יהודי - צמחוני?
האם הרב קוק קרא לבני האדם להפסיק לאכול בשר? ואיך נראה העולם האידיאלי העתידי לשיטתו? דיון בעקבות מאמריו שיצאו בספר חדש - "על הרמוניה, צמחונות ושלום"
החיים בעידן מודרני נותנים אשליה כאילו אנחנו המצאנו את הקינואה, אבל למען האמת בזמן שהעולם המודרני חותר לעבר חיים ירוקים, מתברר שמישהו היה שם קודם. לפני יותר ממאה שנה כתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק, מגדולי הוגי הדעות היהודיים, ספר על הצמחונות כאידיאל עתידי. מאמרי הרב קוק, שנערכו על ידי תלמידו הרב דוד הכהן ("הנזיר"), יצאו בימים אלה לאור על ידי תנועת ראש יהודי, בספר "על הרמוניה, צמחונות ושלום".
"חשיבות דבריו של הרב קוק היא לא בהשלכה מעשית להיום" מסביר ל-ynet הרב חגי לונדין, שערך את הספר, "הוא לא קורא לבני האדם להפסיק לאכול היום בשר, אלא קורא להם לפתח רגישות לבעלי חיים. עלינו לזכור שצריך להיות נחמד לכל יצור חי, והעובדה שהיום בלית ברירה אנחנו אוכלים אותם, אסור לה שתטשטש את עובדה שעלינו להתיחס אליהם יפה. אני חושב שרב קוק, שהיה אחד האנשים הפתוחים שחיו פה והקדים את זמנו באיזה אלף שנה, פותח לנו כיווני חשיבה שרוב האנשים לא היו מודעים אליהם עד היום. הוא פותח לנו צוהר לשינויים העצומים שיהיו בעולם. אנחנו עדין לא נמצאים ברמה של העולם העתידי, אבל בנתיים נדרשים לפתח רגישות והבנה לעולם החי".
בעולם האידיאלי, על פי הרב קוק הצמחונות היא צורת האכילה המקובלת, ובעלי החיים שווים לבני האדם. אי לכך לא רק שהם לא יקחו מהם ביסים הם גם לא יגזלו את התוצרת הנלווית שלהם, כמו צמר, חלב , ביצים ועורות. בינתיים,לצערו, מאחר ובני האדם אינם ברמה מוסרית ורוחנית מתאימה עליהם להפנות את רגש החמלה כלפי בני אדם אחרים, ההתפתחות הטבעית להכרה במקומם של בעלי החיים תיווצר על ידי דיני הכשרות היהודים. כמו איסור אכילת בשרם של חיות מסויימות, איסור אכילת בשר וחלב ביחד, וכיסוי דם החיה הנשחטת, שנועדה לדבריו להשריש בבני האדם את הבושה שבהריגת בעלי חיים.
עולם העתיד: בלי לקיחת חיים
בעולם העתידי על פי היהדות כפי שמצטייר בספר בעלי החיים יגיעו למדרגת חיים אנושית ועל כן תיאסר הפגיעה בהם; זו הסיבה שעל פיה מסביר הרב קוק את האיסור היהודי לערבוב בשר בחלב – על מנת להשריש בלב האדם כי קיימת בעייתיות הן בלקיחת חייו של בעל החיים (בשר) והן בגזלת רכושו (חלב); מציאות שתיפסק בעתיד!הרב קוק מפתח את הדעה המובאת בגמרא (בבלי סנהדרין דף נ"ט ע"ב), שלאדם הראשון לא הותרה אכילת בשר מלכתחילה, ורק בגלל הידרדרות מוסרית הותר לאנושות אחר כך, להרוג בעלי חיים ולאכול את בשרם. את דעתו על העוולה המוסרית שבאכילת בשר הביע הרב קוק במלים ברורות: "אי אפשר כלל לצייר, שאדון כל המעשים, המרחם על בריותיו, ברוך הוא, ישים חוק נצחי כזה בבריאתו הטובה מאד, שאי אפשר יהיה למין האנושי להתקיים כי אם בעברו את רגש מוסרו על ידי שפֹך דם, יהיה גם דם בעלי חיים". וכן כתב כי "חסרון מוסרי כללי הוא במין האנושי, במה שלא יקיים את הרגש הטוב והנעלה, לבלתי קחת חיי כל חי, בשביל צרכיו והנאותיו".
ואולם, הרב קוק מדגיש שנדרשת הדרגתיות בהתפתחות המוסרית של המין האנושי. תחילה צריכים בני האדם לפתור את בעיית האיבה והמלחמות שבקרבם, ורק לאחר מכן יוכלו להגיע לדרגה המוסרית הגבוהה של התנהגות מוסרית וצודקת כלפי בעלי חיים.
לדעת הרב קוק היתר אכילת בשר כיום הוא "ויתור מוסרי", העתיד להתבטל. אולם כבר במערכת המצוות הקיימת, יש טפטוף מתמיד של ערכים, והוא שיהווה את ההכנה המוסרית לשינוי התנהגות המין האנושי עם בעלי החיים בעתיד. הרב קוק מדגיש, שבעתיד ההתנהגות המוסרית של המין האנושי עם בעלי החיים לא תנבע מרגשות רחמים או "צדקה של ויתור", אלא תהיה בגדר "משפט ודין גמור, גזרה וחוק איתן".
גם בין הצמחונים, המודעים לעוול המוסרי שבהריגת בעלי-חיים לאכילת בשרם, מעטים הם המודעים לעוול שבניצול נוסף של בעלי חיים, כגון שימוש בעור, נוצות, צמר, משי, חלב וביצים. לא כך הרב קוק, שמקדיש דיון מיוחד ל"שימוש בדברים שהם קנייניו הטבעיים של בעלי החיים אפילו בשעה שאין האדם נוטל את חייו מן העולם, כחלב הבהמה הנחלבת, וצמרה של הנגזזת". לדעת הרב קוק גם שימוש זה הוא פגיעה ברגש המוסר הטבעי, שכן "האדם בחולשת אהבת עצמו, העוברת כל גבול, נִגש אל הפרה הענייה ואל הרחל הנאלמה, ונוטל מזאת את חלבה, ומזאת את צמרה".
ואולי על זה אמר ישעיהו הנביא "וגר זאב עם כבש... ונער קטון נוהג בהם".
