בשם האב: האם יוכל צ'אבס להאריך כהונתו?
רצונו של נשיא ונצואלה להמשיך ולאחוז בשלטון לא צריך להיתפס כקפריזה אישית של צ'אבס, מסביר הפרופ' רענן ריין מאוניברסיטת תל אביב. לדבריו, תהפוכות פוליטיות מקשות להתמודד עם האתגרים שבפניהם ניצבות מדינות אמריקה הלטינית. וגם - על הקשר בין מדיניות החוץ של צ'אבס לזהותו של הדייר בבית הלבן
מחר (יום א') ינסה נשיא ונצואלה הוגו צ'אבס להצליח במקום שבו נחל כישלון
לפני שנה וחודשיים, ובמשאל עם שיתקיים בארצו יצביעו האזרחים על תוכניתו לשנות את חוקת המדינה כך שיתאפשר לו להיבחר לכהונה נוספת.
"צ'אבס החליט להעמיד את התיקון לחוקה להצבעה חוזרת דווקא עכשיו - משום שיש לא מעט אינדיקציות שלמרות שורה של קשיים כלכליים וחרף ההפסד בכמה מעוזים חשובים בבחירות המקומיות הוא עדיין נהנה מתמיכה רחבה", מסביר הפרופ' רענן ריין, היסטוריון לאמריקה הלטינית ומנהל המרכז ללימודים בינלאומיים ואזוריים באוניברסיטת תל אביב. נראה שצ'אבס הפיק את הלקחים מההפסד שנחל בדצמבר 2007 – ולטענת ריין, כל הסימנים מראים שיש לו סיכוי טוב לנצח הפעם, הודות להיערכות טובה יותר.
"חשוב להבהיר שהרצון להאריך את כהונתו לא צריך להיתפס כקפריזה של צ'אבס", מדגיש ריין. "מי שמכיר את אמריקה הלטינית ואת הפוליטיקה שלה בעשורים האחרונים יודע שנשיאים רבים ניסו ומנסים להבטיח לעצמם את האפשרות להיבחר מחדש. כולנו זוכרים את הדוגמה של חואן פרון, שהביא לשינוי החוקה של ארגנטינה ב-1949 כדי לאפשר בחירה נוספת שלו. גם קרלוס מנם, שבשנות התשעים בארגנטינה יזם שינוי בחוקה כך שיוכל להיבחר שוב, וכך גם פרננדו אנריקה קרדוסו בברזיל ואלבארו אוריבה בקולומביה. לכן צריך לראות את המהלך הזה בהקשר הלטינו אמריקני שלו".
צ'אבס עם קציני צבאו. דפוס פטריארכלי ביחס אל הנשיא (צילום: רויטרס)
מדוע איפוא רוצים מנהיגים באמריקה הלטינית להיבחר מחדש? "כל פוליטיקאי מעוניין להנציח את עצמו בשלטון - אבל השאלה היא, מהם המנגנונים הפוליטיים והחוקתיים שמאפשרים מהלך כזה, ומהי התרבות הפוליטית ודפוסי היחסים בין שלטון לאוכלוסייה. במדינות רבות בעולם שליטים מנסים לשמור על השפעתם בשלטון, למשל באמצעות מינוי בניהם ליורשים, כמו מקרה אסד בסוריה, או מובארק במצרים", מציין ריין.
"בניסיון וברצון לכפות את דפוסי המשחק הפוליטי המערב-אירופי או הצפון-אמריקני על כל חלקי העולם יש מידה של חוסר הבנה של המאפיינים המקומיים של מערכות פוליטיות שונות. תהפוכות פוליטיות תכופות לא מאפשרות להתמודד עם אתגרים גדולים של פיתוח, שבפניהם ניצבות מדינות אמריקה הלטינית. מסיבה זו, למגזרים רבים באוכלוסייה באזורים אלה יש נכונות גדולה יותר להבטיח שלטון לתקופה של יותר מארבע או שש שנים. לכך נוסף גם דפוס פטריארכלי מסוים ביחס אל הנשיא - כאבי האומה ולא רק כפוליטיקאי שנקלע במקרה לארמון הנשיאות. ומאב לא נפטרים אחרי ארבע או שש שנים, אלא ממשיכים בקשר מיוחד לאורך תקופה ארוכה יותר".
הבחירה בעיתוי הנוכחי לקיום משאל עם, לדברי ריין, אינה נובעת מביטחונו של צ'אבס בניצחונו עכשיו – אלא מפני החשש שאם המשאל יתקיים מאוחר יותר, לא יוכל לנצח. "הוא חושש שככל שיתמהמה, יקטנו סיכויו. הסיבה לכך היא הירידה במחירי הנפט, שרק לאחרונה החלה להיות מורגשת בוונצואלה. רוב עסקות הנפט נחתמות לטווח הארוך וונצואלה מכרה נפט כשמחירה של חבית היה גבוה באופן משמעותי. העסקאות שנחתמו בשבועות האחרונים התבצעו על פי תעריפים נמוכים יותר - וזה יורגש בתקציבים הממשלתיים. על פי ההערכה, הצמצום בתקציבים האלה יפגע בתמיכה העממית במשטר", הוא מסביר.
