מי לקח את הקלפי הביתה ומתי הצביעו בגיל 134?
איך נשללה זכות ההצבעה משבוי משוחרר, ש"שכח" את תעודת הזהות שלו במצרים? מה עושה קשיש מנומס שהבטיח את קולו לכל המפלגות? ומה קורה כששלושה מאיר ביטונים מנסים להצביע בחצור גלילית אחת? שעשועי בחירות
קשיש שהצביע לכל המפלגות, אשה שתפרה את פתק ההצבעה לשמלתה - אך לקלפי הגיעה בלבוש אחר, יישוב שבו הוחרם יום ההצבעה וגם בני 134 שהצביעו - כך תיארו כתבי "ידיעות אחרונות" את ימי הבוחר הראשונים.
שוחד בחירות?
ב-1955, ליד התחנה המרכזית בתל-אביב, ישב תימני ישיש והציע למכירה ממחטות וגרביים. שני צעירים פנו אליו בשאלה אם כבר הצביע - תשובתו היתה שלא. הוא אמר כי לאחר שימכור את מרכולתו הוא יממש את זכותו הדמוקרטית. אז מה עשו השניים כדי להרוויח עוד קול? קנו את הסחורה ולקחו את הישיש לקלפי.
חיילים מצביעים בשדה ב-1951 (צילום: הוגו מנדלסון, לע"מ)
חשאיות עד הסוף
עד כמה צריכות הבחירות להיות חשאיות? באותן בחירות הגיעה אשה מבוגרת לקלפי בירושלים. לאחר שהזדהתה נכנסה מאחורי הפרגוד כדי להצביע, אבל היא לא יצאה. עברו חמש דקות, עשר דקות, רבע שעה והאשה לא יצאה. אחרי 20 דקות נכנס הסדרן כדי לראות, מה קרה לה. היא פנתה אליו בזעם: "למה לא באתם לקחת אותי מכאן?" האשה סברה כי בשל חשאיות הבחירות, יש להוציא את המצביעים מהקלפי בדלת האחורית.
גם העולים מצביעים. הבחירות לכנסת השנייה (צילום: דוד אלדן, לע"מ)
ועוד מעשה בחשאיות בירושלים. בן 70, שעלה מטורקיה, אמר לחברי ועדת הקלפי שהוא לא יכול להצביע בעיניים עצומות. כששאל אותו יו"ר הוועדה, למה צריך להצביע בעיניים עצומות? ענה לו המצביע: "למען חשאיות הבחירות".
והיו מקומות בארץ שהבחירות לא היו כל-כך חשאיות. במעברת דוד בחיפה הראו המצביעים איזה פתק הכניסו למעטפה - כדי להוכיח לנציגי המפלגות שהבטיחו להם להצביע עבורם, שעמדו בדיבורם.
הבנת הנשמע
כבר בשנות ה-50 הסיעו פעילי המפלגות מצביעים לקלפי. כך גם הוסעה מצביעה מגבעת שמואל, שעלתה מלוב ולא ידעה כל-כך עברית. פעילי מפא"י אמרו לה בנסיעה בערבית רהוטה כי אל לה לשים לב לאף פתק - פרט לזה של א'. ומה עשתה האשה? בכניסה לקלפי נתנו לה פעילי מפלגות אחרות פתקים של מפלגותיהם. בצאתה מהקלפי היא סיפרה לפעיל שהסיע אותה: "עשיתי כמו שאמרת. זרקתי את כל הפתקים האחרים לתוך המעטפה והשלכתי אותם לתוך הארגז. הפתק שנתת לי של א' נשאר אצלי. אני בסדר".
בדואים מצביעים בנגב ב-1951 (צילום: דוד אלדן, לע"מ)
סלאח שבתי המקורי
הסרט על העולה החדש סלאח שבתי, בו הוא הכניס למעטפה את כל פתקי המפלגות, הוקרן לראשונה ב-1964, אבל חמש שנים קודם לכן ישיש שעלה מתימן הצביע לכל המפלגות בקלפי בירושלים. הוא סיפר שנציגי כל המפלגות היו בביתו לפני הבחירות וחלקם נתנו לו חמש לירות - ובתמורה הוא הבטיח לתמוך בהם. הישיש הסביר את צעדו: "אתם מבינים, אסור לרמות, ממילא כל ישראל אחים. הכנסתי למעטפה את כל הפתקאות".
דוד בן-גוריון מצביע בבחירות ב-1949 (צילום: הוגו מנדלסון, לע"מ)
מה עושים למי שלא מצביע?
