הישראלים שוב בונים את גיאורגיה

במשבר הכלכלי החמור שבו נתון העולם כיום, תקופת "אחרי המלחמה" עלולה להיות מהרגועות ביותר שחוו ישראל והפלסטינים. מבצע "עופרת יצוקה" גבה מחיר כבד משני העמים. לפי הערכות, תגיע עלות שיקום רצועת עזה למיליארדי שקלים, ועלות ההוצאה בתחום זה בצד הישראלי כבר נושקת למיליארד שקל.

דווקא בשעה כזו עולה סיפור השיקום של המשק הגיאורגי, שחווה מלחמה קשה בקיץ האחרון וכבר כעת נראה כסיפור סינדרלה כלכלי. נראה כי גיאורגיה עתידה להיות הכלכלה הצומחת ביותר במזרח אירופה, והמשק שלה עתיד להיות אחד המוצלחים בעולם בשנה הקרובה. עד כה נחשב הסיפור הנדל"ני של גיאורגיה לפספוס. על אף הצמיחה המהירה לא ניכרה פעילות ערה של השקעות נדל"ן במדינה, בעיקר בגלל חוסר שיתוף פעולה של הבנקים המקומיים עם משקיעי נדל"ן וחוסר יכולת של המדינה להשקיע בתשתיות בהיקף ניכר. המלחמה שמה קץ גם לכך.

מתביישים ומשלמים 

על רקע הבעיות בשוק זה נמנעו כמעט לגמרי יזמים גדולים מלפעול במדינה. גם קבוצות כגון קבוצתו של מוטי זיסר או גזית גלוב, שבעבר גילו התעניינות בשוק הגיאורגי, בחרו בסופו של דבר לנטוש את הפעילות במדינה, והישראלים שפעלו בה היו בעיקר יזמים עם זיקה אישית למדינה או כאלה שפעלו מקומית בפרויקטים קטנים בלבד. אך כעת עשויה התמונה שם להשתנות. בשבועות האחרונים החלה הזרמת "כספי הבושה" שהבטיחו האמריקאים לגיאורגים עם שוך הקרבות. לדברי יזם הנדל"ן הישראלי מני בניש, מדובר בסכום של 7 מיליארד דולר - סכום הגדול פי חמישה מהתקציב השנתי של המדינה, שעדיין מלקקת את פצעיה.

בניש, יליד גיאורגיה בעצמו, מספר כי עם קבלת הכסף מארה"ב והוצאת המכרזים על ידי הנשיא מיכאיל סאקשווילי, שחלקים נרחבים ממדינתו נהרסו על ידי צבא רוסיה, פנה הנשיא לישראלים, כדי שיקבלו את המכרזים שהוצאו בתנאים נוחים. "הכספים מארה"ב יסייעו למשקיעים הישראלים בהיתרים, בהשקעות ממשלה בפרויקטים הישראליים ועוד", אומר בניש.

עד עתה הוציא הממשל הגיאורגי למכרזים שטחים לבנייה בהיקף של כ־4 מיליון מ"ר. אחד הפרויקטים הבולטים ביותר, שכבר נמצא בשלבים מתקדמים של בנייה, הוא פרויקט הקמת שכונות ענק באזור צרובני, צפונית לטביליסי, שנועד לשיכון המוני של פליטי דרום אוסטיה - אחד מהמעוזים שסבלו יותר מכל במלחמה ברוסים. פעילים בשוק הנדל"ן הגיאורגי מספרים שבתוך שלושה חודשים מסיום המלחמה הושלם השלב הקריטי של הקמת התשתיות והשלדים של מאות מבנים שנבנו בבנייה מהירה. מדובר בבתים פרטיים ובבתי קומות נמוכים, בשטח של 60-50 מ"ר לבית או דירה.

הרוב משלנו 

 לא מעט מהתוכנית לשיקום מבנים ותשתיות במדינה תכלול אנשי נדל"ן ישראלים, שכבר הוזמנו על ידי הנשיא סאקשווילי. בתחילת ינואר נתן הממשל הגיאורגי זיכיונות לשיקום לקבוצה של כמה עשרות אנשי נדל"ן ישראלים, בתנאים שעד לפני כן היו יכולים רק לחלום עליהם. בחודשים מאז המלחמה מנהל הממשל קשרים ישירים עם חברת Georginvest של בניש, ובאמצעותה הוא מנפיק אישורי עבודה ליזמים המבקשים לפעול לשיקום המדינה.

לדברי בניש, מרשימת אנשי הנדל"ן שישקמו מחדש וישווקו אדמות במדינה עולה כי היזמים הישראלים הם המבוקשים ביותר על ידי הממשל הגיאורגי - 35% מהזוכים בחוזים. עוד 19% הם יזמים ואנשי הון אמריקאים, 15.5% מדובאי, 13.5% מגיאורגיה, 10.2% מגרמניה ו־6.8% איטלקים.

