אנאלפבית מהסרטים

אונס ותקיפה מינית, התמכרות לסמים, והתמודדות עם סרטן - אלה הם רק חלק מהנושאים שהועלו בסרטי הגמר של בוגרי החינוך הדתי אשתקד. 15 סרטים נבחרו להתמודד בשלב הגמר ורק כמה מהם, שהוכרזו בצהריים (יום ה') בכנס ה-12 ליצירה צעירה בחינוך הדתי, זכו בפרסים.

בסך הכל הוגשו לתחרות כ-100 סרטים מ-85 מגמות קולנוע ותקשורת של אולפנות, ישיבות ותיכונים דתיים. בפרס השופטים זכה הסרט "שמע ה' קולי" של אשר אפרגן ומתן אביאני, ובפרס הסרט העלילתי זכה "צו פיוס" של טלי סמיין. את פרס הסרט הדוקומנטרי קטף "גאה להציג חיים" של רעות מייזלר, ופרס הסרט החברתי הוענק למוריה חרירי על סרטה "ארמון של שתיקה".

לקרוא וליצור

הסרטים שהוצגו בתחרות הועלו לאתר האינטרנט של משרד החינוך ולאתר "כיפה". אחד הנצפים שבהם - שגם זכה בפרס חביב הגולשים של כיפה - היה הסרט התיעודי "קריאה תמה", שמגולל את סיפורו המדהים של תמיר טרבלסי מקריית גת.

טרבלסי לא הצליח ללמוד לקרוא בבית הספר היסודי, ובכיתה ד' אובחן כלוקה בדיסלקציה חריפה שבעקבותיה ניתנה לו הקלה גורפת להיבחן בעל-פה. מאותו רגע הוא "תויג", וגם כשהגיע לתיכון "גרוס" בעיר - נבחן בעל-פה. שם, כבר אף אחד לא ידע מהי הסיבה לכך, ולאיש לא היה ידוע שהוא אינו יודע קורא וכתוב.

רק בכיתה י' נודע למנהל בית הספר שטרבלסי אינו יודע לקרוא. הוא הזמין אליו את התלמיד, הציג בפניו דף וביקש ממנו לקרוא. "ניסיתי להתחמק, לערבב אותו ולומר לו שיירד ממני, אבל הוא עלה עליי", מספר טרבלסי בשיחה עם ynet. "למרות שהוא הציע לי ללכת למומחה לליקויי קריאה - לא רציתי. גם לבקשות דומות מאמא שלי סירבתי". 

אבל מאוחר יותר הוא שינה גישה. אחד הגורמים למהפך של טרבלסי היה הנסיעה לפולין בכיתה י"א. הוא עבד במשך זמן רב כדי לאסוף כסף לטיסה, וכשחזר חש מאוכזב מכך שלא יכול היה לכתוב את רשמי המסע. "ניגשתי למנהל ואמרתי לו בוא נלך למטפל הזה", הוא מספר.

טרבלסי יצא לסדרת פגישות ברמת גן עם המטפל מיכאל זרחין, והשיפור היה בלתי-יאומן. הנער, שעד כה מילא את מחברותיו בציורים, למד לקרוא ולכתוב, וכיום הוא לומד בישיבת ההסדר שבשדרות. את התיכון הוא סיים עם תעודת בגרות מלאה, כשאת רוב הבחינות עדיין ערך בעל-פה. 

לאחר שסיים את הסרט נערכה בדיקה בבית הספר, ולדברי טרבלסי נמצאו עוד שלושה תלמידי כיתה ז' שאינם יודעים קרוא וכתוב. על הבוחן בבגרות, שלמעשה היה האדם הראשון שלא הכיר את טרבלסי וצפה בסרט, מספר הבמאי: "הוא התרגש מאוד, כמעט ירדו לו דמעות, ואני רק רציתי לקבור את עצמי". הציון, אגב, היה 100.

בטיפול קולנועי

בפרס השופטים בתחרות זכה הסרט "שמע ה' קולי" של אשר אפרגן ומתן אביאני מתיכון אמי"ת בקריית מלאכי. הסרט מגולל את סיפורו של אבנר, נער יתום המתגורר אצל משפחת אומנה ונמשך לעולם המוזיקה. אלא שהוריו האומנים מתנגדים לכך נחרצות, והאב אוסר עליו לנגן. הנער חש כעול נוסף על המשפחה.

הסרט מבוסס על סיפור חייו של אביאני, שמעיד כי העבודה עליו לא היתה מבחינתו חיטוט בפצעי העבר, אלא טיפול בהם שהביא להחלמה. "לא כולם ידעו עליי הכל", הוא מספר בראיון ל-ynet. "לעתים פחדתי לדבר על העבר, והסרט למעשה פתח לי דלת לעולם חדש. עולם שבו אני הוא שקובע את מהלך חיי, אני מחליט על עצמי. זה היה מעין טיפול אלטרנטיבי".

כמי שעבר את אותן חוויות לא-פשוטות, ניסה אביאני לכוון את השחקן הראשי לקשת הרגשות שהיו מנת חלקו. באחת הסצינות הרגיש כי הצילומים לא הולכים לכיוון הנכון והוא לקח את השחקן לשיחה ארוכה, בת כשעה, שבמהלכה הסביר לו בפתיחות על מה שאירע לו, וניסה להכניס אותו לנעליו. התוצאה, לדבריו, היתה משכנעת.

"בסופו של דבר הסצינה יצאה טוב", אומר אביאני. "אני חייב להודות שזה מאוד מרגש אותי לראות אנשים שבוכים בגלל משהו שיצרתי". כיום נמצא אביאני בטירונות בבסיס זיקים,

לשם נשלח לאחר שפרש מלימודי קולנוע במסגרת עתודה. למרות שהסיכויים לכך לא גבוהים, הוא מקווה שבהמשך דרכו הצבאית יוכל להגיע לשרת בדובר צה"ל.

המפקח על לימודי התקשורת והאמנויות במנהל החינוך הדתי, שי ולדמן, אמר כי הכנס הוא "אירוע שיא, שבו משתתפים עשרות יוצרים מכל רחבי הארץ, ובמיוחד מהפריפריה. מדובר במעמד מרגש במיוחד, שמוכיח כי לציבור הדתי יש דיאלוג חזק עם הקולנוע והתקשרות.

"מבחינת הנושאים שעלו כאן השנה, עליי לומר שאני מתפעל מהאומץ של התלמידים, הרבנים וההנהלות. חלק מהסרטים עוסקים בנושאים קשים, והנגיעה בהם מעידה על פתיחות והעזה. כמובן שהכל נעשה בגבולות - למשל העובדה שאין נגיעה בין בנים ובנות בסרטים - אבל אין ספק שהתלמידים והמורים הגיעו למקומות חשובים ולפעמים לא-קלים. מאוד הייתי רוצה לראות שהחיידק הזה הולך עם היוצרים האלה הלאה".