החיוך המקסים של העמלץ הלבן

צלם הטבע עמוס נחום מצליח לשבור מדי שנה את השיאים של עצמו במסע חובק עולם לצילום בעלי חיים גדולים ביבשה ובים, החל מדובי קוטב ועד ללוויתנים גדולי סנפיר. לפני כשנה התראיין נחום ל-ynet וחשף למעלה מ-200 תמונות טבע מרהיבות שצילם בשנים האחרונות. הפעם הוא מעניק הצצה מיוחדת למפגש קרוב עם כריש עמלץ לבן שצולם באזור מקסיקו וקליפורניה.

נחום (58), המתגורר בארה"ב הינו בעל עשרים שנות ניסיון בתיעוד כרישי עמלץ לבן, זכה בשנתיים האחרונות לציון לשבח בתחרות העולמית לצילומי טבע בבריטניה. בשנה שעברה הוא השיג זאת תודות לתיעוד של כריש המזנק לעבר פיתיון בים. לדבריו, הוא חלם בשבע השנים האחרונות לצלם כריש ממרחק של מספר מטרים, ללא שימוש בכלוב באזור האי גוואדלופה, הנחשב לגן עדן מרהיב לחובבי הכרישים.

יוצאים מהכלוב אל הים הפתוח (צילומים: עמוס נחום)

"התקשורת יוצרת פחדים בשביל הרייטינג"

"זהו אחד הטורפים הגדולים ביותר בעולם שמסקרנים אותי כבר שנים רבות. שמתי לי למטרה להביא את העולם של בעלי החיים הגדולים לקהל הקוראים ומבחינתי, העמלץ הלבן הוא המלך מתחת למים", מספר נחום בראיון מיוחד ל-ynet.

סביר להניח שהסרט מלתעות בו כיכבה דמותו הפלסטית והמוקצנת של העמלץ הלבן לא הוסיפה רבות למעמדו כטורף על החביב על הבריות. "המציאות שונה ממה שהרגילו אותנו לראות בסרט הבדיוני, בסרטים ובעיתונים. כולם גורמים לנו לפחד מהכריש בשביל רייטינג", הוא מסביר. 

"בטלוויזיה לא מגלים כי משתמשים בכמויות עצומות של דם, תמציות סרדינים ובשר כדי למשוך את הכריש ומצניעים את העובדה שהדבר לוקח מספר ימים כדי לתעד זאת. הים מהווה מקור עתיק לפחדים ובעיקר לגבי מי שחי בתוכו. הנטייה הקלה היא להתמקד בגודלו של הכריש ובשינייו החדות. זהו טבע האנושות לפחד מדברים שאינם מוכרים, אך האנושות היא גם יצירה פסיכולוגית שאוהבת להתגבר על הפחדים".

עמוס נחום מתעד את הכריש במים (צילום: Jeb Corliss)

מתגבר על דפיקות הלב המהירות

אם עד כה פגש עמוס עמלצים לבנים גדולים בעיקר מאחורי כלוב או באמצעות ספינה. הרצון לפגוש מקרוב את אחד היצורים המרהיבים בטבע, הניע אותו להתגבר על הפחדים. בשנים האחרונות מתפרנס נחום מארגון משלחות צילום של חיות גדולות ברחבי העולם ונראה כי העמלץ הלבן מצליח למשוך עימו סקרנים רבים. "האתגר הגדול הוא כיצד להתגבר על החשש לעומת הידע שצברתי במהלך השנים על הכרישים", הוא אומר.

נחום מודה כי כשהוא יוצא לשטח באזור מקסיקו בכדי לתעד את הכריש מקרוב, הוא מסתפק בספינה אחת ונעזר בתמצית דם מועטה כדי למשוך את הכריש, אך לא לגרותו, אלא לאפשר לו להתנהג בטבעיות. "ברגע שאני מצליח להתגבר על דפיקות הלב המהירות ולאחר שוידאתי כי הכריש רגוע, אז אצא מהכלוב ואהיה כמו אגוז שצף במים", הוא מגלה. "חשוב מאוד לשמור על שיווי משקל במים, כמעט לא להיות קיים. אני אסתכל על כל תנועה וזווית של הכריש כדי לצפות את מהלכיו".

מפגש מחוייך מול העדשה (צילום: עמוס נחום)

כיצד הגיב נחום כאשר הכריש הגיע אליו למרחק של מספר מטרים? לדבריו, הרגע הקריטי במפגש מחייב חוסר תזוזה מצד האדם במים. "הכי חשוב לא להתרחק או לזוז יותר מדי. פשוט להישאר במקום ואפילו לנסות כמה שפחות לנשום", הוא מפרט. "ואז אפשר להגיע אליו ברוגע ולצלם אותו בקלות, באופן שלא יציב לו אתגר או איום. הכריש פשוט שחה לצידי מבלי לפגוע בנוכחים במים והמשיך במסלול שלו ללא כל הפרעה".

נחום מציין כי במספר ימי טיול הוא הספיק לבלות יחד עם המשתתפים במפגש של עד שמונה כרישים ביום. "רוב התמונות המוכרות של העמלץ הלבן הן תמיד עם לסת פעורה החושפת את שיניו", מסכם נחום את ההרפתקה. "דווקא כשמתמודדים עם הפחד ומתקרבים אליו, מגלים שהכריש מסוגל לחייך חיוך מקסים. מבחינתי, זו היתה הפתעה מושלמת מתחת למים".

• לאתר "חיות גדולות" של עמוס נחום