ב-1959 חיפש עגלון מאשקלון את הקלפי בעיר בו הוא צריך להצביע. העולה החדש מרומניה לא מצא את מקום ההצבעה, ובתגובה הוא צעק: "אוי ואבוי לי. יעשו לי משפט". הוא נזכר כי בארץ הולדתו חובה להצביע, ומי שלא מימש אז את זכותו "הדמוקרטית" בארץ הקומוניסטית הועמד לדין. לאחר שהוברר לו שבישראל אפשר לא להצביע ולא להיענש, הפסיק בחיפושים אחר הקלפי.
אשה מצביעה בירושלים ב-1965 (צילום: משה פרידן, לע"מ)
מאיר ביטון כפול 3
היום אולי זה לא היה קורה, אבל בשנת 1961 בחצור הגלילית דווקא כן: שלושה תושבים בשם מאיר ביטון היו רשומים בפנקס הבוחרים. אחד מהם הגיע להצביע וגילה כי הוא כבר מימש את זכותו הדמוקרטית. בירור קצר העלה כי מאיר ביטון אחר כבר הצביע בקלפי הזאת בטעות. הוא נשלח להצביע במקום בו היה אמור האדם האחר להצביע - ונוכח כי מאיר ביטון השלישי הצביע שם בטעות. בלית ברירה הלך לקלפי השלישית והצביע בשם מאיר ביטון, אשר הצביע בקלפי השנייה.
בן 105, על-פי הרישומים, מצביע באשדוד ב-1955 (צילום: פריץ כהן, לע"מ)
השמלה והפתק
ועוד בחצור. אשה קטועת רגליים הגיעה לקלפי על גב בנה. חברי הוועדה סירבו לתת לבן להיכנס עמה אל מאחורי הפרגוד. האשה זחלה לשם, אך לא מצאה את הפתק שהחביאה בשמלתה. מה עשתה? לקחה את הפתק הראשון שראתה.
עם הילד. אשה מצביעה בתל-אביב ב-1977 (צילום: יעקב סער, לע"מ)
גם בפתח-תקוה אירע מקרה עם שמלה ואשה: קרוביה של קשישה בת 90 נתנו לה את פתק ההצבעה אותו היא צריכה להכניס למעטפה. האשה, כדי שלא תשכח את הפתק, תפרה אותו לשמלתה. אבל מה, ביום הבחירות היא הגיעה לקלפי עם שמלה אחרת... חיפשה את הפתק בשולי שמלתה מאחורי הפרגוד, אך לשווא. ניחשתם נכון: בסוף היא לא הצביעה.
טלפון שבור
ב-1965 התעורר חשש כי חברי אחת הקלפיות בשדרות משביתים את ההצבעה. איך זה קרה? אחד מהם, שלא קיבל ארוחה, הציע: "אם נכריז על שביתה בטח יביאו לנו מזון". אבל פעילי המפלגות שעמדו מחוץ לקלפי שמעו דברים אחרים. הם התקשרו לוועדה האזורית באשקלון ובמקום סנדביצ'ים ושתייה, הגיעו נציגי ועדת הבחירות.
בלי תעודה
בתשדירים בטלוויזיה כיום קוראים למצביעים לבדוק את תעודות הזהות. אך לפני 44 שנים הגיע לקלפי ברחובות צעיר עם תעודה, שעברה כביסה. חברי ועדת הקלפי אמרו לו שהוא לא יכול להצביע, מפני שהתמונה היטשטשה. הוא לא נשאר חייב: "לכל המפלגות מותר לכבס כביסה מלוכלכת ולי אסור?"
סופרים קולות בבחירות ב-1977 (צילום: יעקב סער, לע"מ)
ושוב לסלאח שבתי - הפעם קצת אחרי שהסרט היה מועמד לאוסקר. מורה מנתניה לקח בבחירות ב-1965 את בתו בת ה-8 כדי להראות לה כיצד בוחרים. כשנכנסו השניים אל מאחורי הפרגוד צעקה הבת: "אבא, למה אתה שם במעטפה רק פתק אחד? הלוא סלאח שבתי שם הרבה פתקים".
