ממשל אובמה וההתנחלויות - חומר תבערה
מה שלקח לממשלים קודמים שבועות או חודשים, לקח לממשל אובמה כמה שעות: מינוי שליח למזרח התיכון והתוויית אסטרטגיה. שליחותו של ג'ורג' מיטשל היא חדשה רעה למי שחושב "למרוח את האמריקנים" בבנייה בהתנחלויות
בדרך כלל לוקח לממשל חדש שבועות אם לא חודשים לפני שמתחילים לדבר בוושינגטון על המזרח התיכון - שלא לדבר על שיגור שליח מיוחד לפתור את הסכסוך. לנשיא ברק אובמה ולמזכירת המדינה הילרי קלינטון זה לקח בקושי יום. המשמעות ברורה - אובמה וקלינטון מדברים ביזנס.
לקראת הגעת מיטשל: נערכים להמשך המו"מ
אובמה הגיע למשרד החוץ האמריקני, כדי להתייצב לצד מזכירת המדינה החדשה, שהכריזה ביום כניסתה לתפקיד על מינוי ג'ורג' מיטשל לשליח המיוחד להשכנת שלום בין ישראל לפלסטינים ולמדינות הערביות האחרות. המהירות והאיש שנבחר למשימה מלמדים על רצינותו של הנשיא הנבחר.
אובמה וקלינטון. (צילום: AP)
מי שהאזין לדבריו, גילה נשיא אמריקני שהשמיע את כל המשפטים הנכונים מבחינת ישראל: הטלת האשמה למלחמה בעזה על החמאס, מחויבות לביטחונה של ישראל והכרה בזכותה של ישראל להגן על עצמה, הבעת רצון לשיקום עזה ולפתיחת שעריה, באמצעות הרשות הפלסטינית ולא חמאס. היו שם גם נחישות אמריקנית לסייע בבלימת ההברחות, חזרה על דרישות הקוורטט מהחמאס וקריאה למדינות ערב להפסיק לסייע לטרור. את כל מה שאמר אובמה, היה אומר גם הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש.
אך לצד כל אלו, נשמעה נחישות להגיע לשלום ("באופן אקטיבי ואגרסיבי") והבנה לסבל הפלסטיני ולצורך לפתוח את המעברים ברצועת עזה.
אשר לשליח, ג'ורג' מיטשל - איש בעל מעמד ויכולת - שיכול היה להיות בעצמו מזכיר המדינה: הוא קיבל מאובמה וקלינטון מנדט רחב. אחרת, לא היה מכניס את עצמו לביצה הזו. מיטשל בן ה-75 מכיר היטב את הסכסוך. הוא האיש שנשלח על ידי הנשיא לשעבר, ביל קלינטון, להכין דו"ח בעקבות פרוץ האינתיפאדה בספטמבר 2000, כיצד ניתן לעצור את האש, לחדש את האמון ולהתחיל לפתור את הסכסוך.
הדו"ח מורכב משלושה חלקים: הפסקת האלימות, צעדים בוני אמון, וכניסה למו"מ המדיני. תחת סעיף בניית אמון, נדרשה ישראל להקפיא כל פעילות התנחלותית כולל זו המכונה "גידול טבעי" של התנחלויות קיימות. הדו"ח קובע כי דרישת ישראל לשיתוף פעולה ביטחוני פלסטיני אינה יכולה להתקיים במקביל לפעילות התנחלותית של ישראל.
הילרי קלינטון מחזירה עכשיו את מיטשל ליישם את הדו"ח שכתב. זו בשורה טובה למי שמאמין בפתרון של שתי מדינות, שייאפשר לישראל לשמור על אופיה היהודי והדמוקרטי. זו בשורה פחות טובה למי שמאמין בהמשך מפעל ההתנחלות ולמי שחושב שיוכל להמשיך "למרוח את האמריקנים" לאורך זמן בבניה בהתנחלויות.
הבניה בהתנחלויות עלולה להיות נקודת התלקחות בין ממשל אובמה לבין כל ראש ממשלה שייבחר, ולא יהיה מחויב להקפאת ההתנחלויות. ברק אובמה והילרי קלינטון לא יוכלו לאלץ את ישראל לוותר על שטחים, לקבל החלטות במקומה, או לפגוע בבטחונה בניגוד לעמדת ממשלת ישראל, אבל הבנייה בהתנחלויות עלולה להיות חומר תבערה ומקור לסכסוך עתידי בין ישראל וארה"ב.