תופר חליפות ליריב
למרות חשש משאננות ואדישות, נתניהו כבר בונה ממשלה. ברק וליברמן, הוא משוכנע, יהיו העוגנים שלו, המאזניים. אבל בקצב הזה, בסיבוב הבא הוא עוד יכול להיות העוגן של איווט
הדבר האחרון שבנימין נתניהו רוצה בימים אלה, זה שתחשבו שהוא כבר נבחר לראשות הממשלה, שהניצחון בכיס. לא, הוא חזר ואמר השבוע פעם אחר פעם, זה לא גמור. שיהיה ברור לכולם: עד שזה לא גמור, זה פשוט לא גמור. רק אחרי שיספרו את הקולות, נדע מה התוצאה. לא לפני.
יושב ראש הליכוד מתנהל בזהירות. בהופעות הפומביות הרבות שלו הוא מקפיד להבהיר שהוא עוד לא נבחר, שהבחירות לא הסתיימו, שצריך ללכת לקלפי ולהצביע. עבורו, כמובן. כמי שמכיר היסטוריה, נתניהו זוכר גם כמה טראומות פוליטיות, זוכר אנשים שהובילו בסקרים והפסידו בבחירות. והוא נמצא בדיוק באותה עמדה רגישה: הסקרים מחייכים אליו כבר זמן רב, אבל הם מתעתעים. גם הדינמיקה הפוליטית ותחושות הבטן טורדות את מנוחתו. פעם הוא למעלה ופעם בירידה. פעם הוא מביס את ציפי לבני, ופעם מאבד מנדטים לליברמן. פעם מפרגנים לו, ופעם מפחידים את הציבור עם ממשלת אימה ימנית בראשותו. לך תנהל כך קמפיין.
אך למרות שהוא נזהר בלשונו, לאמיתו של דבר, נתניהו מתנהג כמי שהחל כבר בהרכבת הממשלה. הוא מפזר הבטחות, משרטט תוכניות, מתווה קווי יסוד ומצרף שותפים נאמנים. ליברמן, אומר נתניהו, הוא שותף שלנו במאת האחוזים. חד וחלק. אין בכלל ויכוח בעניין. הוא יהיה בממשלה, ועוד בתפקיד בכיר. אני רוצה אותו בפנים, ואני רוצה לצידו את ברק ואת העבודה. כשהוא מדבר על ליברמן ועל ברק באותו המשפט, נתניהו פורש ידיים לצדדים בתנועת מאזניים: ליברמן מימין - ברק משמאל. אלה העוגנים שלי, והם מאזנים זה את זה. אני אצור קווי יסוד כאלה, שהם יוכלו לשבת יחד. בסוף יש קווי יסוד, והם קובעים את מדיניות הממשלה. הרי הם כבר ישבו יחד, ולא בממשלה אחת. ולא, הדגיש נתניהו, אין שום סגירה עם אף אחד. אבל יש כוונה מאוד ברורה. ברק יודע היטב מה כוונתי.
יו"ר הליכוד רוצה לראות בממשלתו גם את ש"ס. מבחינתו, הם אדריכלי הבחירות, מי שמנעו הרכבת ממשלה בראשות לבני וטרפו את כל הקלפים הפוליטיים. הוא גם הבטיח לפנות אליהם ראשונים, אבל זה שולי; טקטיקה של משא-ומתן, שלא בהכרח מעידה על מה שיהיה בסופו. גם אחרי שש"ס, ליברמן וברק יהיו בפנים, אומר נתניהו, עדיין יהיה מספיק מקום גם לאחרים. אפילו לקדימה. אני לא פוסל אותם. אמרתי שאני רוצה ממשלה רחבה ככל האפשר. אין ברירה. עם האתגרים שעומדים לפנינו, חייבים ממשלה רחבה ויציבה.
אבל הוא לא רוצה להתפרע. את האיחוד הלאומי, למשל, הוא פחות מחבב. אני לא חייב לקחת את הקצוות, אמר השבוע. אף פעם לא אמרתי שאני מתכוון לקחת את כל מה שנמצא מימיני. למה אינך מרכיב ממשלת ליכוד-עבודה-קדימה, נשאל. יציבות זה לא מתמטיקה בלבד, השיב. ואם תצרף את לבני, תצטרך לתת לה את תיק החוץ. עכשיו אתה טוען שהיא שרת חוץ גרועה. נתניהו ירה בלי למצמץ, חיוך קטן מרוח על שפתיו: כבר יותר משישים שנה, מי שקובע את מדיניות החוץ זה אדם אחד - ראש הממשלה. גם בממשלה הזו, של אולמרט, הוא קובע את המדיניות. זה הכל. נסתדר.
