו לעכברים רעש בעוצמה של 100 דציבלים ובדקו את הנזק שנגרם לשמיעתם.
"100 דציבלים זה רעש מכאיב ובלתי נסבל עבורי" אמר פול פוקס, אחד החוקרים, "אבל עוצמת המוסיקה במועדונים והופעות רוק יכולה להגיע לרמה כזו, ולגרום נזק תמידי לשמיעה". החוקרים מצאו כי לחלבון המוגבר הייתה השפעה מרסנת על הנזק המצטבר שנגרם לשמיעתם של העכברים. "אנו סבורים שפרצנו דרך לטיפול מונע כנגד נזק תמידי לשמיעה" אמר פוקס. "כרגע יש מעט טיפולים כאלה אם בכלל ואנחנו עדיין לומדים את הנושא, אבל החדשות הטובות הן שגילינו שמדובר בתהליך שמעורבים בו מרכיבים גנטיים, כך שיש סיכוי טוב שבעתיד נוכל לפתח תרופה".
האם יקחו במועדונים כדורים נגד רעש?
צילום: index open
