מצרים ופרעונים בארץ ישראל

איפה אפשר לפגוש את המצרים ואנשי המלך פרעה רעמסס בארץ ישראל של לפני 3,000 שנה? האנשים עצמם כבר לא איתנו כמובן, אבל שרידי תרבותם מפוזרים בכל האזור, הרבה יותר קרוב ממה שנהוג לחשוב. לא רק אי שם בלב המדבר בואכה סיני, אלא ממש כאן במרכז גוש דן של היום, בדרך לדודה מגדרה. נצא לסיור באתרים הקרובים לבית, שאולי לא תמיד שמנו אליהם לב. אתרים שיפתיעו אפילו את חובבי סודות הארכיאולוגיה וההיסטוריה.

גבעות מע'אר

הסיור מתחיל במקום לא שגרתי לטיולים מהסוג הזה: אנדרטת הצנחנים הנמצאת על הכביש הנמתח בין גדרה לצומת ביל"ו. נחנה את הרכב בכניסה לאנדרטה ונעניק רגע מחשבה ללוחמי הצנחנים לדורותיהם. האנדרטה היא בין אתרי הזיכרון היפים והמושקעים ומומלץ לעצור בהם רגע, לנשום אוויר צח על הדשא ואפילו לנגוס בסנדוויץ' של הבוקר.

אנדרטת הצנחנים (צילום: אבי מועלם)

אז מה הקשר בין הצנחנים לרעמסס? נישא עיניים צפון מערב ונמשיך כ-150 מטר (ניתן להגיע גם עם האוטו), עם השביל היוצא מערבה אל הגבעה שנמצא מאחורי האנדרטה - אתר מע'אר (מבטאים מרר כמו היישוב הדרוזי בגליל). נעלה על הגבעה בזהירות, כדי לא לדרוך על הכלניות, הרקפות והנוריות, הפורחות במקום. על הגבעה ניתן להבחין במערות מגורים אשר שימשו בתים מוגנים במאות האחרונות עבור תושבי האזור. למעשה, כמעט עד הקמת המדינה.

הגבעה עצמה מעידה על יישוב ונוכחות מצרית ממלכתית. לא ברור לחלוטין אם בשלטון של ממש עסקינן כאן, או רק על נוכחות מסחרית, אבל הממצאים על פני השטח מבהירים היטב את התקופה. אפשר להסתובב בין השיחים ולחפש מעט חרסים. סקירה קצרה תעלה בידכם לא מעט ממצאים מימי הפרעונים המוקדמים. גם אם לרגע נדמה שמישהו שבר אגרטל על הגבעה או השליך חצץ, סביר להניח שמדובר על כלים וחרסים מקופת מהתקופה הברונזה הקדומה, קרי סוף האלף הרביעי לפנה"ס. זהו המקום הצפוני ביותר שהיה ידוע כי הייתה בו נוכחות מצרית, אך עם זאת הוא לא מוכר כלל למרות ייחודו.

בראש הגבעה ישנה תצפית יפהפייה. מזרחה אפשר לראות את הרי ירושלים וכל שדרת ההר. במבט מערבה, עם עיניים חדות ויום בהיר, ניתן להבחין בארובות אשדוד ואולי אפילו לאלו שבאשקלון. דרומה, רואים את הישובים עקרון, גדרה, מזכרת בתיה ואפילו חולדה. בפועל, זהו המקום הטבעי, היחידי כמעט באזור שהוא מספיק גבוה ויפה על מנת לצפות בנוף המרהיב. נוכחנו לדעת שהיו כאן כמה מצרים, אבל שלטון מצרי? הדברים מתבהרים קצת יותר דווקא בנסיעה צפונה לכיוון יפו.

המצודה המצרית ביפו

יפו כידוע, היא אחת מערי הנמל העתיקות בארץ. היא בנויה על צוק הבולט אל תוך הים ומיקומה אסטרטגי. העיר עשירה באתרים מגוונים מכל הסוגים, אבל ההתמקדות הפעם תהיה במצרים העתיקים ובתרבותם.

נוכחות המצרים ביפו מפתיעה אפילו את אלה שבקיאים קצת בהיסטוריה. יפו מפורסמת בסלע אנדרומדה המיתולוגי, רחובות עות'מנים צרים, נפלאות נפוליאון בונפרטה ואפילו סיפורי יציאה מהחומות ופרעות ביהודים. אבל פרעה ופירמידות? לא ממש מתחבר מיד. אז זהו, שיש כאן גם נוכחות אמיתית של מצרים העתיקה, ורעמסס השני הוא הדמות הדומיננטית.

ביפו, נכוון את צעדנו לאתר הפופולארי ביותר, מאפיית אבולאפיה שברחוב הראשי. מאחוריה נמצא חניון ציבורי הצמוד לתל, שוב נשאף אוויר במלוא ריאותינו, אך הפעם יהיה לכך ניחוח מעורר תיאבון של לחמים ולחמניות בהכנה.