אולי, ואולי לא. מה שבטוח, זה שנתניהו בז ללבני. לברק יש תוכנית כלכלית, אמר השבוע. אני לא מסכים איתה, אבל לפחות יש לו תוכנית סדורה. גם לי יש. לקדימה אין כלום. ללבני יש כרטיסיות של אדלר, זה פשוט לא יאמן - היא קוראת בכל מיני מקומות מהדף, ואז באמצע מגלה שהיא לא מסכימה עם מה שכתבו לה. ככלל, נתניהו ממש לא בטוח שקדימה תשרוד את הבחירות האלה. הוא מאמין - או לפחות מקווה – שהיא תתפורר. אני לא בטוח שקדימה לא תתרסק, העריך השבוע. המנדטים של המפלגה הזו מאוד פריכים. קדימה יכולה להתפורר בלי לשים לב, ליפול מתחת לעשרים המנדטים.
שיקפצו לו
למרות שזה לא נראה כך, לאביגדור ליברמן יש חוש הומור משובח. אחרי הבחירות, הבטיח השבוע, ישלח תעודת יקיר "ישראל ביתנו" לכל מי שתקף, מתח עליו ביקורת, קרא לו גזען והאשים אותו בפשיזם. אני רואה שכולם בהיסטריה, הוא אומר, כולם התחילו לירות עליי, מכל כיוון אפשרי. אש-אש. אבל זה לא מזיק לי, להיפך: מגיעה להם תעודה.
בישורת האחרונה של הבחירות, ליברמן מרוצה: הסקרים מנבאים כי מפלגתו, שאת כולה הוא סוחב על כתפיו, תהיה הפתעת הבחירות. הצעירים בתיכונים ברחבי הארץ נוהרים אחריו, ובכלל, הוא אומר, הכל גן-עדן. אנשים מתחילים להבין שצדקנו, שאנחנו אומרים את האמת בעיניים. אנשים מבינים שהעובדות חזקות מכל שטיפת מוח. אנחנו קוראים לדברים בשמם, ואנשים אוהבים סדר.
ליברמן החליט לא להגיב לכל המתקפות נגדו, לא לנהל דיאלוג עם מבקריו. את מה שיש לו לומר, הוא אומר בכנסים של "ישראל ביתנו", בסיורים ברחבי הארץ ובפני אנשיו. מבחינתו, ככל שהכלבים נובחים יותר - השיירה שלו גדלה יותר, בדרך לכנסת ה-18. הנושא של הגושים כבר הוכרע, אמר השבוע לתומכים. אנחנו נהיה חזק בתוך הממשלה הבאה. בכל מקרה אנחנו בפנים. אין להם שום סיכוי להקים בלעדינו שום דבר, שום ממשלה.
אנשיו תהו מה יעשה בממשלה, איזה תיק יקבל נוכח האיסורים המוטלים עליו בגלל החקירות. מה זה מעניין, השיב ליברמן. הם יכולים רק לקפוץ. התיקים שאני רוצה בכל מקרה לא ירצו. זה אבסורד: אני יכול להיות נגיש לכל סודות המדינה, להיות אחראי לכל הדברים העדינים ביותר, ולא יכול להיות אחראי על תחנת משטרה בשדרות? בכל מקרה, לא משנה בכלל מה אני רוצה, יהיה בסדר. אין שום בעיה להיות שר. אני לא מתרגש ממה שעושים לי עכשיו בפרקליטות ובמשטרה.
ליברמן יודע שהוא חייב להפתיע בבחירות האלה. הסקרים ניפחו את מפלגתו לממדים מטאוריים, אז אסור לו לפשל. לא הפעם. אם יצליח, בפעם הבאה ימצא את עצמו מתמודד על ראשות הממשלה. לכן עסוקים כעת אנשיו בעיקר בארגון. הקמפיין הבוטה נגד הערבים עובד לבד בציבור, ואת רוב זמנו מקדיש ליברמן לפעילים ברחבי הארץ, לסניפים ולטכניקות, שיבטיחו אחוזי הצבעה גבוהים ביום הבחירות. השטח, אמר השבוע. אנחנו משקיעים את הכל בשטח. זה מה שיקבע.
לפנייה לכתב/ת 
