הבחירות בהתנחלויות: לא רק "דרבי כתום"

מצביעי הימין הדתיים - כך נראה - מעולם לא היו מפוצלים כל-כך. במפלגת הבית היהודי מגדירים את בחירות 2009 "מלחמת תרבות על דמותה של הציונות הדתית". מבחינת האיחוד הלאומי, מדובר בעיקר במלחמה על ארץ ישראל, ולעתים נראה שהניצחון ב"דרבי הכתומים" חשוב לשתי המפלגות כמעט כמו חציית אחוז החסימה. ומה עם יתר המפלגות בימין? ביקור בקלפי בגינות שומרון מלמד על פיצול רחב יותר של קולות המתנחלים, מהאיחוד הלאומי דרך הליכוד ואפילו עד מרצ וחד"ש, אף שאיש מהתושבים אינו מוריד את דגל ארץ ישראל מראש סדר היום.

• בחירות 2009 ב-ynet: כל הדרך אל הקלפי
• איך הצביעו השכנים? בואו לבדוק במפת הבחירות
• עדיין מתלבטים? התייעצו במצפן
  

"חשבתי להצביע ירוקים, בגלל הסביבה, או למפלגה אחרת בגלל מצב הכלכלה, אבל הכי חשוב זה שלא יפנו אותנו מכאן", מסביר תושב ההתנחלות, אורלב תם. למרות השם הפרטי המחייב, הוא נותן את קולו דווקא לליכוד ולא לזבולון אורלב מהבית היהודי, ומסביר: "אני לא מאמין שתהיה קואליציית ימין, כי אם לביבי היתה שפה משותפת עם המפלגות שמימינו - לא היתה התנתקות. בממשלה הבאה תשב העבודה ואולי גם קדימה, ולכן אני מעדיף לחזק את הליכוד שירכיב אותה ולא את האיחוד הלאומי או הבית היהודי שיצווחו מספסלי האופוזיציה ולא ישפיעו על כלום". ומה עם ישראל ביתנו? "ליברמן זה אסון", הוא קובע, "אותו אני מאוד מעריך, אבל מספר שתיים שלו זה עוזי לנדאו שזיגזג מהליכוד. אני לא יכול להצביע לאדם כזה. זה בדיוק כמו שרון. הליכוד מבחינתי זו ברירת מחדל".

מצביעים בקלפי בגינות שומרון (צילום: קובי נחשוני)

אבל יש גם מי שמצביע לליברמן, וכן - גם הוא מתוך דאגה לשלמות ההתיישבות ביהודה ושומרון. "רק לו יש תכנית מסודרת של מה שצריך לעשות במדינה", מסביר יורי. "חילופי השטחים והאוכלוסיה זו התוכנית המדינית הממשית היחידה שנמצאת על סדר היום, ויכולה לתת מענה לכל הבעיות. זה לא כמו המצע התלוש של לבני וביבי, וכמובן - רק ליברמן מבין ערבית". כשהנואם האלמוני לכאורה מסיים את דבריו הוא גם מציג את עצמו: יורי גולדשטיין, מספר 22 בישראל ביתנו. "מלכתחילה לא תכננתי להיבחר לכנסת, אבל איך שזה נראה עכשיו, אולי זה יקרה", הוא חותם באופטימיות.

"הבית היהודי? הם 'דתיי-מחמד'"

רחל, שנכנסה לקלפי כשהיא מלווה בשתי בנותיה הקטנות, החליטה מה תצביע רק מאחורי הפרגוד. "האיחוד הלאומי מייצגים הכי טוב גם את ארץ ישראל וגם את נושאי הדת", היא הסבירה כעבור כמה דקות את הבחירה. "רציתי להצביע ליכוד כדי לחזק את נתניהו בעקבות הסקרים האחרונים, אבל בעלי אמר שצריך להצביע למפלגה דתית". ומה עם הבית היהודי? "הם עצבנו אותי עם הפשרנות שלהם. הם לא חד-משמעיים כמו האיחוד הלאומי, ואין להם קו ברור. הם נראים לי 'דתיי מחמד' שרוצים רק להיות נאהבים על כולם".

בני רז (משמאל) ואסי לוי עם כרזות של מפלגותיהם (צילום: קובי נחשוני)

ממולדת - למרצ

גם בני רז, שתולה מחוץ לקלפי, תחת גשם כבד, שלטים של תנועת השמאל "בית אחד", מתנגד לפינוי השטח. בעבר תמך במולדת, ודווקא כשחצה את הקו הירוק באמצע שנות ה-90 ועבר להתגורר בגינות שומרון, חצה את הקווים גם פוליטית, לכיוון ההפוך, והחל להצביע מרצ.

"אני פועל לפינוי מרצון של הבתים - אבל לא של המקום", הוא מסביר. "צריך שהממשלה תקנה את בתי התושבים פה אבל תמשיך להחזיק בשטח עד להסכם קבע עם הפלסטינים. כך לא נהיה פה בני ערובה של אף אחד".

 לטענתו, אף ששירת בעבר בסיירת שקד, בשב"כ ובמוסד, ביישוב מכנים אותו "נטע זר, מאוס, בוגד, הזוי ופאשיסט", אבל מסתבר שהדעות לגביו בכל זאת חלוקות.

בעוד שיו"ר סניף הליכוד המקומי, דובי קוזול, שעושה מחוץ לקלפי נפשות למפלגתו, אומר ש"עוד מעט בני יגיד שהוא היה גם באלטלנה", טוען סגן ראש המועצה המקומית מטעם הליכוד, אסי לוי, כי מדובר ב"מלח הארץ", ומגלה כי יש עוד כמה משפחות ביישוב שבאופן מסורתי מצביעות למרצ ואפילו לחד"ש, "ואף אחד לא שורף להן את המכונית".