לאן כולם רצים?

זהו. עשינו את זה, זה עשוי. רשת - ובעצם כולנו - הצטרפנו באיחור, שכל קשר בינו לבין אלגנטיות הוא מקרי בהחלט, למשפחת העמים. עכשיו אנחנו גרים בכיף בבלוק הריאליטי הקוסמופוליטי. עשינו "הישרדות", עשינו "האח הגדול", ואמש (ה') סגרנו סרייה עם הריאליטי השלישי, "המירוץ למיליון". עכשיו גם ל"רשת" יש תוכנית מציאות עתירת פרסומות (תהיו רגועים, גם זה יגיע) ושאיפה ברורה להציב אותה במוקד היקום.

"המירוץ למיליון". ריאליטי סטרילי ונטול אסטרטגיה

כמובן שבצפייה בהזנקה של עשרת הזוגות שם המשחק הוא "האם זה יהיה טוב כמו המקור?". תשובה ראויה עדיין אין, מכמה סיבות. קודם כל, בינתיים מדובר בחיקוי של אחד לאחד. העריכה, ההצגה של הדמויות, אפילו הטקסט של מאירמן נראה כאילו העבירו אותו בתרגום של גוגל.

אם העונה הראשונה של "הישרדות" הישראלית לימדה אותי משהו, זה שחיקוי מוצלח הוא לא ערובה לשום דבר. תמיד אחר כך יקום איזה טמבל שיחליט שזה בסדר להעביר את דן מנו קבוצה, או להמציא משימה קבועה שהפרס עליה הוא גרזן.

דבר שני, גם לעונה של הסדרה המקורית לוקח קצת זמן עד שהיא נכנסת לקצב, בטח ובטח כשמדובר בעונה ראשונה.

דבר שלישי, בניגוד ל"הישרדות" ול"אח הגדול", "המירוץ למיליון" היא ריאליטי "נקי" יחסית. אין שם באמת משמעות לאסטרטגיה, בריתות או מזימות, צוות לא יכול לגרום לצוות אחר להיות מודח (מקסימום לעכב אותו באיזה חצי שעה). הזוגות מתועדים במהלך המירוץ בלבד, ככה שאם במהלך המנוחות בין המירוצים מחליט איש צוות אחד לרוצץ את גולגלתו של השני, אתם לא תדעו את זה עד הבוקר.

ברבי וקן רצים לריאליטי

נתוני הפתיחה האלה יצרו מין תדמית נקיה ומאוד אמריקנית לעסק כולו. הצוותים מוצגים ומרואיינים במהלך המירוץ עם נטייה לרגעים מאוד דביקים, ואומרים דברים כמו "המירוץ מאוד קירב בינינו", "הבנתי שאני לא אבא טוב, אבל אני רוצה הזדמנות שנייה", או "למרות שהוא לא מסוגל להסתכל עליי בלי שקית הקאה, אני יודעת שבסוף האהבה שלנו תנצח".

מאיה ועמיחי. צוות פוטוגני שנגזר ממגזין כרומו (צילום: עדי אורני)

האדפטציה הישראלית תיאלץ להתמודד עם העובדה שהסגנון הזה הוא הדבר הכי רחוק מהישראלי האגרסיבי שהרגע (כלומר מתישהו ב-30 השנים האחרונות) השתחרר מצה"ל, וכל מה שיש לו בראש זה "מתי אני כבר אעשה פזצט"א, לעזאזל".

מלכודת הקלישאה

הזוג הנשוי פלוס שלושה, מאור ואשר, נושאי הבשורה האשדודים (על תקן הזוג המצחיק של המירוץ. נו, בסדר) ושתי הקיבוצניקיות הצועדות מהעמק (כל העולם קיבוץ!) הם הדבר הכי טוב שקרה ל"מירוץ" בינתיים.

הדס וענבל, או כמו שהן אמרו: "מפגרות, טיפשות, סתומות"

השאר פשוט מזינים את העין ומזיינים את השכל, אם יורשה לי. בדרך כלל לוקחים זוג אחד של שָׁאפות למירוץ. אתם הגדלתם ושמתם צוות של מלכות יופי וצוות אחר של בלונדיניות (בארצות הברית זה פשוט אותו דבר), אז נפלתם לטייפ קאסט, והן נפלו לקלישאה העתיקה מכולן - הן רוצות להוכיח שהן לא טיפשות.

זה יהיה קצת קשה בהתחשב בעובדה שכל מה שהן עשו בפרק הזה היה להצהיר שהן - וזה ציטוט - "מפגרות", "טיפשות" וש"אין סתומות מהן". אחרי שאפילו מלכות היופי עקפו אותן, נראה לי שהוכחנו את מה שהיה להוכיח.

אליך, רז

יוצאים למירוץ. אבל למה 70 דקות לפרק? (צילום: ערוץ 2)

הגענו לחולשה הישראלית הכי גדולה, הפיתוי שגם החזקות שבהפקות מתקשות לעמוד בו: אורך הפרק. אחַי לריאליטי, שעה ועשר דקות לפרק, אחרי ניכוי של הפסקת פרסומות אחת, זה הרבה יותר מדי.

אני יודעת שאחרי שמפוצצים סכום מטורף על הפקה כזאת, הלב רוצה להאמין שכל פיפס חשוב.

העצה הכי טובה שקיבלתי בחיי בנוגע לכתיבה, היתה לא להתאהב בחומרים של עצמי. אז היזהרו, ילדים, מדיאלוגים מרתקים המורכבים מ"שם שם שם", "יש יש" או "בואי בואי בואי".

ואגב, שלא תחשבו שלא שמנו לב שאף צוות לא עף מהמירוץ בסוף הקטע הראשון, אם אכן היה זה סוף הקטע הראשון. עדיין לא התמזגתם עם ערוץ 10, אין לכם שום הצדקה לסיים פרק בלי הדחה. צאו לדרך.