מי מפחד מפילוסופיה ניסויית?
תחום חדש מבקש לערוך ניסויים כמותיים, על מנת לענות על שאלות פילוסופיות. חלוצי התחום קוראים תיגר על דמותו של הפילוסוף, כאיש היושב על הכורסה וחושב
בואו נניח שמנהל של חברה מסוימת צריך להחליט האם לאמץ תוכנית חדשה. התוכנית תניב רווחים גדולים לחברה וגם תהיה ידידותית לסביבה. המנהל אומר לעצמו: "לי לא אכפת מהסביבה - כל מה שמעניין אותי זה לגרוף כמה שיותר רווחים לחברה שלי, בואו ניישם את התוכנית החדשה!". האם במקרה כזה תאמרו שהמנהל התכוון לעזור לסביבה? עכשיו, מקרה עם נסיבות דומות, אלא שהפעם התוכנית החדשה תהיה הרסנית לסביבה. שוב למנהל לא אכפת מהסביבה, והוא מאשר את התוכנית הרווחית שפוגעת בסביבה. האם במקרה כזה תאמרו שהמנהל התכוון להזיק לסביבה?
מחקר שבדק מה אנשים חושבים על כל אחת מהסיטואציות הללו, הגיע למסקנות מפתיעות: במקרה הראשון, רק 23% מהאנשים הסכימו שהמנהל התכוון לעזור לסביבה. לעומת זאת, 82% מאלו ששמעו את תאור המקרה השני, חשבו שהמנהל הזיק לסביבה בכוונה. תוצאות המחקר המתואר מוכרות גם כ"אפקט קנובה", על שם החוקר ג'ושוע קנובה (Joshua Knobe), מאוניברסיטת צפון קרולינה, שביצע את המחקר. האפקט הוא חלק מתחום מדעי חדש שנקרא פילוסופיה ניסויית. זהו התחום שמנסה לענות על שאלות פילוסופיות בצורה מדעית, והוא חלק ממגמה גוברת והולכת, לשלב תחומים אקדמיים שעד לא מזמן נראו רחוקים זה מזה כרחוק מזרח ממערב (בין שאר התחומים ממדעי הרוח, שמדענים מגלים בהם עניין לאחרונה: בלשנות, ספרות, אמנות, תיאולוגיה ואפילו היסטוריה). מה שעוד מעניין בהקשר של המחקר המדובר הוא שג'וש קנובה הוא פילוסוף ומחקרו נועד לפתור בעיה פילוסופית: איך אנחנו קובעים את דעתנו לגבי טיב הכוונות של אדם אחר? כפי שהמחקר הזה מעיד, במקרים רבים אנחנו קובעים למה התכוון האדם על סמך התוצאה הסופית של מעשיו - האם היא טובה או רעה, מה שנראה מאוד מוזר על פניו.
להשתתפות מקוונת בניסוי של קנובה
אז מהי פילוסופיה ניסויית? באופן כללי מדובר בניסיון לערוך, לפחות בחלקו, מחקר כמותי הנוגע לשאלות פילוסופיות שונות, ודרך תוצאות המחקר לנסות להבין סוגיות פילוסופיות שונות. כל מי שמכיר פילוסופים יודע עד כמה קשה לרבים מהם עם מחקרים כמותיים. לערוך ניסוי המודד תופעה בצורה אמפירית, הוא דבר שפילוסופים לחלוטין לא רגילים לעשותו, לא כל שכן בקיאים ברזיו. פילוסופים רבים אף מתריסים כנגד אותם מחקרים מדעיים כמותיים, ומתגאים בכך שכל מה שדרוש להם כדי לבצע את מחקריהם הוא כוח המחשבה. רק תנו להם איזה ניסוי מחשבתי מעניין והם יהיו מאושרים.
הנה דוגמה לניסוי נוסף בתחום של פילוסופיה ניסויית, שמהווה מחקר המשך לזה שתואר למעלה. זהו מחקר שנעשה על ידי פילוסוף המדע אדוארד מאקרי (Edouard Machery). נניח שאדם מסוים הולך לפאב ומעוניין לשתות את המשקה הכי גדול שיש לפאב להציע. הברמן מודיע לו שהמשקה הזה מגיע עם כוס מיוחדת, כזו שהוא יכול לשמור לעצמו. האם האדם קיבל את הכוס בכוונה? רוב האנשים יאמרו שלא. עכשיו תארו לכם שאותו אדם הולך לפאב, מבקש את המשקה הכי גדול והברמן מודיע לו שהמשקה הזה עלה במחיר והוא צריך להוסיף דולר אחד. לבחור זה לא משנה והוא מוכן להוסיף דולר אחד כדי לקבל את המשקה המשכר. האם במקרה הזה הוא שילם את הדולר הנוסף בכוונה? רוב האנשים יאמרו שכן. המסקנה של מאקרי היא שתופעות לוואי צפויות של מעשינו נחשבות למכוונות כאשר אנחנו תופסים אותן כמחיר מסוים שמביא לתועלת. כלומר, אם נחזור לדוגמא הראשונה של מנהל החברה שמזיק לסביבה, הוא נתפס כאחראי לנזק מכיוון שהיה מדובר במחיר לסביבה שהביא לרווח לחברה שלו.
כמו שאתם בוודאי יכולים לתאר התחום החדש מעורר די הרבה עניין וגם הרבה מחלוקות. למי שמתעניין עוד בנושא מוזמן להציץ באתר שמוקדש כולו לתחום. באתר תוכלו למצוא אפילו המנון חדש, היוצא כנגד הסטיגמה של פילוסוף הכורסה.
לבלוג של גיל גרינגרוז
לפנייה לכתב/ת 
אפלטון. היתכן שילוב בין פילוסופיה לסטטיסטיקה?
צילום: ויז'ואל/פוטוס
