ראש המועצה הלאומית לכלכלה: המיתון יחריף
ראש המועצה הלאומית לכלכלה, מנואל טרכטנברג, אמר בכנס הרצליה שיש להגדיל את הגירעון בהיקף של 7 מיליארד שקלים, אך באופן חד פעמי תוך כדי צמצום הפערים במשק
"אפשר לומר בוודאות שהמיתון יגיע אלינו, וגם יחריף"; כך אמר אתמול (ד') ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, פרופסור מנואל טרכטנברג, בכנס הרצליה שנערך במרכז הבינתחומי. טרכטנברג, כדוברים אחרים, אף התייחס לצורך בהגדלת הגירעון לצרוך התמודדות עם המשבר.
"מטרות המדיניות שאנו צריכים לגבש היא ראשית למתן את המיתון; שנית, למזער את הפגיעה בשכבות החלשות - התמודדות עם המשבר תוך מניעת העמקת הפערים; שלישית, ליצור תנאים לחידוש הצמיחה, שתהיה בת קיימא ולא זמנית; ורביעית, לעשות זאת תוך שימורה של אמינות פיסקאלית", אמר ראש המועצה הלאומית לכלכלה והוסיף: "כשמחליטים על הרחבת הגירעון זה בסדר באופן חד פעמי מחוסר ברירה, אך יש לעשות זאת תוך הצבת מטרות של חזרה לאמינות הפיסקאלית בהמשך".
מנכ"ל האוצר: לפתח שרירים שיזניקו אותנו קדימה
מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב, אמר כי שתי המטרות בהתמודדות עם המשבר הן מזעור הנזקים של המשבר על המשק, והיערכות לקראת נקודת המפנה: "יש לנצל את הזמן כדי לפתח שרירים שיזניקו אותנו קדימה, כך שנוכל להגיע לצמיחה מואצת כבר באותו שלב".
אריאב ציין, כי הטיפול במשבר כולל כמה רבדים ביניהם: היקף התקציב לאור הירידה הדרמטית בגביית המסים (ירידה של 16% בינואר 2009 לעומת ינואר 2008); הרכב התקציב - שיכלול את מנועי הצמיחה העתידיים וכן טיפול ממוקד בשוק העבודה ובשוק ההון.
בהקשר לשוק העבודה, ציין אריאב שקיימת הזדמנו "לצמצם עד למינימום את מספר העובדים הזרים", לדבריו, "למעט בסיעוד שהוא תחום יותר מורכב, בבניין אמור מספר העובדים לרדת לאפס עד סוף השנה וגם בחקלאות ירד מספרם, במקביל לעידוד השיפור הטכנולוגי". אריאב אמר כי "המלחמה שלנו הפקידים בבעיית העובדים הזרים היא סיזיפית, בגלל קבוצות לחץ מאד חזקות במשק שפועלות כנגד הניסיונות לצמצם את מספר העובדים".
מתי הנצא מהמשבר?
טרכטנברג ציין, כי בצל ההשפעה המכרעת של המשבר העולמי על ישראל, "התאוששות ממשית תהיה רק כשתתהפך התמונה בעולם וזה יקרין עלינו. בשל כך, מרחב התמרון של המדיניות הפיסקאלית המרחיבה של ישראל הוא צר... נקודת הפתיחה שלנו היא יחס חוב-תוצר גבוה ביחס לעולם, ירידה תלולה בגביית המסים לעומת רוב המדינות, מציאות מדינית-ביטחונית בעייתית ואי יציבות פוליטית".למרות אפשרויות התמרון הצרות, הציע טרכטנברג בנוגע לתקציב 2009, "חבילה פיסקאלית מרחיבה של עד 1% מהתוצר" בהיקף של 7 מיליארד שקלים. טרכטנברג ציין כי הרחבה זו צריכה לכלול את ההתחייבויות לתוכנית ההאצה ואת הוצאות מבצע עופרת יצוקה, וכן הקלות במסים לשכירים המשתכרים שכר נמוך אך משלמים מס הכנסה במטרה לתמרץ את הצריכה.
ישראל מקוב: מצב חירום
נשיא ומנכ"ל טבע לשעבר, ישראל מקוב, אמר: "המצב שבו אנו נמצאים זה מצב חירום. האיום הגדול הוא האבטלה. מדינת ישראל לא יכולה לספוג מצב של 300-200 אלף מובטלים, והיום אנחנו כבר הולכים לקראת המספרים האלה".גידי גרינשטיין נשיא מכון ראות, הציג את חזון ישראל 15, אשר מטרתו להביא לקפיצת מדרגה כלכלית וחברתית בישראל ולהפוך אותה לאחת מ-15 המדינות המובילות בעולם.
הוא ציין, כי התנאים הייחודיים של התקופה הנוכחית יכולים לאפשר קפיצת מדרגה כזו: לאחר הבחירות צפויות לממשלה שנתיים של יציבות; המשבר הכלכלי מייצר פתיחות במשק; וכן מערכת היחסים הנדירה בין יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, לנשיא התאחדות התעשיינים, שרגע ברוש, אשר יכולה לאפשר ארגון מחדש של שוק העבודה.