בעקבות זאת רכשו ישראלים אדמות בגיאורגיה בשווי של מאות מיליוני דולרים, וקיבלו מהנשיא היתרים מהירים, ללא ביורוקרטיה, כדי לבנות במהירות. "בחודש האחרון נהפכה גיאורגיה למעוז הנדל"ן הבולט במזרח אירופה, לאחר שרוב הפעילות בתחום קפאה מאז הקיץ האחרון", מספר בניש. לדבריו, על פי הערכות משקיעים אמריקאים וישראלים, תיהפך דווקא המדינה שידעה את אחת המלחמות הקשות השנה ל"אווזה" שתטיל את ביצי הזהב הנד"לניות היחידות ביבשת.

כולם אוהבים אותה

שמואל פלאטו שרון, לשעבר פוליטיקאי וכיום יזם, מצפה גם הוא שהכסף הגדול שקיבלה גיאורגיה מארה"ב יניע את גלגליה של הכלכלה שם באופן שלא יתרחש בשום מדינה מזרח־אירופית בשנה הקרובה. "האפיל של גיאורגיה נוצר כי כל העולם המערבי אוהב אותה", אומר שרון. "גם האירופים וגם האמריקאים חושבים שזו מדינה עם עתיד ורוד בגלל השלטון המערבי והפתוח לשינויים. מדובר בממשל צעיר של אנשים שהתחנכו במערב ומאוד רוצים להיות מערביים".

בשיחה עם "כלכליסט" מעריך פלאטו שרון, שפועל בגיאורגיה בתחום החקלאות ומתכנן במדינה גם פרויקטים בתחום הדיור המוגן ובתחום האנרגיה הירוקה לייצור חשמל בטורבינות רוח, כי הירידה במחירי הנדל"ן במדינה בחודשים האחרונים היתה מינורית מאוד, "לא יותר מ־10% בממוצע, לעומת ירידת מחירי הנכסים הדרמטית של 60%-80% במדינות הבולטות בשוק הנדל"ן המזרח־אירופי של טרום המשבר".

מאיר מנחם, מבעליה של חברת הנדל"ן נאות שירן, מחזק את דבריהם של בניש ופלאטו שרון. "מדובר במדינה שמאוד צמאה עכשיו לבנייה חדשה, לאחר שלא בנו בה למגורים כבר עשרות שנים. גם לפני הזרמת כספי הסיוע היתה הפגיעה בשוק הנדל"ן הגיאורגי קלה יותר מאשר במדינות אחרות כגון בולגריה או רומניה, שבהן היו פעילויות יזמות רבות של ישראלים", הוא אומר.

מנחם מציין כי ההחלטה של הבנקים בגאורגיה שלא לתת ליווי לפרויקטי נדל"ן היא שהצילה את המערכת הבנקאית במדינה. מערכת שרובה מבוססת על פעילות מקומית.

"אי אפשר לבנות כיום בגיאורגיה בלי להביא כסף מהבית. הון עצמי הוא שם המשחק, ומי שיש לו הון יכול להיות חזק מאוד בשוק, מכיוון שמחירי הבנייה והקרקע נמוכים מאוד גם באזורים שנהפכים כעת למבוקשים, כגון השכונות שמחוץ למרכז טיביליסי".

לדבריו, עלות הבנייה, הכוללת את הקרקע באזור פרברי טיביליסי שבו הוא פועל, עומדת על 600-400 דולר למ"ר, ומחירי הדירות עומדים על 900-800 דולר למ"ר.

מחכים לעוד ישראלים

לקראת סוף המלחמה ביקשה חברת גיאורגיה איירליינס לצמצם את הקו שהיא מפעילה שלוש פעמים בשבוע לתל אביב. הנשיא סאקשווילי ידע שבסיום הקרבות יצטרך מישהו לשקם את המדינה, וכבר במהלך המלחמה פנה לחברת התעופה הלאומית והורה לראשיה להמשיך בטיסות לישראל כרגיל. הנשיא המשיך בקו זה גם אחרי סיום המלחמה.

מדיווחי פעילים בשוק עולה כי בעקבות פניית הנשיא הגיאורגי יצאו כבר בחודש האחרון כמה משלחות של משקיעים ישראלים לפגישות עבודה עם צמרת הממשל הגיאורגי, כדי לבחון מכרזים להקמת בנייני מגורים ומרכזים מסחריים במדינה.

"מאז סוף המלחמה יוצא הממשל הגיאורגי מגדרו כדי לתת אישורים לישראלים. על רקע הסיוע האמריקאי וכניסתה הצפויה של גיאורגיה לברית נאט"ו ולשוק האירופי המשותף, בולטת היענותם של הישראלים, המחפשים מקומות בטוחים לכספם, הבוחרים בהשקעות בגיאורגיה", אומר בניש.

"במגעים עם הנשיא הגיאורגי ואנשיו אנו עדים להתאוששות מהירה מאוד מהטראומה של הפלישה הרוסית. כיום, לאחר שהרוסים כבר יצאו, הציבור רגוע ושלו יותר, ופתוח להמשך הצמיחה והתנופה האדירה שממנה נהנתה המדינה לפני המלחמה. מסתמן שהשקעות במדינה משתקמת כמו גאורגיה, הזוכה לתקציבים של מיליארדי דולרים, הן בטוחות בהרבה", הוא מסכם.

הכתבה המלאה התפרסמה ב"כלכליסט"