אוהבים אויבים
לעם שרוצה לראות אויב ממשי, היתה לבני יכולה לספק אותו בדמות מחריב הכלכלה והכיס, נתניהו. תחת זאת היא דיברה מעל ראשיהם של האזרחים
לבני כבר הפסידה, למרות שיכולה הייתה לנצח. ולא רק מפני שנתניהו יודע לחמוק כמו נחש, אלא מפני שהיא סמכה יותר מדי על תבונת בני האדם. אילו הבינה שבני האדם הם חיות ההולכות אחרי מישהו, יהיה הרשע הגדול מכולם, הייתה מבינה שבחירות אין מנצחים בלימוד התבונה. במקום ללכת אל הישראלים ולספק להם אויב ממשי שיוכלו לשנוא, הפכה היא לאויב הזה.
אנשים צריכים שני דברים: לנצח ולשנוא, ובעצם הם זקוקים לאויב. את המשבר הכלכלי העולמי לא נתניהו גרם, אבל הוא זה שרצה לאמץ את השיטה שהמיטה את האסון העולמי דהיום. למזלנו הוא לא הצליח בכך לגמרי.
ברק משסה עם צמא ניצחון למרות שהוא בסך הכל גוליבר אכזר. כדי להיות צודק הוא הרג הרבה נמלים וטען שלבני הייתה "בסדר". אך את הישראלים בני ה-40 ומעלה מעניין בעיקר לא איך ינצחו במלחמות הבאות שבהן כבר לא יהיו, בעיקר עם צבא כושל כצה"ל - אלא מה יעשה כאשר ייגמר הכסף שלו.
לבני באמת מבינה מה יקרה למפגש בין נתניהו, בני בגין וכל יתר חכמי הליכוד עם אובמה ואנשיו. אבל היא מדברת מעל לראשיהם של האזרחים. גם אם נתניהו לא היה אשם במשבר הנוכחי, הוא בכל זאת גרם נזק איום. אולי לא ליועצי השרה, הם לא נסעו באוטובוס כבר שנים, ולא שמעו מה אומרים האנשים על מה שמדאיג אותם באמת. אך לבני ניסתה להסביר לישראלים מדוע תהיה טובה יותר במלחמות ובשלום.
אז אם לבני לא הפכה את נתניהו לאשם, לא הזכירה חזור והזכר את אויב הכיס שלנו, כי אז גם אחרי מלחמה כושלת כמו זאת שהייתה בעזה - מי שמנצח באמת הוא מי שמשכנע שאילו היה הוא בשלטון, היה מביא להם כבוד עם עוד יותר דם. לבני לא תפסה זאת, ועתה אולי מאוחר מדי כדי לתקן.
אבל אויב העוולה הפיננסית שנקלענו אליה, אנחנו הקטנים שאינם גרים באקירוב או בקיסריה, הוא זה שלקח מאיתנו את קופות הרש שלנו, את קופות הגמל שהיו מוגנות בבנקים ונתנן לספוקלנטים הדומים לאלה שבאמריקה, כדי להרוס לנו את מעט העתיד שיש לנו.
אובמה החל את מאבקו לנשיאות בהקשר העיראקי. העם האמריקני האמין שמי שהיה לוחם אגדי כמקיין יינצח אותו. ואז פנה אובמה לכלכלה. הוא חיבר את בוש עם מקיין. גם הוא ידע שהמשבר באמריקה לא החל עם בוש. שהוא פרח כבר תחת קלינטון. אבל אובמה איש חכם. הא רצה שמול הבוחרים יעמוד אויב ממשי. לכן התרכז כמעט אך ורק במשבר שכאילו בוש גרם לו. ובוש הוא מקיין.
לבני חשבה שתנצח בפנייה אל השכל. אבל חצי עם ישראל מאמין בידעונים, הולך להשתטח על קברי צדיקים. רוב העם הזה אינו חכם גדול ואינו מבין גדול. לבני חשבה שהיא חכמה, והיא באמת חכמה, אבל ביום. לא בלילה. בלילה נחוצה חוכמה אחרת. במקום להחליף דיסקט ניסתה לבני למצוא עם שאיננו.
לעם כזה נחוץ אויב כדי לנקום בו אבל לבני חיפשה מלוכה ומצאה אתונות. חבל, חבל על תפוח שנפל מראש העץ, שנפל והתפוצץ. זאת כאשר התפוח הוא אנחנו וביבי הוא העץ.