קירות בית הכנסת שהושחת בקראקס בחודש שעבר (צילום: AP)
צ'אבס לא מנהל מדיניות אנטישמית
התקופה האחרונה לא תיזכר כתקופה טובה ביחסים הדו-צדדיים בין ישראל לוונצואלה. צ'אבס גינה בצורה חריפה ביותר את המבצע הצבאי הישראלי בעזה, וימים ספורים לאחר תחילתו גירש את שגריר ישראל במדינה והודיע על ניתוק היחסים הדיפלומטיים עם ישראל. ידידתה של ונצואלה, בוליביה, צעדה בעקבותיה. לפני שבועיים, הושחת בית כנסת בבירה קראקס, וכתובות אנטישמיות רוססו על קירותיו.
"התקרית קשורה בראש ובראשונה לסכסוך הישראלי-פלסטיני במזרח התיכון ולמלחמה בעזה. איני חושב שאפשר לדבר על תפיסות אנטישמיות או על מדיניות אנטישמית של הממשלה בוונצואלה", מבאר ריין. "למרות זאת, אני חושב שאנחנו לא מספיק מודעים לעומק העוינות שעוררה המלחמה בעזה. כאשר אנחנו מיחסים את התקריות האלה למניעים אנטישמיים, אנחנו מנסים להתעלם מהמשמעות הפוליטית שיש לתקריות האלה. זה לא אומר שאין מקרים ששני ההיבטים משתלבים, ברור שיש, אבל צריך לבחון כל מקרה לגופו ולא להכניס כל פגיעה במוסד יהודי במקום זה או אחר לאותו סל".
ריין סבור שצ'אבס נבהל מהמעשים שעשו תומכיו הקיצוניים. "הוא לא מתייצב מאחורי המעשים האלה, אף כי אפשר לייחס לאווירה שיצר חלק מהאחריות למעשים האלה. לפני כמה ימים הוא הופיע בראיון ברדיו לצד אחד מחברי הקהילה היהודית, לבקשתו, כדי להתנער מהתקרית שאירעה בבית הכנסת בקרקאס, והתחייב להגן על יהודי ונצואלה, מאחר שהם אזרחי המדינה. נראה שהוא מנסה לרסן את השוליים היותר קיצוניים בתנועתו".
הקשר עם ירושלים עובר בוושינגטון
ומה באשר ליחסים בין ונצואלה לישראל, שנותקו בעקבות המלחמה? ריין סבור שעתיד היחסים תלוי בשאלה כיצד יתפתחו היחסים בין קראקס לוושינגטון, עתה שברק אובמה יושב בבית הלבן. "צ'אבס אימץ מדיניות חוץ אינפנטילית, שההתרסה נגד ארצות הברית היא מרכיב עיקרי בה. לכן כל מה שהיה מזוהה עם ממשלו של ג'ורג' בוש זכה לגינוי - בכלל זה ישראל - וכל מה שנתפס כיריב לארה"ב, כמו איראן, זכה לחיבוק מצידו. אני חושב שכל המערכת הבינלאומית עשויה להשתנות בעקבות עזיבתו של בוש את הבית הלבן, וזה בהכרח ישפיע על היחסים בין ונצואלה לישראל".
אחמדי-נג'אד וצ'אבס. התקרבות לשם קריאת תיגר על ארה"ב (צילום: AFP)
האם זה אומר שהחיבוק שהעניק צ'אבס לנשיא איראן מחמוד אחמדי-נג'אד צריך להפסיק להדאיג אותנו? ריין גורס אחרת. "כל עוד הממשל הנוכחי באיראן נשאר על כנו, כל תמיכה וסיוע שהוא מקבל מבחוץ צריכים להדאיג אותנו. אבל נדמה לי שהמניע העיקרי להתקרבות בין ונצואלה לאיראן לא היה השיתוף באינטרסים אסטרטגיים אלא הרצון של צ'אבס לקרוא תיגר על המדיניות של ארה"ב בזירה הבינלאומית בכלל ובאמריקה הלטינית בפרט".
האם הוא צופה התקרבות בין ארה"ב של אובמה לוונצואלה של צ'אבס? "קשה לראות מצב שבו היחסים יכולים להיות גרועים יותר, כך שלהערכתי יהיה שיפור מסוים. עד כמה הוא יהיה משמעותי? מוקדם עדיין לקבוע", מסכם ריין. "אני מניח שהממשל החדש בארה"ב יהיה קשוב יותר מקודמו לצרכים של היבשת – ויגלה מידה גדולה יותר של נכונות לשיתוף פעולה עימה".
לפנייה לכתב/ת 
צ'אבס. הפיק לקחים מהכישלון
צילום: AP
עם ראול קסטרו. לא קפריזה
צילום: רויטרס
תומכת של צ'אבס
צילום: רויטרס
מומלצים
