מסדר זיהוי לעיני פקח העירייה

בסוף ספטמבר 2008 קיבלה ע', תושבת אחת הערים בגוש דן, הודעה מעיריית תל-אביב-יפו, על כך שעליה לשלם קנס בסך 430 שקל. זה לא היה קנס בגין חנייה במקום אסור.

בהודעה נכתב כי ע' ביצעה עבירה בשדרות בן-גוריון בתל-אביב: "החזיקה שני כלבים שאינם קשורים ברצועה בשדרה ציבורית" כשלושה שבועות קודם לכן. הפרטים הנכונים היחידים בהודעה היו שמה של ע', כתובתה ומספר הזהות שלה. לכל השאר לא היה שחר.

ע' לא איבדה זמן, ומיד עם קבלת הודעת הקנס החלה לפעול לביטולו. תחילה ניסתה לאתר את הסיירת הירוקה, שמטעמה יצאה הודעת הקנס. זה עלה לה במאמצים רבים, ורק אחרי סדרת טלפונים הצליחה להשיג אותם.

בשיחה עם פקידה בסיירת הירוקה דרשה ע' לקבל הסבר כיצד הגיעו אליה בכלל. בעיקר היא ביקשה להבין מהו ההליך שבאמצעותו מזהים אדם על מנת לרשום לו דו"ח. תשובה של ממש היא לא קיבלה, אך במקום זאת הציעה לה הפקידה לבוא למסדר זיהוי במשרדי הסיירת הירוקה, שאליו יזומן גם הפקח שרשם את הדו"ח. היה והפקח לא יזהה את ע', אמרה הפקידה, היא תהיה נקייה מאשמה.

ע' התקוממה נגד השיטה המוזרה הזאת, ואז אמרה לה הפקידה, כי היא יכולה לכתוב מכתב למחלקה הפלילית בעירייה, ולהוכיח את כל טענותיה נגד הדו"ח. הפקידה - כפי שסיפרה ע' ל-ynet - גם התרעמה מאוד על ש-ע' מבזבזת את זמנה, שהרי יש לה מה לעשות חוץ מלשוחח אתה.

ע' כתבה איפוא מכתב לשירות המשפטי, המחלקה הפלילית בעיריית תל-אביב-יפו, וראשית לכל ציינה כי אין ברשותה כלבים ומעולם לא היו. נוסף על כך הסבירה, כי בתאריך שלפי טענת העירייה היא ביצעה את העבירה, היא בכלל שהתה בחו"ל. להוכחת טענתה צירפה צילומי דרכון המראים תאריך יציאה מן הארץ כשלושה שבועות לפני ביצוע העבירה, ותאריך כניסה לארץ כשבוע לאחר מכן. לאור כל זאת דרשה מן העירייה לבטל מיד את הדו"ח, ולשלוח לה מסמך בכתב המודיע על ביטולו.

סמכויות גבייה דרקוניות

אך מעבר לכל זה הטרידה אותה מאוד השאלה, שאותה ביטאה במפורש במכתב, כיצד בכלל הגיעו פרטיה המזהים לידי פקח של העירייה. "אבקש בירור יסודי ותשובה מספקת מהגורמים המשפטיים בעירייה - כיצד קרה שקיבלתי את הדו"ח הנ"ל", כתבה למחלקה המשפטית בעירייה.

"מהי דרך זיהוי של אדם על ידי הפקח בזמן רישום הדו"ח? העניין חמור בעיני, מכיוון שיש כאן חשש למעשה פלילי, שמישהו מסתובב עם תעודת הזהות שלי, או שמא הדבר נבע מעבודתו הרשלנית של הפקח".

מכתבה נשלח ב-24 בספטמבר אשתקד בדואר רשום, ובידיה של ע' אישור כי המכתב אכן נמסר לתעודתו. היות שעד תחילת דצמבר לא קיבלה ע' שום תשובה מעיריית תל-אביב-יפו, ב-9 בדצמבר היא שלחה תזכורת. נוסף על כך שחזרה על עיקרי טענותיה, כתבה כי מועד תשלום הקנס הולך וקרב.

את העובדה האחרונה ציינה מפני שבהודעת הקנס מצוין במפורש כי אי-תשלום הקנס עלול להביא לנקיטת הליכי הוצאה לפועל. בהתחשב בסמכויות הגבייה הדרקוניות שיש לעיריות בישראל, לא היה חששה של ע' מופרך.

עוד חשוב להבין שבהודעת הקנס מצוין במפורש, כי מי שמבקש לבטל את הקנס צריך לפנות לשירות המשפטי, המחלקה הפלילית - בדיוק המקום שאליו פנתה ע' כבר לפני ארבעה חודשים, אך לא קיבלה כל מענה.

לא בכדי ציינה ע' במכתבה האחרון לעיריית תל-אביב-יפו, כי היא שומרת לעצמה את הזכות לתבוע מהעירייה כל נזק שייגרם לה עקב התנהלות העירייה.

פנינו לעיריית תל-אביב-יפו והצגנו שתי שאלות: האחת, כיצד מתבצע הליך זיהוי של אדם שפקח מבקש לרשום לו קנס? השנייה, היות שבעירייה נמצאים נתונים אשר מעמידים בספק גדול את תקפוּת הדו"ח, אולי הגיע הזמן שהוא אכן יבוטל והעירייה תרפה סוף סוף מ-ע'?

העירייה: ביטלנו את הדו"ח מחמת הספק

מעיריית תל-אביב-יפו נמסר בתגובה: "בתחילת חודש אוקטובר שנת 2008 נתקבלה במחלקה הפלילית בקשת הגב' ע' לביטול הודעת תשלום הקנס שנרשמה כנגדה.

 כנהוג, ממועד זה הוקפאו כל ההליכים בגין הודעת הקנס כמקובל. לפני כשבוע ימים, לנוכח האמור בהתייחסות גורם האכיפה, החליט התובע, מחמת הספק, להורות על ביטולה וכך נעשה. ניכר, כי ההודעה בדבר ביטול הודעת הקנס טרם נתקבלה אצל הגב' ע'.

"על-פי ההנחיות שניתנו למפקחי העירייה במקרה של עבירה של החזקת כלב שאינו קשור ברצועה או בשרשרת במקום ציבורי יתבצע הזיהוי באופן הבא: המפקח יבקש ממבצע העבירה להזדהות בפניו באמצעות תעודה מזהה. אם אינו נושא עמו תעודה מזהה, מתבקש למסור את פרטיו בעל-פה, והמפקח מאמת הנתונים באמצעות מכשיר הקשר עם מרכז שליטת הנתונים באגף הפיקוח העירוני לפי מרשם התושבים. במקרה שמבצע העבירה אינו משתף פעולה עם המפקח ו/או מנסה לברוח - המפקח מזמין סיוע משטרתי למקום לצורך זיהויו". 

הכותבת היא עורכת-דין המתמחה בנושאי צרכנות