לא ישובט אדם עם ארנבת

חוקרים שניסו ליצור שיבוט של עובר אנושי, תוך שימוש בביציות של עכבר, פרה, ארנבת ובת אנוש, הודיעו כי הם נכשלו במשימתם. עם זאת, סיפר ד"ר רוברט לנצה (Robert Lanza), מהמכון לטכנולוגיית התא במסצ'וסטס, כי הניסוי שערך עם עמיתיו מוכיח ששיבוט אנושי נמצא בהישג ידנו. המדענים מדווחים, במאמר שהתפרסם בכתב העת "שיבוט ותאי גזע" (Cloning and Stem Cells), כי למרות שהחדרת תאים אנושיים לגרעין תא הביצית לא הביאה ליצירת עובר, היא כן הפעילה את הגנים הדרושים לביצוע התהליך, כאשר נעשה שימוש בביציות של בני אדם.

שיבוט אנושי, תוך שימוש בביציות של בעל חיים אחר, מתבסס על השיטה המכונה "שיבוט רבייתי". בשיטה זו מעבירים גרעין מתא של אדם לתא ביצית של חיה, שגרעינו הוסר. אחר כך מעוררים את תא הביצית להתחלק באמצעים כימיים וחשמליים. כבר הוכח כי בשיטה זו ניתן ליצור צאצא, בעל זהות גנטית מלאה, ליצור שתרם את התא שהוחדר לביצית. הצורך בשיבוטים עם ביציות של בלעי חיים עלה, כאשר הבינו מדענים כי הוא יכול להוות תחליף לשימוש בביציות של נשים, הדורש את הוצאת הביציות מגופה של האישה בתהליך מסובך. למדענים יש עניין רב ביצירת עוברים משובטים, בעיקר כמקור לתאי גזע עובריים, היכולים להוות בסיס לטיפול במחלות שונות.

כנראה שלא נוכל לשבט עובר אנושי באמצעות ביציות של ארנבת (צילום: index open)

צוותים מדעיים רבים, ניסו בשנים האחרונות ליצור תאי גזע עובריים תוך שימוש בביציות של חיות, אך כשלו. ברוב המקרים, הצליחו המדענים לעורר את הביצית להתחלקות, אך לאחר זמן מה היא התפוגגה. "בעשור האחרון, ביצענו מאות ניסויים, תוך שימוש בביציות של בעלי חיים שונים, על מנת לייצר עבור חולים תאי גזע עובריים" סיפר לנצה. בניסוי האחרון, הצליחה ביצית של עכברה לעבור שלב אחד של התחלקות. הביציות של הארנבת והפרה הגיעו אף לשלב מתקדם יותר, אך גם הן לא יצרו עובר של ממש. מה שמבדיל את הניסוי האחרון מאלו שלפניו, הוא המעקב שערכו המדענים אחר הגנים שנכנסו לפעולה לאחר החדרת הגרעין האנושי לביצית.

החוקרים נעזרו בטכנולוגיה חדשה, המכונה "ביטוי גנטי גלובלי" (Global Gene Expression), על מנת לבדוק אילו גנים נכנסו לפעולה בביציות של נשים לעומת ביציות של בעלי חיים אחרים. הם גילו, כי כאשר מעבירים מידע גנטי אנושי לביצית של חיה אחרת, גנים מסוימים לא באים לידי ביטוי. אלו הם גנים הבאים לידי ביטוי, כאשר מחדירים מידע גנטי אנושי לביצית אנושית, וגם כאשר מתרחשת רבייה אנושית טבעית. מסקנתם היא שגנים אלה אחראים לפעולות הכרחיות עבור התפתחות העובר. כמו כן, טוענים החוקרים, הממצאים מוכיחים כי באופן עקרוני, שיבוט אנושי הוא מטלה ברת ביצוע.

איאן וילמוט, שהיה שותף לשיבוט הראשון של יונק (הכבשה "דולי" ב-1997), בחר להדגיש את ההיבט השלילי של תוצאות המחקר. המדען הבכיר קרא לתוצאות המחקר "אכזבה", שכן הן מורידות את הסבירות שנוכל אי פעם להשתמש בביציות של בעלי חיים אחרים כדי ליצור שיבוטים אנושיים. אי יכולת לעשות זאת, ציין וילמוט, תפגע במאמציו של המדע לייצר מאגרים של תאי גזע עובריים, לשם טיפול במחלות שונות.