נתנו ללבני לנצח
הגימיקים של אנשי נתניהו מיצו את עצמם אחרי הפריימריז. בקו הסיום, מול התזמורת השמחה של קדימה, הם נותרו עם יריבויות פנימיות ובלי תשובות. "עשינו כל טעות אפשרית", אומרים במטה הבחירות, ומודים לבורא עולם שזה נגמר ב-10 בפברואר. כך התרסק הקמפיין
דכדוך בואכה דיכאון אחז כבר בסוף השבוע שעבר בראשי הקמפיין של הליכוד. המומנטום שהוביל את המפלגה במשך חודשים ארוכים אל מעבר לסף שלושים המנדטים נעלם, פשוט התפוגג בימים הדרמטיים ביותר. התחושות היו קשות: פתאום, מיתרון משמעותי מול קדימה, הליכוד נלחם על תיקו, נאבק לא להחמיץ מול שער שהיה פרוץ במשך שבועות. גם האופטימיים שבחבורה הפכו פסימיים, הסתובבו עם פרצופים ארוכים, חשים שמשהו רע קורה לניצחון הבטוח.
אחרים פשוט חיכו שייגמר כבר. כל יום שעבר העלים עוד מנדט, והריח שעלה באפם המנוסה של אנשי הליכוד לא היה נעים: משהו השתבש בקמפיין, אמרו. זה לא נראה טוב. משהו, דווקא בשבוע האחרון והקריטי, פשוט לא דופק כמו שצריך - והמנדטים זולגים. לליברמן, לכתומים, למי שזה לא יהיה.
השיא היה ביום הבחירות עצמו. באמצעו, רוני רימון, יועצו האסטרטגי
יום הבוחר
העם גמגם את דברו
ההפתעה של לבני, ההבטחה של נתניהו, האכזבה של ברק והדלת הפתוחה של ליברמן: הציבור הישראלי אולי אמר את דברו - אבל מה בדיוק נאמר שם? תלוי את מי שואלים
אבל זו רק דוגמה אחת. בזמן שדליה איציק ואנשי מטה הבחירות של קדימה עבדו על טורים גבוהים כמעט מסביב לשעון, תיזזו ממקום למקום והפעילו צוות משימה מיוחד לשבוע האחרון של הבחירות בראשות דדי סוויסה, איש הסיורים לשעבר של אהוד ברק - בליכוד היו לא מעט שהסתובבו עם ידיים בכיסים ברחבי תל-אביב. לא כי לא רצו לעבוד ולסייע, אלא פשוט כי לא נתנו להם.
רבים מבכירי הליכוד, שביקשו לתרום לקמפיין, נדחו בנימוס. נתניהו ומקורביו רצו שליטה מלאה על הקמפיין. הם ורק הם יקבעו.
השיא לא הגיע
אבל הצרות של הליכוד מורכבות יותר. מערכת בחירות מודרנית מכוונת כל כולה אל השבוע האחרון שלה. במשך חודשים חורש המועמד את השטח, פוגש אלפי אנשים ונואם עשרות נאומים. בסך הכל, עבודה די אפורה, מתישה, שנועדה לבנות את הקליימקס של הימים האחרונים.
בשבוע האחרון של הקמפיין הקצב גובר, וכך גם השואו. צוותים מיוחדים עובדים שבועות ארוכים כדי להכין את ימי הקמפיין האחרונים - דוהרים עד לדקה התשעים. אלה אמורים להיות ימי השיא, ימים של מאמץ אדיר והתרגשות גדולה. השטח אמור לרעוש ולגעוש, והפעילים ברחבי המדינה צריכים לרקוע ברגליים בציפייה לראות את המועמד שלהם. ואז, ברגע אחד, באירוע מכונן אחד, צבעוני, סוער, רועש, קצבי - הכל אמור להתפרץ ולהזרים אנרגיות אדירות לפעילים ולתומכים ברחבי הארץ לקראת יום הבחירות עצמו.
כל זה לא קרה בליכוד. מאז תחילת מערכת הבחירות, הקמפיין התאפיין במאניה-דיפרסיה, אסטרטגיה שהתווה היועץ רוני רימון. צריך לייצור כל הזמן גלים של מומנטום, הוא אמר לאנשי הליכוד. וכך החל גל הבאתם של הכוכבים לפני הפריימריז, גל שהקפיץ את ביבי גבוה בסקרים. קדימה נראתה חיוורת אל מול נבחרת הכוכבים שלו. אלא שעם הקצב שהכתיב רימון קשה לחיות לאורך הזמן. המציאות מורכבת יותר, המלחמה בעזה פרצה, ובכלל - למי יש כוח לשלושה חודשים של גלי מומנטום אינסופיים. בסופו של דבר, גם הטריק הזה מגיע למיצוי, ממאיס עצמו על התקשורת והציבור.
למי יש כוח לשלושה חודשי מומנטום? בגין שב הביתה (צילום: ירון ברנר)
אלא שלרימון לא הייתה תוכנית ב', אלטרנטיבה לאסטרטגיה שגיבש הרבה לפני הבחירות. וזמן קצר לאחר הפריימריז, איש לא זכר שדן מרידור ובני בגין חזרו הביתה. במקביל, נתניהו ואנשיו החליטו לשים מיליונים בהסברה ובאינטרנט, להשקיע מאמץ בסיורים מדיניים בגולן ובירושלים - ומעט מאוד כסף נותר לחלק לאנשי השטח, לסניפים, לפעילים. אלה זעמו וטענו שביבי שכח אותם, זרק אותם שוב לכלבים.
