שבוע עבודה מקוצר - טרנד עולמי
חברות אמריקניות החלו כבר ביולי לקצר את שבוע העבודה, בתגובה למחירי הדלק הגבוהים. המיתון המחריף והאבטלה הגואה שינו את המגמה, וכיום מקצרות חברות רבות בעולם את שבוע העבודה כדי לנסות לקצץ בעלויות ללא פיטורים, וכדי לשמור על העובדים המיומנים
לאחרונה התבשרנו על כמה חברות ישראליות שקיצרו את שבוע העבודה לארבעה ימים כדי לחסוך בעלויות ובכל זאת להימנע מפיטורים. בחודש שעבר דווח כי אפלייד מטריאלס, חברת השבבים שמעסיקה כ-1,000 עובדים ברחובות, קיצרה את שבוע העבודה לארבעה ימים - שני עד חמישי. המהלך כלל את הורדת שכר הבסיס של העובדים בכ-20%, בהתאם לירידה בהיקף העבודה, והתווסף לפיטורים של כ-200 איש עליהם הודיעה החברה חודש לפני כן.
- יום עבודה אחד פחות? זמן מצויין לסידורים!
באותו שבוע הודיעה חברת השבבים נומוניקס מקרית-גת על מעבר לשבוע עבודה מקוצר של ארבעה ימים פעם בשבועיים, "עד יעבור זעם". הנהלת החברה נקטה בצעד כדי לא לפטר עובדים או לפגוע בהטבות, ורוב העובדים קיבלו את ההחלטה ברוח טובה.
לא ברור אם חברות נוספות בישראל ילכו בעקבות חברות אלו, אך כמובן שהן לא המציאו את הגלגל. חברות רבות נוקטות בצעדים דומים כבר זמן מה, ואפילו מדינות, מחוזות ועיריות בארה"ב עברו לשבוע עבודה מקוצר.
מחיסכון בדלק לניסיון למנוע פיטורים
הטרנד של שבוע העבודה המקוצר התחיל בארה"ב בקיץ שעבר, כתגובה למחירי הדלק הגבוהים, שזינקו בכ-30% והגיעו ליותר מ-4 דולר לגלון. יותר ויותר חברות החלו להציע לעובדים שבוע עבודה דחוס - ארבעה ימים, 10 שעות ליום, וללא קיצוצים בשכר. זאת, כדי לחסוך בעלויות התחבורה. אופציה נוספת היתה כמובן הגדלת היקף העבודה מהבית.
סקר של החברה לניהול משאבי אנוש שבוצע בשנת 2007 מצא כי 38% מהחברות מציעות שבוע עבודה דחוס לעובדים כהטבה (שעות עבודה גמישות). דבר דומה מוצע גם על ידי הממשל האמריקני כבר שנים.
המגמה לא הוגבלה רק לחברות, אלא, כאמור, גם לעיריות, מחוזות, ואף מדינות - מדינת יוטה, למשל, העבירה את רוב עובדיה לשבוע עבודה של ארבעה ימים, במטרה לחסוך כ-3 מיליון דולר בהוצאות התחבורה, המיזוג והתאורה בבניינים הממשלתיים. בלא מעט מחוזות בארה"ב עברה גם מערכת החינוך לשבוע לימודים של ארבעה ימים מסיבות דומות. עובדים רבים בירכו על המגמה, ושמחו לקבל יום חופשי נוסף כדי לבלות עם משפחתם או לבצע סידורים.
עם החרפת המשבר הפיננסי הגלובלי, התפשטותו לכל תחומי הכלכלה והפיכתו למיתון, החל גם גל פיטורים רחב היקף. שיעור האבטלה בארה"ב החל לזנק, וכבר הגיע ל-7.6% - שיא של 16 שנה - והכלכלה ממשיכה לאבד משרות בקצב שיא. בשלב זה, שינתה המגמה של קיצור שבוע העבודה את פניה, וכעת מהווה הצעד ניסיון למנוע פיטורים ועם זאת לקצץ בעלויות ולהתמודד עם התנאים העסקיים, שהולכים והופכים לגרועים יותר.
לפי הסטטיסטיקות של משרד העבודה האמריקני, מספר המעסיקים שקיצרו את שבוע עבודה לפחות מ-35 שעות בגלל התנאים העסקיים הגרועים זינק ב-72% ל-2.57 מיליון בנובמבר 2008 לעומת שנה קודם לכן. סקר שפורסם בדצמבר על ידי חברת ההשמה צ'לנג'ר גריי אנד כריסמס הראה ש-57% מ-100 מעסיקים שנסקרו מציעים לעובדים אלטרנטיבות מסוג זה.
