מאסטרקארד. לארי פיצג'ראלד מזנק לסופרבול
לפני פחות משנה ויתר לארי פיצג'ראלד על מיליוני דולרים כדי להישאר באריזונה. התגמול בא בדמות סופרבול ראשון בתולדות הקרדינלס ביום ראשון בטמפה. האם הוא יכול להדהים את פיטסבורג ולזכות באליפות? בשבילו אין דבר כזה - בלתי נתפס
הכלכלה האמריקנית מצויה במיתון עמוק. שוק הנדל"ן קרס, בועת וול סטריט התנפצה וחברות ענק בעקבותיו. אפילו ליגת ה-NFL, עסק הספורט המצליח והרווחי ביותר בעולם, לא הצליחה לנתק עצמה מהאווירה הכללית. העגמומית. זו תיתן את אותותיה גם בסופרבול 43 ביום ראשון בטמפה, פלורידה. לא שתשימו לב, גם לא מאה מיליון צופי טלוויזיה בארה"ב. הם יקבלו את השואו שלהם, כולל הפרסומות שיתלוו (בעלות של שלושה מיליון דולר לחצי דקה – שיא חדש וחזירי משהו).
ספק אם יתאכזבו לנוכח ההברזה של ג'נרל מוטורס ופדקס, שהדירו רגליהן מפצצת הרייטינג עקב מחסור במזומנים. אבל היו בטוחים, בטמפה ביי והסביבה מאוכזבים. התחזית למאה אלף מבקרים בעיר לא תתממש, תפוסת המלונות אינה גבוהה כמצופה. לעזאזל, אפילו מסיבת הסופרבול המסורתית של פלייבוי לא תתקיים השנה, סליחה. לא שה'ליפ סטיקס', 'דיימונד דולז' ושאר מועדוני החשפנות בעיר (43 בסך הכל) מתלוננים. יו הפנר אולי גמר בחוץ, הם נשארו חזק בפנים.
דווקא אל הסיטואציה הזו מגיעים אריזונה קרדינלס בעיצומה של נסיקה תלולה. הצלחה מסחררת ולא צפויה שתחתום את העונה המוזרה וההפכפכה שלהם, שהתחילה במשבר כלכלי עמוק משלהם. משבר שמקורותיו בדראפט 2004 ובשחקן בו בחרו שלישי - הווייד-רסיבר בן ה-20 מאוניברסיטת פיטסבורג, לארי פיצג'ראלד.
לארי פיצג'ראלד והקרדינלס מחכים לסופרבול ההיסטורי (AFP)
השקעה בטוחה
לפני חמש שנים, היה 'פיץ' השחקן הצעיר ביותר בדראפט, שנפתח בבחירתו של אלוף אשתקד איליי מאנינג כקווטרבק של הניו יורק ג'איינטס. היתה זו בחירתו הטבעית של המאמן דאז דניס גרין, מכר של משפחת פיצג'ראלד עוד מימיו במינסוטה וייקינגס, שם שימש לארי כנער כדורים. פתאום הוא חזר אליו, לאחר שהתייתם מאמו - אתלט אדיר וגבה קומה (1.91 מ'), עם מוניטין של כוכב מכללות. אולם הפעם "נער הכדורים" לא הגיע כמתנדב נרגש. הוא עלה הרבה כסף.
דניס גרין. האבא הרוחני של פיצג'ראלד (AP)
זמן מה לאחר בחירתו, הוחתם פיצג'ראלד על חוזה לשש שנים עם שכר של ארבעים מיליון דולר ובונוסים בסך עשרים מיליון דולר. רעש אדמה במדבר אריזונה? האם יתכן כי ביל בידוול נאות לפתוח את כיסו ולהוציא סכומים חסרי תקדים שכאלה? הבעלים המושמץ של הקרדינלס נודע כקמצן, אולם לרגל יסודו של האיצטדיון החדש והמפואר של הקבוצה, הסכים גם להפריח את הישימון הצהבהב ולנטוע בו ירוקים לרוב. הימור מחושב לקראת סופרבול 2008 אותו נבחר לארח.
שואו מי דה מאני
חוקרי החלל יודעים. כדי להכיל מספרים אסטרונומיים שכאלה, הם זקוקים לטלסקופ. במקרה של החוזה של פיצג'ראלד, נדרש דווקא מיקרוסקופ. כזה שיקלוט גם את הפרטים הקטנים. ואלו כל כך משמעותיים. מנכ"ל הקארדס רוד גרייבס עיצב את החוזה של פיצג'ראלד בדרך כזו, בה מלבד שכר בסיס ומענק חתימה, יוענקו לו בונוסים בהתאם לתמריצים שונים. סעיפים שונים ומשונים קבעו תגמול בהתאם ליכולת, כזו שבאה לידי ביטוי מדפי הסטטיקטיקה ומומרת בדפי חשבון הבנק.
