רפואה חסרת משקל
ד"ר סמית' ג'ונסטון, רופא בנאס"א, סיפר בכנס החלל הבינלאומי על רפואה בחלל. "לוקחים את האנשים הבריאים ביותר, ושמים אותם בסביבה העוינת ביותר"
ד"ר סמית' ג'ונסטון, ראש ענף רפואה בנאס"א, ואחראי על בריאותם התעסוקתית של האסטרונאוטים בנאס"א, השתתף השבוע בכנס החלל הבינלאומי שהתקיים בבית חיל האוויר בהרצליה. ד"ר ג'ונסטון סיפר על האתגרים הרפואיים שמספקים משימות החלל, ועל התועלת שענף הרפואה בכללותו יכול להפיק מהתמודדות עם אתגרים אלו. "ההערכות הן שעל כל דולר מושקע אתה מקבל תשעה דולרים בחזרה. יש לנו את הטכנולוגיה הטובה ביותר שאפשר לשים במקום הכי מרוחק ומבודד, שם היכולת לתת שירות רפואי מוגבלת, וזה דוחף את הצורך לפתח כלי סריקה טובים וזעירים, שמסוגלים לתפקד בתנאים השוררים בחלל," אמר. " תהיה לכך השפעה על הרפואה בכלל. גם אמצעי הסריקה השתכללו, וניתן לבצע רפואה מרחוק."
רופא בחלל ושני אסטרונאוטים מובחרים (צילום: אימג'בנק / GettyImages)
אחת השאלות הצפויות ביותר שנשאל ג'ונסטון היתה האם לא מוטב לבצע טיסות רובוטיות במקום לסכן בני אדם. "צריך את שניהם", השיב. "אתה פותר את הבעיה של הקרינה אם לא תשלח בני אדם. הנתונים שהצטברו בשנים האחרונות הצביעו כי יתכן שהסיכון מלהבת שמש במסלול נמוך סביב כדור הארץ אינו גבוה כפי שחשבנו, אבל צריך לחיות על תחנת החלל ולהגיע לירח ולבחון איזה סוג של הגנה צריך לבנות שם. צריך גם לקבוע מהו הפרופיל הגנטי של האנשים שיטוסו."
עוד ב"הידען": ביקור בית וירטואלי בחלל
רפואת חלל היא בעיקרה רפואה מונעת
בהרצאתו סיפר ג'ונסטון על תפקידו בשמירה על בריאותם של אסטרונאוטים בתנאי חוסר כוח משיכה. "לקחנו את האנשים הבריאים ביותר בעולם ושמנו אותם בסביבה העוינת ביותר – הירח. את ההכנות לכל משימות החלל עד כה ליוו רופאים שבדקו את האסטרונאוטים בעת האימונים. משך המשימה בחלל מקיימים האסטרונאוטים שיחות פרטיות אודות בריאות חברי הצוות עם הרופא שנמצא בחדר הבקרה. אגב, האסטרונאוטים מבצעים בדיקות אק"ג לקראת הליכות חלל. לקראת השיגור אנו גם דואגים לשנות את השעון הביולוגי שלהם כך שישנו מ-12 עד 9 בערב, וביום השיגור הם כבר מוכנים לשעון הנהוג בתחנה (שעון מוסקבה).
"בתחנת החלל סקיילב אפילו טס לראשונה רופא. אז ראינו לדוגמה שבחלל אי אפשר לערבב תרופות ולכן צריך לערבבן בכדור הארץ. גם קשה מאוד לבצע עירוי נוזלים בתנאי החלל - והתייבשות היא אירוע נפוץ בתנאים אלה. כמו כן, למדנו המון בשנים הללו על הבעיות הנובעות מקרינה, ועל הבעיה הקשה ביותר בחלל – בריחת סידן מהירה מאוד.
"רפואת חלל היא בראש ובראשונה רפואה מונעת, כדי שהאסטרונאוטים יוכלו להיות בריאים ופעילים לפחות 15 שנה. שנית, אנחנו מנסים לעצור מחלות, או לפחות לזהותן בזמן. בכל ההיסטוריה היו שלושה פינויים מתחנות חלל, אך היו קריאות רבות לעזרה. פינוי מתחנת החלל אורך 24 שעות, מהירח שבעה ימים, וממאדים שנה. לכן נצטרך להגדיל את יכולת הטיפול באמצעות רובוטיקה ורפואה מרחוק, אפילו אם צריך לנתח תוספתן.
עוד ב"הידען": איך בודקים לוויין מקולקל
"בין היתר, בבדיקות השגרתיות אנו בודקים את רמת הסידן בעורקים שיוצאים מהלב ואם יש יותר מדי, לא מאפשרים לטוס. את האסטרונאוטים מאמנים כיצד מטפלים במחלות של אסטרונאוטים אחרים בחלל. שעות אימונים רבות מוקדשות לכך, אנחנו מאמנים אותם גם בחוסר כוח משיכה במטוסים המיועדים לכך. הם גם מתאמנים מתחת למים, במעבדות מציאות מדומה, ולא רק בארה"ב אלא גם ברוסיה.
"על כל אסטרונאוט שיוצא לחלל יש 200-100 עובדים במרכז הבקרה. בנוסף לרופאים שנמצאים במרכז החלל ג'ונסון ומלווים את האסטרונאטים עד לשיגור במרכז החלל קנדי, למרכז החלל קנדי יש צוות רפואי שממתין למקרה של חילוץ. צוותים דומים ממתינים גם באתרי נחיתת החרום של המעבורות בצרפת ובספרד."
לסיכום אמר ג'ונסטון כי הבעיות העיקריות בחלל הן בריחת סידן, מחלות תנועה, בעיות לב, כאבי גב כתוצאה מהתארכות שרירי הגב, וכן אבנים בכליות. ענף רפואת החלל עוסק גם בניטור האוויר בתחנת החלל כדי לאתר רעלים. כמות גדולה מדי של רעלים ופסולת תגרום לצורך לנטוש את התחנה. עוד עוסק הענף בטיפול פסיכולוגי באסטרונאוטים ובמשפחותיהם.
לפנייה לכתב/ת 
