משתמשי המצפן: נוטים לשמאל, אך מעדיפים כוח
גבר יהודי צעיר מבוסס מהמרכז - כך נראה משתמש המצפן הטיפוסי. מניתוח תוצאות ראשוניות ניתן לומר שלממשלה עתידית יהיה קל יותר לגבש הסכמה להסדר שלום שיכלול ויתורים לפלסטינים, מאשר לנסיגה מהגולן
מיהם משתמשי המצפן ומה הם חושבים? הרבה יותר גברים מנשים, כמעט רק יהודים, שיעור גבוה מאוד של חילונים, וניכר ייצוג יתר לתושבי המרכז ולמבוססים כלכלית. התפלגות הדעות שלהם מוטה לכיוון השמאל הפוליטי. ובכל זאת, אפשר ללמוד משהו מהנתונים שהצטברו עד כה על שצפוי אחרי 10 בפברואר.
בששת הימים הראשונים אחרי השקתו, בין 22 ל-27 בינואר, נכנסו יותר מ-400 אלף גולשים למצפן הבחירות של ynet והמכון הישראלי לדמוקרטיה.
כ-148,000 מתוכם השיבו לכל שלושים שאלות העמדות בנושאים השונים. כפי שצוין, ניתן לומר שמשתמש המצפן הטיפוסי הוא גבר יהודי צעיר מבוסס ממרכז הארץ. לפיכך לא ניתן להתייחס להתפלגות התשובות כמייצגות את כלל האוכלוסיה, ואי-אפשר לקבוע שזה מה שהציבור הישראלי חושב.
עם זאת, כאשר מנתחים את התשובות לשאלות השונות בנושאים המדיניים-בטחוניים, ניכרים הבדלים מעניינים. ניתן לראות בבירור מתרשים 1 שהתפלגות התשובות שהתקבלו לשאלות לגבי מדינה פלסטינית, רמת הגולן ותהליך השלום שונות זו מזו מהותית. רוב הנשאלים תומכים בהקמת מדינה פלסטינית ביהודה, שומרון ורצועת עזה (59 אחוזים), אבל רק מיעוט מעדיף להתרכז בתהליך השלום ולא בהגברת העוצמה הצבאית (29 אחוזים), ומיעוט קטן עוד יותר (23 אחוזים) מסכים לנסיגה מרמת הגולן בתמורה להסכם שלום עם סוריה.
אם בוחנים את המחזיקים בעמדה הנצית המובהקת בשלוש הסוגיות, רואים שרק כ-20 אחוזים מתנגדים בהחלט להקמת מדינה פלסטינית ומעדיפים בבירור את הגברת העוצמה הצבאית על-פני התרכזות בתהליך השלום, ולעומת זאת כמעט מחצית (48 אחוזים) מתנגדים בהחלט לנסיגה מרמת הגולן תמורת הסכם שלום.
כדי להבין יותר לעומק את ההבדלים בין שלוש הסוגיות כדאי לחלק את המשיבים בהתאם למיקומם על-גבי הציר יונה-נץ (מיקום שנקבע לפי תשובותיהם לכל השאלות המדיניות-בטחוניות) לשלוש קבוצות: ימין נצי, מרכז ושמאל יוני. תרשים 2 מראה שכמעט כל היונים תומכים בהקמת מדינה פלסטינית, וגם אלו שבמרכז תומכים ברובם הגדול בהקמת מדינה שכזו. רק בקרב הנצים יש רוב גדול למתנגדים למדינה פלסטינית.
לעומת זאת, מתרשים 3 עולה תמונה שונה מאוד - גם בקרב הנצים וגם בשורות המרכז יש התנגדות גורפת לנסיגה מהגולן, ורק היונים מוכנים ברובם לוותר על הגולן. תרשים 4 מלמד שגם לגבי העדפת ההתרכזות בתהליך השלום על-פני הגברת העוצמה הצבאית - רק אצל היונים יש הסכמה רבה, בעוד שבמרכז ובימין הנצי יש יותר התנגדות, אם כי ההתנגדות של הממוקמים במרכז (52 אחוזים) מתונה מזו שנצפתה אצלם לגבי סוגיית רמת הגולן (76 אחוזים).
לסיכום, יש הבדלים גדולים בציבור הישראלי בהתייחסותם לסוגיות מדיניות-בטחוניות שונות,
הבאה לידי ביטוי בעיקר אצל אלו שסך תשובותיהם בנושאים אלו ממקם אותם במרכז. רובם תומכים במדינה פלסטינית ובפינוי התנחלויות ביהודה ושומרון, וגם מתנגדים להפסקת תהליך השלום במחיר של מלחמה נוספת. במקביל, מיעוט מקרבם מצדד בהחזרת הגולן לסוריה. מכאן אפשר להניח שיהיה קל בהרבה לממשלה ישראלית לגייס תמיכה ציבורית להסכם שלום עם הפלסטינים שיכלול הקמת מדינה פלסטינית, מאשר להסכם שלום עם סוריה.
- הנתונים נמסרו על-ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה.
