רבע מהקשישים מתים מתת-תזונה ולא ממחלתם
בישראל של 2009 אנשים עדיין מתים מתת-תזונה. מנתונים שמפרסם "מכבי" עולה כי למעלה משליש מבני 75 ומעלה סובלים מתת-תזונה. רבע מהקשישים מתים מסיבה זו ולא ממחלות אחרות מהן הם סובלים
נתונים קשים: למעלה משליש מהקשישים במדינת ישראל סובלים מתת-תזונה, כאשר רבע מהקשישים מתים מסיבה זו, ולא מהמחלות האחרות שמלוות אותם. הנתונים המטרידים הללו מוצגים היום (ב') בכנס העוסק בתזונה בגיל השלישי. עם זאת, על סמך מחקרים מהעולם נראה כי ניתן להציל 15 אחוז מהקשישים הסובלים מתת-תזונה על ידי מתן טיפול תזונתי נכון.
מנתונים שנמצאו בקרב מבוטחי מכבי שנשקלו במרפאות הקהילה עולה כי למעלה משליש מהגברים ומהנשים בני 75 ומעלה סובלים מתת-תזונה. 40 אחוז מהנשים ו-32 אחוז מהגברים בגילאים 75 עד 84 אובחנו כסובלים מתת משקל (מדד מסת גוף נמוך). בקרב בני 85 ומעלה נמצא כי 60 אחוז מהנשים ומחצית מהגברים סבלו מתת-תשקל.
מומחים בתחום מתריעים כי יש תת אבחון של הבעיה בארץ. ניתן לאבחן תת-תזונה במרפאות הקהילה או בבתי החולים. במחקר בינלאומי שנערך בינואר 2008 נשקלו בשתי מחלקות בישראל כמאתיים חולים מאושפזים. נמצא כי למעלה ממחצית מהם היו בסיכון לתת-תזונה. כ-80 אחוז מהחולים דיווחו בסקר על ירידה בתאבון, שהוא אחד מגורמי הסיכון לתת-תזונה. גורם נוסף הוא ירידה במשקל באופן לא רצוני.
בעיה שאינה מאובחנת
פרופ' איליה מרינוס, מומחה בינלאומי לנושא תת-תזונה בקשישים מציין כי "ישראל ניצבת בפני בעיה הולכת וגדלה של תת-תזונה. זו בעיה שאינה מאובחנת ואינה מטופלת ומעמיסה על החברה. תת-תזונה מעלה סיכון לסיבוכים, מאריכה את משך האשפוז והיא בעלת מחיר כלכלי כבד". לדבריו, באנגליה עלות הטיפול בסיבוכים הנובעים מתת-תזונה מוערכת בעשירית מההוצאה הלאומית לבריאות.
תת-תזונה קשור למשך אשפוז ארוך יותר, לסיבוכי תחלואה ואף לתמותה. מחקר שנעשה בבית החולים סורוקה השווה בין מטופלים שסבלו מתת-תזונה וקיבלו הדרכה תזונתית לאחר שחרורם לעומת כאלו שלא קיבלו - ומצא כי שיעור התמותה בקבוצה שהיתה במעקב תזונתי היה נמוך פי שלושה מאשר בקבוצה השנייה.
הגורמים לתת-תזונה אצל קשישים קשורים למצב סוציואקונומי נמוך, לבעיות תפקודיות וקוגניטיביות, בדידות ודיכאון, בעיות בעיכול ובספיגה ובעיות הקשורות לבריאות השן ומקשות על לעיסה.
חוסר ידע ומודעות לנושא
ד"ר עירית חרמש, מזכירת החברה הישראלית לתזונה קלינית ציינה כי "קשיש שיורד בתאבון ויורד במשקל זו נורה אדומה. בני המשפחה צריכים לדעת שזה דבר בעייתי ואפשר למות מזה. חשוב לדבר על זה עם הקשיש ועם הרופא או האחות המטפלים".
לדבריה, "יש בעיה של חוסר ידע ומודעות לנושא, של איבחון וטיפול. יש צורך בביצוע סקר תזונתי לכל חולה שמתאשפז וקביעת פרוטוקולים".
לעומתה טענה ד"ר זיוה שטל, מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות כי ישנם פרוטוקולים מסודרים שקובעים את נוהל הטיפול בחולים הסובלים מבעיות תזונה וישנן דיאטניות ומפקחות בבתי החולים הכלליים והסיעודיים. עם זאת אמרה ד"ר שטל כי משרד הבריאות ינחה את בתי החולים להקפיד על מדידת גובה ומשקל של המאושפזים, ככלי לאבחון של תת-תזונה ועודף משקל. לדבריה, "בבתי חולים כמעט ולא מודדים גובה ומשקל של חולים והנושא הזה הוא השנה יעד של המחלקה לתזונה".
לפנייה לכתב/ת 
תת-תזונה. הורגת רבע מהקשישים בישראל
צילום: סי די בנק
מומלצים