השבוי שחזר לא הצביע
ב-1973 נדחו הבחירות בגלל מלחמת יום כיפור. אחד החיילים שנלחם במלחמה ונלקח בשבי למצרים הגיע לקלפי בחולון וביקש להצביע. הוא הסביר לחברי ועדת הקלפי כי תעודת הזהות שלו נמצאת בקהיר - לשם נלקח בשבי. השבוי לשעבר הציג את פנקס השבי וגם מסמכים שונים שמעידים כי נלקח על-ידי המצרים, אבל למרות השכנועים להצביע הוא לא קיבל אישור.ועוד באותן בחירות - עולים מגרוזיה באשקלון מיהרו להגיע לקלפי בשעת בוקר מוקדמת כדי להצביע. הם חששו, ממש כמו אותו עולה מרומניה בעשור הקודם, כי אי הצבעה תגרור משפט. בין העומדים בתור התנהל ויכוח - האם עדיפה מפלגה אחת כמו בברית-המועצות או 21 כמו בישראל.
שביתה - אין בחירות
באליכין שליד חדרה לא הגיעו המצביעים בבחירות ב-1977. רק שלושה מ-1,100 המצביעים הטריחו עצמם לקלפי. הסיבה: ביישוב אמרו כי הם מקופחים בשירותים אותם הם מקבלים. ארבע שנים קודם לכן אירע מקרה דומה בשייח דנון שבגליל המערבי, אך בשעות הצהריים שוכנעו התושבים להגיע לקלפי.
מצביעים באבו-גוש ב-1965 (צילום: משה פרידן, לע"מ)
ארבע שנים לאחר מכן, איימו תושבי כפר קמא שבגליל התחתון להחרים את ההצבעה. אחד מהם טבע יום לפני הבחירות בכינרת וגופתו לא נמצאה. אנשי הכפר דרשו מהמשטרה לשלוח צוללנים כדי לאתר את הגופה. כשהמשטרה השיבה בשלילה, הציבו התושבים אולטימטום: בלי צוללנים, לא נצביע.
ב-1984 הגיע תורם של תושבי נופך להחרים את הבחירות. איש מבין 126 בעלי זכות הבחירה ביישוב לא הגיע להצביע. "אנחנו מחרימים את הבחירות בדיוק כפי שמחרימים אותנו כל השנים", אמרו התושבים.
ומה עושה מי שלא מקבל תפקיד בוועדת הקלפי ונעלב? שרת בבית ספר בבאר-שבע, שלא הורשה לפקח על הסדר בקלפי שהוצבה במוסד החינוכי, לקח את הפרגוד ותיבת הצבעה והלך הביתה.
במה אסע לקלפי?
מאז מערכות הבחירות הראשונות הוסעו מצביעים לקלפיות על-ידי פעילי המפלגות. היו מצביעים שאמרו כי הם נוסעים רק במונית, ולא בטנדר של המפלגה שהגיעה למעברה. ב-1977 בראשון-לציון עצר ג'יפ ולאחר מכן מכונית אמריקנית מפוארת ליד ביתו של מורה פנסיונר. האיש ירד, סקר את הג'יפ של המערך הסתכל בתוך המכונית המפוארת של הליכוד ונכנס אליה. שכניו אמרו כי הוא זכה לנסיעה נוחה לקלפי, אך לא הצביע עבור מנחם בגין.
רק צניעות
ב-1984 סירבו מצביעים חרדים בירושלים להצביע באחת הקלפיות בשכונת בית וגן. למה? שתיים מחברות ועדת הקלפי היו בלבוש לא צנוע. החרדים אמרו כי הם לא יצביעו בקלפי בו יושבות צעירות בלבוש חושפני. בהתערבות יו"ר ועדת הבחירות האזורית נפתרה הבעיה - והנשים החליפו בגד.
ביישובי הבדואים בדרום עשו באותן בחירות חלוקה. הגברים הגיעו לממש את זכותם הדמוקרטית עד שעות אחר הצהריים והנשים הגיעו להצביע בערב - בחלק מתעודות הזהות של הנשים לא הייתה תמונה.
תחיית המתים
במערכות הבחירות קיימת תופעה של מתים "המתעוררים לתחיה ליום אחד" ומצביעים. בעבר נתפסו כאלו שהצביעו בעזרת תעודות זהות של מתים, אך היו כאלו שהצביעו עבורם - במיוחד בקלפיות במיגזר מסוים. מתברר כי בשל חוסר עדכון ברישומי משרד הפנים, היו יכולים להצביע בבחירות 2003 לא פחות מ-1,100 קשישים בני 110 עד 179. בדיקת מבקר המדינה מצאה כי שבעה בני 110-134 מימשו את זכותם הדמוקרטית.
לפנייה לכתב/ת 
