חקר המזל - סוגיית מחקר מרכזית

חקר המזל - או, כפי שהוא מכונה במדע, האקראיות - הפך בשנים האחרונות לסוגייה מרכזית במחקר ובהגות הכלכליים. מדע הכלכלה, שבעבר העניק תשומת לב מועטת להשפעתה של האקראיות על מהלך העסקים, מתייחס אליהם יותר ויותר, ובשנים האחרונות נכתבים על הנושא ספרים רבים ונלמדים עליו קורסים רבים באוניברסיטאות הכלכליות.

אם בעבר היה נדמה לכלכלנים, למנהלים ולפרשנים כי השוק הוא עולם רציונלי שבו ניתן לפעול לפי מודלים מדוייקים ולהשיג בעזרתם את התוצאה הרצויה - לסוחר, לחברה או לשוק כולו - הרי שהיום הולכת ומתבססת ההכרה שהוא רחוק מלהיות כזה.

טברסקי וכהנמן: הפסיכולוגים של הסיכון העסקי 

בין המחקרים החשובים והידועים ביותר בנושא נמנה מחקר של שני חוקרים ישראלים שמעולם לא היו כלכלנים - הפסיכולוגים דניאל כהנמן ועמוס טברסקי.

טברסקי וכהנמן פיתחו תיאוריה המכונה תורת הערך (Prospect Theory), העוסקת בתהליכים שאנשים משתמשים בהם בתהליך קבלת החלטות. השנים, שפיתחו את התיאוריה שלהם בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80, מצאו שחלק גדול מההחלטות שאנו מקבלים במצבים שונים בחיים אינו מבוסס על חישובי תועלת רציונליים, אלא על הנחות שגויות מבחינה סטטיסטית.

הכלכלן האמריקני ריצ'ארד תאלר, שסייע לטברסקי וכהנמן בחלק ממחקריהם, יישם את תורת הערך בעבודתו הכלכלית, ובשנות ה-90 היא זכתה להשפעה רבה יותר ויותר על הכלכלה, עד שבשנת 2002 היא זיכתה את כהנמן בפרס נובל לכלכלה (טברסקי נפטר ב-1996). 

תורת הערך קובעת שאנשים במצבי לחץ נוטים לסמוך על אירועים שהסבירות להתרחשותם היא קטנה יחסית. הדוגמא הקיצונית לכך היא חולים סופניים או נידונים למוות, שממשיכים להאמין שימשיכו לחיות גם אם הסיכוי לכך הוא אפסי.

אבל גם אנשי עסקים מרבים, לפי התיאוריה, לבצע עסקאות שמבחינה סטטיסטית נושאות סיכון גבוה, מתוך הנחה - שגויה מבחינה סטטיסטית אך לעתים בריאה מבחינה נפשית ועסקית - ש"הם בטוח יצליחו". תורת הערך מכנה את התופעה הזאת "אפקט ההטיה" (Disposition Effect). לאפקט הזה יש השפעה רבה על מהלך העסקים - כיוון שהוא חיוני לקיומה של הרוח העסקית, אבל הוא גם גורם לעסקים רבים להתרסק.

נסים טאלב: חוזה את הבלתי ניתן לחיזוי

מרכזיותה של האקראיות בעסקים הפכה בשנים האחרונות לנושא מרכזי בהגות הכלכלית הפופולרית בזכות עבודתו של המשקיע והכלכלן הלבנוני נסים ניקולס טאלב, מחבר רב המכר "תעתועי האקראיות", הרואה את עצמו כתלמידם של כהנמן וטברסקי.

טאלב, שזכה להצלחה רבה כסוחר בבורסות בוול סטריט, טוען שחלקה של האקראיות בהצלחה העסקית גדול בהרבה מכפי שמרבית אנשי העסקים, הכלכלנים והעיתונאים הכלכליים מוכנים להודות.

הוא מתאר בספרו הציורי מנסיונו את השפעתם העצומה של אירועים מקריים על ההתנהלות העסקית, מספר על אינספור מקרים שבהם סוחרים פעלו לפי שיטות תבוניות והתרסקו בגלל צירופי מקרים ובגלל שינויים לא צפויים במצב השוק, ושופך קיתונות של לעג על מצליחנים המייחסים את הצלחתם לכישרונם ועל כלכלנים ועיתונאים המתיימרים לחזות את המצב הכלכלי - שלשיטתו, האקראיות מונעת מאתנו לחזות אותו.

טאלב מכנה את התיאוריה שלו "תיאוריית הברבור השחור": תושבי אירופה חשבו תמיד שברבורים אינם יכולים שלא להיות לבנים, עד שהגיעו לאוסטרליה וגילו כי יש גם ברבורים שחורים.

לפי טאלב, עולם העסקים והכלכלה מלא וגדוש ב"ברבורים שחורים": אירועים שאיש אינו יכול לחזותם מראש ואף להניח את קיומם - ולעתים קרובות, הם מרסקים את כל מי שאינו מתכוננים לקראתם. המטאפורה הזאת הפכה לאחרונה לסמלו של המשבר הפיננסי הגלובלי, וספרו של טאלב הפך לספר פולחן.

טאלב הימר, בהתאם לתאוריה שלו, "נגד השוק", כדי להרוויח במצבים מפתיעים שמרבית הסוחרים אינם נערכים לקיומם. עם פרוץ המשבר הכלכלי הוא גרף מכך הון עתק. נוצר מיתוס, לפיו טאלב "חזה את המשבר", למרות שטאלב, כאמור, מעולם לא התיימר לחזות דבר ואף התנגד לכל הנסיונות לחזות אירועים כאלה. צירוף מקרים, כמובן.