שומרים על עובדים מיומנים
היום לא מדובר כבר בשבוע עבודה קצר ודחוס ללא קיצוץ בשכר, אלא פשוט בשבוע עבודה קצר יותר (ללא שעות נוספות בכל יום), וקיצוץ שכר שתואם את הירידה בכמות העבודה, ועומד על כ-20% בחברות רבות בארה"ב, אירופה, אוסטרליה ומקומות נוספים בעולם. מאחורי הצעד עומד שיקול כלכלי, ולא רק שיקול "הומניטרי", והוא הרצון לא לאבד עובדים מיומנים.
לדברי ג'ון א. צ'לנג'ר, מנכ"ל צ'לנגר גריי אנד כריסמס, "יותר ויותר חברות בוחנות אלטרנטיבות לפיטורים. אם הם יכולים לשמור על האנשים עד שהתנאים ישתפרו, החברה תהיה במצב טוב יותר לחזור במהירות לצמיחה".
ויש עוד סיבות מסוג זה. ראש עיריית אטלנטה שירלי פרנקלין, למשל, קיצצה בשעות ובשכר של 4,600 עובדים ב-10%, בגלל גירעון תקציבי של 50 מיליון דולר. לדברי פרנקלין, אם היא היתה מפטרת עובדים במקום לקצץ בשעות, "הייתי צריכה לקצץ בפונקציות מרכזיות של העירייה. אנחנו לא מצילים רק משרות, אלא גם שירותים".
מהמגזר היצרני לצווארון הלבן
המגמה בולטת באופן מיוחד במגזר היצרני, שסובל בגלל המיתון מצניחה חדה בהיקף ההזמנות. סקר מנהלי רכש שבוצע לאחרונה מצא כי תנאי המגזר כיום הם הגרועים ביותר מאז ינואר 1992, וממשיכים להידרדר בקצב מהיר.
מצבה העגום של תעשיית הרכב בעולם הוביל חברות רבות, בהן הגדולות במגזר, לקצץ משמעותית בתפוקה בשל החשש להיתקע עם מלאים גדולים של כלי רכב שלא נמכרו. פרט לפיטורים רחבי היקף, הודיעו רבות מהן, בהן פורד, טויוטה, פולקסוואגן ו-BMW, על מעבר לשבוע עבודה של ארבעה ימים במפעלים רבים או ביטול משמרות לילה ושעות נוספות.
ארגון יצרנים בריטי גדול מסר שכמה מחבריו בדקו בחודשים האחרונים את החוקיות של קיצור שעות העבודה. בחודש שעבר דווח כי ענקית התעשייה הגרמנית סימנס שוקלת לאמץ שבוע עבודה מקוצר בחלק ממפעליה בגרמניה, ונמצאת כבר בדיונים עם נציגי איגודי העובדים בעניין. גם במגזר ההיי-טק החלו חברות, בהן דל, לבצע צעדים כמו הוצאה לחופשות ללא תשלום, ואנליסטים מאמינים שהצעדים הללו יהפכו בסופו של דבר לשבוע עבודה של ארבעה ימים.
אך כמובן שכמו המיתון עצמו, גם מגמת קיצור שבוע העבודה לא נשארת רק במגזר היצרני, אלא מתפשטת גם לתחום הצווארון הלבן. לא מכבר דווח כי פרייס-ווטרהאוס-קופרס, ספקית השירותים העסקיים הגדולה בעולם, היתה אחת מחברות הצווארון הלבן הראשונות שקיצצה את שבוע העבודה, והשבוע הצטרפה אליה עוד חברת רואי החשבון ושירותים עסקיים גדולה, KPMG, שהציעה ל-11 אלף עובדיה בבריטניה לעבור לשבוע עבודה מקוצר כדי למנוע פיטורים.
וכיצד מגיבים העובדים? רובם כמובן אינם מרוצים מהירידה בשכר, אך מעדיפים לקבל אותה מאשר לעמוד בפני פיטורים בתקופה של מיתון והידרדרות התנאים בשוק העבודה.
בריטניה: שבוע עבודה של שלושה ימים?
לאחרונה דווח כי ממשלת בריטניה שוקלת ליישם צעד חירום שיושם בשנות השבעים - מעבר לשבוע עבודה של שלושה ימים, בניסיון למנוע גידול משמעותי באבטלה. השר לעניינים עסקיים, פיטר מנדלסון, מנסה לקדם גם תשלום לחברות כדי שיקצצו את שעות העבודה ולא יפטרו עובדים. בשנות השבעים יושם הצעד כדי לחסוך בחשמל (בשימוש מסחרי), בעקבות שביתה ממושכת של איגוד עובדי הפחם במקביל למשבר הנפט של אותה תקופה.
משרד העסקים הבריטי ממליץ כבר למעסיקים באתר האינטרנט שלו לשקול לקצץ בשעות העבודה כדי לחסוך בכסף, צעד שעשוי, לטענת המשרד, להיות טוב יותר מפיטורי עובדים.
