איפוק, זה מה שחסר כאן

כמו חלומו הרטוב של שליט נסיכות נפט, כמו הכלאה בין בית האופרה של סידני לדינוזאור – כך נראים האיורים של מה שיהיה כאן סמל השלטון החדש, אם לא יועילו הצעקות: בית ראש הממשלה המתוכנן. זה שיעלה 650 מליון שקל. זה שעבורו נמצאו ותוקצבו 650 מיליון שקל בישיבה של ממשלה שלא הצליחה אפילו לקרטע אל קו הסיום של השלטון. באשר לאיכות השלטון הזה עצמו – נו, אתם כבר יודעים.

קל להיטפל לעיתוי, ולכן נתחיל בו: השמועה על מיתון כנראה טרם גונבה לאזני המחליטים. ולכן, תארו לעצמכם מצב שבו ראש ממשלת בריטניה יבחר דווקא עכשיו להתלונן על מצב הצנרת בדאונינג 10, בהחלט לא טירה עתירת מטראז', עם מגבלות חניה רציניות ובעיות בטיחות קשות ואינסטלציה פוסט-ויקטוריאנית מעניינת. תארו לעצמכם שבעודו מנסה להוציא את בריטניה מן המשבר הכלכלי הרציני ביותר שפקד אותה ב-50 השנים האחרונות, הוא והקבינט שלו מחליטים דווקא עכשיו לעשות לביתו, ולבנות לו אחד חדש ומשוכלל שכזה. מה יאמרו לו? לפחות שיתאפק קצת עד יעבור זעם. לפחות שלא יראה לציבור בוחריו כיצד לא יהיה להם שכר מינימום הוגן גם בשנים הבאות, או קצבאות נכות אנושיות, בעוד הוא יוכל לקיים את "סמלי השלטון" מחופים בשייש מנצנץ מכל עבר.

אבל התאפקות איננה תכונה ישראלית ראויה, ולמי שכבר מגיעים אל מנעמי השלטון ומוצאים שם בית צנוע, זה לא מספיק. אין בו סידורים לשעת מלחמה כדי להגן על ביתו של ראש הממשלה, אומרים מי שמנסים להגן על ההחלטה להוציא 650 מליון שקל, תוך שהם בוכים על היעדר תקציב למיגוניות בדרום. זה לא נוח לעובדי משרד ראש הממשלה, מוסיפים ואומרים. מנקודת מבטם של מאות אלפי אזרחים שעדיין אין להם מקלט בארץ הזאת, בצפון או בדרום, הנוחות בהחלט צריכה להידחות לזמן אחר, טוב יותר.

אם יש בארץ עדיין בתי חולים שבהם פציינטים משוכנים בצריפים ארעיים ואנשים שחיים בקראווילות-קרטון ותלמידים בכיתות קראוונים, כל אלה קודמים לסמל השלטון, מפני שרווחתם של כל אלה, ולא ראוותנותו של השליט, הם התכלית לשלטון.

וכנגד מלעיזים אוטומטיים כמוני קמים גם מי שאומרים, לראש הממשלה נחוץ מבנה רחב ידיים בו אפשר לערוך טקסים למשלחות גדולות במיוחד, מה שלא מתאפשר היום: שוב מנופפים ב"סמל השלטון" ובצניעותו של הבית ברחביה.

אך אינני מכירה משלחת רחבת ידיים שאי אפשר לארחה בבית הנשיא, אם צריך, ואינני מכירה צורך להיות סמל ריק לעושר לא-קיים, מלבד הצורך בגאווה ובראווה. את אלה, במדינת הפערים הבלתי נסבלים בין עשירים לעניים, במדינת המלחמות ההולכות ומתמשכות, אינני מוכנה עוד לממן בכספי המסים שלי.

ואתם?