מייקל בידוול, בנו של הבעלים, וקן וויזנהאנט. תקווה חדשה במדבר (רויטרס)
ארבע שנים עברו והקרדינלס נשארו כרגיל, מחוץ לפלייאוף. ולמרות יכולת טובה של פיצג'ראלד, גם בלי הרבה תקוות לעתיד. בניסיון אחרון להציל את המצב ערב סופרבול 42 באריזונה, בידוול פלט את גרין המאכזב והביא במקומו את קן וויזנהאנט, מאמן ההתקפה המוערך של הסטילרס. למרות השינוי החיובי, מאזן 8-8 (מאזן לא שלילי לראשונה מאז 1997), הקרדינלס לא הגיעו לסופרבול, אפילו לא לפלייאוף. עצמות התנפצו, וכך גם התקוות ובועת האופטימיות המקומית.
יודע לעוף, אבל לא לנחות
מה שלא התנפץ זו בועת פיצג'ראלד, שרק גדלה ופרחה לגבהים חסרי תקדים. ההשקעה הצליחה מעל ומעבר. פיץ עמד בכל היעדים שנקבעו בחוזהו והרבה הרבה מעבר להם. וכך גם התגמולים. ערב העונה הנוכחית, היה אמור פיצג'ראלד לקבל לא פחות מ-32 מיליון דולר לשנתיים. זאת בהתאם לתמריצים שהובטחו לו בחוזה הרוקי. מי היה מאמין שבארבע עונות ראשונות כמקצוען יצבור 4,544 יארדים בתפיסה ו-34 טאצ'דאונס והוא רק בן 24?
פיצג'ראלד כוכב עליון. לברון ג'יימס של אריזונה (AP)
מי היה מאמין? בטח שטוד היילי, יד ימינו של וויזנהאנט. במידה רבה הוא אחראי לקטסטרופה, שהונחה לפתחם של ראשי הקרדינלס. מאמן ההתקפה החדש של הקבוצה גרם לשיפור דרמטי ביכולת של פיצג'ראלד, שהגיע עמו לגבהים חסרי תקדים ולא פחות חשוב, כשנחת - נשאר עם הרגליים על הקרקע.
"ללארי היתה יכולת מדהימה כשהגענו לכאן", נזכר היילי בעונה שעברה, "מה שהיה חסר לי זה הריצה עם הכדור אחרי תפיסתו. הוא התנהג כמו כלב גולדן-רטריבר גדול, שרק רוצה להתכרבל איתך על הספה. הוא שיגע אותי. הוא היה תופס את הכדור ונעצר, או שהיה פשוט נופל ארצה. הוא אחד הבחורים החזקים בחדר הכושר שלנו וזה היה הדבר הכי מתסכל. אמרתי לו, שהוא עושה את העבודה של ההגנה לקלה".
עורך דינו של היילי מציג: עכבר בסלט, צילום מוגדל של הזוועה (AP)
וכך היילי, שלפני שלוש שנים יצא למלחמה ברשת 'מקדונלדס' לאחר שגילה עכבר מת בסלט הירוק שלו, שלף את השפן המשופר שלו והכניס את רואי החשבון של בידוול לסלט ירוק משלהם. פיצג'ראלד כירסם להם בתקציב השכר. היילי תבע ממקדונלדס 1.7 מיליון דולר, הכוכב שלו דרש את שכר 32 המיליונים שלו עד תום החוזה. עם מאה תפיסות כדור במהלך העונה שעברה, ל-1409 יארדים ועשרה טאצ'דאונס הוא היה זכאי לכך. לא שהקבוצה יכלה לעמוד בזה.
חוזה לך ברח
כך, ערב העונה הנוכחית עמדו תושבי פיניקס וסביבותיה להיפרד מהכוכב הגדול ביותר שלהם, הלברון ג'יימס הפרטי שלהם, שנתיים לפני סיום חוזהו. היה ברור כי לא ניתן לתחזק את תקציב המשכורות של יתרת 52 שחקניה הרשומים של הקבוצה, תחת עול שכרו של פיצג'ראלד. הרסיבר עצמו כבר החל למלמל משהו על מעבר לפילדלפיה.
איצטדיון 'ריימונד ג'יימס' בטמפה. הכל מוכן ליום ראשון הגדול (צילום: AP)
בניגוד למשבר בכלכלת המקרו האמריקנית הנובע ממיתון של אומה שלמה, במיקרו של אריזונה הוא נבע משגשוגו של אדם אחד. למזלם המבוי הסתום נפרץ בעזרתו של פיץ עצמו, שהלך לקראת הקבוצה, הוכיח נאמנות לא אופיינית לספורט האמריקני. "שואו מי דה מאני", קרא שחקן בדיוני של הקרדינלס רוד טידוול בסרט 'ג'רי מגווייר'. גם פיץ רצה כסף והרבה, אך הסכים לפרוש אותו אחרת עם חוזה חדש לארבע שנים בתמורה לארבעים מיליון דולר.