על התל נמצאת מצודה עתיקה המעידה בבירור על נוכחות פרעונית. המפורסם מכולם הוא שער רעמסס כמובן, אשר נמצא בכניסה לארמון המצודה ונבנה מאבן חול קשה. על השער, חרוטים בכתב חרטומים שדווקא פוענח היטב, תאריו של רעמסס השני מלך מצרים ומעידים יותר מכל על השליט החזק באזור. בחלק העליון, נמצא מבנה משוחזר שנבנה מלבני בוץ על ידי צוות הארכיאולוגים שחפר ושחזר את המקום, מרהיב ביופיו. כמו ברוב המקרים גם כאן מעידה שרפה גדולה על סיום הנוכחות ומעבר לשלטון אחר.

המצודה המצרית ביפו (תגליות באדיבות: איציק פז)

אבל גם יפו מסתבר לא הייתה המרכז השלטוני המובהק ביותר בארץ בכלל ובאזור בפרט. בכדי להגיע גולת הכותרת של השלטון המצרי צריך לעלות עוד צפונה ובעיקר מזרחה, אל תל אפק. הידוע יותר בשמו מבצר אנטיפטרוס, מקום נהדר לסיים את יום הטיול ואת החוויה המצרית.

מבצר אנטיפטרוס

לאחר חניית האוטו ושחרור קל על המדשאות העצומות מתחת לעצי האקליפטוס העצומים, אפשר להחזיר את המיקוד והאווירה למצרים העתיקה. כדי לעלות אל המבצר מטפסים על התל. המבצר עצמו הוא מתקופה מאוחרת הרבה יותר, אך הביקור בו מלהיב ואפשר ממש לחוש בו תחושת מצור, אם מסתכלים מחרכי הירי הצרים ומדמיינים תקיפה של פרשים אוחזי חרבות.

שורשיו של היישוב הראשון בתל אפק נמצאים עמוק מאוד, עוד הרבה לפני שהמצרים הגיעו לכאן. במרכז המבצר, מאחורי גדר סמלית שרוב עמודיה כבר נפלו, נמצאים שרידי החפירות. הרבה תקופות והרבה מוקדים נחשפו בחפירה, אבל לידידנו המצרים יש מקום של כבוד. בכלל, באפק יש עלייה של ממש במדרגת סממני השלטון המצרי. אם התחלנו ביישוב מצרי עם אוריינטציה מסחרית, הרי שכאן כבר נמצא את בית המושל המצרי בעצמו. בארמון, שנבנה עם אופי של מצודה, נמצאו כתבים רבים בשפות שונות, המעיד על חשיבותו של האתר בתקופה זו, ועל קשרי הגומלין השונים ומרכזיותו של המנהל המצרי בכנען העתיקה.

הגתות, לפני שכוסו לאחר החפירה (צילום: ד"ר יובל גדות)

נמצאו גם תעודות בכתבי יתדות ותזכורות ברורות למסחר מתקופת רעמסס. בית המושל, אשר חלש ממקומו האסטרטגי על הציר ועל מקורות המים החשובים של הירקון העתיק, עבר לא פעם מיד ליד. העובדה שלמצרים הייתה כאן אחיזה איתנה, מעידה על עוצמת שלטונם ועל מרחקיהם העצומים של קווי המסחר שלהם. גם כאן, כמו באתרים האחרים, אנו נפרדים מהתקופה עם שרפה אדירה שמשאירה בעקבותיה בעיקר חומר רב לחוקרים (כולל ראשי חיצים ועדויות ברורות למלחמה).

לסיום תמיד אפשר לקחת את הילדים ולהגדיר ציפורים באגמונצ'יק המלאכותי שרשות הטבע והגנים יצרה למרגלות המבצר. רעמסס בוודאי היה טובל את רגליו בתענוג. ניתן גם לעשות טיול אופניים נחמד ולבקר בפינות חמד נוספות בפארק.

איך מגיעים: יוצאים על איילון צפונה וממשיכים עד גלילות ומשם מזרחה עד מחלף קסם. יורדים לכיוון ראש העין ובפניה הראשונה שאפשר, פונים ימינה לכיוון פתח תקווה. בהמשך, לאורך הכביש, פונים לכיוון האתר הנמצא באחריות רשות הטבע והגנים.

כל אחד מהאתרים המופיעים בסיור יכול להוות יעד בפני עצמו, של טיול במשך שעתיים עד שלוש. השילוב של כולם יחדיו הוא טיול של יום שלם, מהבוקר עד אחר הצהרים. הטיול מתאים למבוגרים לילדים כאחד. ודרגת הקושי קלה מאוד.  

• סיור בנתיב המצרים ואגדות רעמסס יתקיים ב-6 בפברואר, ויודרך על ידי הארכיאולוג ואיש השטח ד"ר איציק פז אשר. פרטים ניתן להשיג בטלפון: 03-6423434 או באתר עמותת "תגליות- ארכיאולוגיה לכל ".