הצלע החסרה
סוף טוב, הכל טוב? עוד לא. פיצג'ראלד האריך חוזהו במרץ 2008 לשביעות רצונם של בידוול ובנו מייקל, וויזנהאנט, היילי, הקווטרבק קורט וורנר וכל אוהדי הקבוצה. רק אדם אחד נשאר ממורמר, אנקואן בולדין. במשך שנים הוא היה בגדר נווה מדבר באריזונה ונמנה בעצמו על טובי הווייד-רסיברים בליגה. שנה אחר שנה נתן תוצרת ואם פיץ הוא גולדן-רטריבר כהגדרת היילי, הרי שבולדין הוא בולדוג. כזה שנושך. וכששמע על השדרוג בשכר חברו לקבוצה, התחיל גם לנבוח.
ג'רי מגווייר. היתכן שהמציאות פחות צינית מבסרט?
בולדין בן ה-28, שמרוויח השנה "רק" חמישה מיליון דולר (כחלק מחוזה שהאריך ב-2005 בתמורה ל-22.7 מיליון דולר), התקשה לקבל את הפיחות במעמדו ודרש טרייד מידי מהבידוולים. "אם לא ינהגו בי בהגינות, אם העבודה הקשה והנאמנות שלי לא תתוגמל פה, אז תנו לי ללכת למקום אחר", אמר השחקן באוגוסט האחרון וקבע כי אין סיכוי כי ניתן לתקן את שהתקלקל ביחסיו עם הקרדינלס וצוות המאמנים.
לארי, לא רע לי
היום בטמפה הדברים נראים קצת שונה. לזכותו של בולדין יאמר כי נשאר מסור ומחוייב לקבוצה למרות הסכסוך עם בעליה ומאמניה. לא פעם עלה לשחק פצוע וצבר מנה יפה של 1,038 יארדים ב-89 תפיסות - 11 מהן לטאצ'דאון. יותר מכך, הדומיננטיות שלו בצד אחד של ההתקפה, הקלה על חייו של פיצג'ראלד בצד השני. אמנם זה לא ממש משנה אם ישמרו עליו עם שני שחקנים או יותר, גם כך יזנק מעלה ויתפוס את הכדור, אבל עם בולדין גם זה בלתי אפשרי.
אנקואן בולדין. גם נושך, גם נובח (AP)
כך, לא מעט בזכות בולדין, נהנה פיצג'ראלד מהעונה הטובה בקריירה. עם 1,431 יארדים ב-96 תפיסות, 12 מהן לטאצ'דאון, הוא אולי רק יכול להצטער שכבר לא מתגמלים אותו בהתאם להישגיו הסטטיסטיים. לא שזה מה שקובע עכשיו כשהוא עומד בפני זכייה היסטורית בסופרבול. עד כה קבע שיא פלייאוף עם 419 יארדים בשלושה משחקים (וגם חמישה טאצ'דאונס). יותר מג'רי רייס האגדי. אם יזכה בגביע וינס לומברדי, הוא יהפוך לאגדה בעצמו, כבר בגיל 25.
חלום אריזונה
האמת, פיצג'ראלד ראוי לתואר "אגדי" כבר בשלב מוקדם זה של חייו ועשוי להביא לאריזונה תואר מול הסטילרס. בלתי נתפס? אין דבר כזה מבחינת השחקן הנהדר הזה. הוא יתרומם לגבהים על אנושיים וילקט כל כדור שייזרק לעברו, בין אם שומרים עליו שניים, או שלושה שחקנים (על אחד אין מה לדבר). אבל עזבו את המימדים המרשימים, הכוח המתפרץ, הריחוף והאחיזה הבוטחת בכדור העור. אלו לו רק הידיים שלוקחות, אלו גם הידיים שמוכנות לתת.
פיג'ראלד בתפיסת טאצ'דאון מול אטלנטה. אין איך לעצור אותו (AP)
"שאלו אותי אם אהיה מוכן לעזור לקבוצה ותשובתי היא אין בעיה", ענה פיץ כשנשאל לגבי מוכנותו לפתוח שוב את חוזהו לטובת שידרוג זה של בולדין חברו. "ההזדמנות שעומדת בפנינו עמוק כל כך בפלייאוף,
זו הרגשה מדהימה. אני אעשה כל מה שביכולתי כדי לחזור לזה ולהתקדם בקריירה שלי".
לא צריך להיות קארדיולוג, כדי להבין עד כמה גדול לבו של פיצג'ראלד. זו אולי לא חוכמה גדולה להיות נדיב כשאתה מרוויח עשרה מיליון דולר, אבל בכנות, האם הייתם מוותרים ולו על חלק קטן מסכום זה? פיצג'ראלד עשה כן לפני שנה ונותר באריזונה, עכשיו הוא מוכן לוותר על חלק נוסף לטובת השארתו של בולדין לצידו. לו רק במשק האמריקני היו פועלים בדרך דומה, אולי כלל לא היינו נגררים למשבר. כך למדנו, ערבות הדדית יכולה להביא אפילו את אריזונה לסופרבול.
לפנייה לכתב/ת 