אחד מבכירי הליכוד, שסייר ברחבי הארץ במהלך יום הבחירות, סיפר כי בכל מקום אליו הגיע, נפלו על צווארו פעילים על סף בכי שרתחו על נתניהו. הוא לא שם עלינו, אמרו לאותו בכיר, ששתק במבוכה מול הפעילים הזועמים. הוא לא נתן לנו כסף, השאיר את כולם בידיים ריקות. במקומות רבים בארץ, הליכוד התקשה אפילו להציב משקיפים בכל הקלפיות. לא היה כדבר הזה בהיסטוריה של התנועה, התלונן אחד הפעילים.
מנגטיב לפוזיטיב, וחוזר חלילה
בינתיים, במטה הקמפיין, הרוחות סערו ללא הרף. חילוקי הדעות המקצועיים בין היועצים הבכירים היו רבים. רימון והפרסומאים יורם באומן וספי שקד, וכן יועצים נוספים בסביבתו של נתניהו, התקשו להגיע לאסטרטגיה מוסכמת. גם היחסים האישיים בלשכה לא מדהימים, ובשבועות האחרונים הצליחו רימון ויועץ התקשורת יוסי לוי לעורר את חמתם של לא מעט עיתונאים, בעיקר בגלל אי אמינות בתשובות שסיפקו. אלא שהקלקולים החמורים היו בפנים, בצוות הקמפיין.
תוך כמה שבועות הוחלפה סיסמת הליכוד כמה פעמים. מנגטיב לפוזיטיב, מפוזיטיב לנגטיב, מסיסמה מאחדת לסיסמה של עוצמה. המסר של הליכוד הלך לאיבוד, ואפילו מומחים התקשו להבין מה רוצה נתניהו לשדר ולמי. כעשרה ימים לפני הבחירות, חלק מצוות הקמפיין הציע לו להחמיר את המתקפה נגד לבני. צריך לכרסם במעמדה עוד, אמרו, צריך להמשיך לתקוף, להקטין את כוחה, לגמד אותה. באותם ימים כבר הופצו ברחבי הארץ שלטי ה"זה גדול עליה", ונתניהו לא היה בטוח שזה יועיל.
בסוף, השלטים נותרו, והם יצרו בידיהם המנוסות של ראובן אדלר ואייל ארד את הקמפיין הפמיניסטי שעורר את המדינה שבוע לפני הבחירות. כך, במו ידיו נתן הליכוד לקדימה את ההזדמנות לעשות מהפך, לשנות את התמונה כולה. ארד ואדלר, שכבר ניצחו כמה מערכות בחירות בחייהם, ידעו שצריך להשקיע מאמץ גדול בשבוע האחרון. זה אל"ף-בי"ת בבית-ספר לקמפיינים. גם דליה איציק, חיית שטח עם חושים מפותחים, דחפה - לעתים בצרחות איומות - להמשיך להיאבק, לא לוותר, לתקוף את הליכוד ואת נתניהו, ולהציף את העיתונים במודעות שהקרב לא גמור. גם למודעות האלה לליכוד לא היה מענה.
כל יום וה"מדיה איוונט" שלו. לבני ודנה אינטרנשיונל בכנס נשים (צילום: AP)
גם להיערכות של קדימה בשטח לא היו לליכוד תשובות. אחרי הכנס הכושל שערכה קדימה בשדרות בתום המבצע בעזה, איציק איבדה את סבלנותה, פיטרה אנשי שטח רבים והביאה את דדי סוויסה. הוא הדליק את השטח: מסיבה באומן 17, מסיבת נשים בירושלים, ביקור בכותל, ביקור בבארים, דרינקים עם צעירים בנמל, נסיעה ברכבת. כל יום והאירוע שלו, כל יום וה"מדיה איוונט" שלו. לבני חגגה, רקדה, שתתה, חייכה, תמיד מוקפת צעירים. האווירה בקדימה השתנתה, ויחד עם ספין ה"קרב הצמוד בין ביבי לציפי" - המומנטום עבר צד.
באותו הזמן, בליכוד המשיכו לנמנם. אחרי שבועות של קמפיין מבולבל ומזגזג, קמפיין שניתוחו מראה כי מעט מאוד אסטרטגיה עמדה מאחוריו, לקו הסיום הוא הגיע כמעט ללא רוח חיים. "עשינו את כל הטעויות האפשריות בקמפיין הזה", מודה אחד מבכירי מטה הבחירות. "כל מה שאפשר היה לטעות בו - טעינו. הלכנו עם המסרים הלא נכונים, עם הקווים הלא נכונים ועם הגישה הלא נכונה מול ציפי לבני". בסביבתו של נתניהו נשמו לרווחה כשהבחירות הסתיימו. "מזל שזה לא נמשך", אמר בכיר במטה, "לך תדע איך זה היה נגמר אם לקדימה היו עוד כמה ימים להתפרע, בזמן שאנחנו ישנים בעמידה. התיקו שהשגנו אחרי שהיינו בהובלה מטורפת הוא למעשה הפסד. ביבי לא חלם לגמור את הבחירות האלה בצורה כזו".
לפנייה לכתב/ת 
המשפחה שלטה במסר: ביבי ושרה
צילום: AFP
מאניה-דיפרסיה: רימון
דחפה בצרחות: איציק
צילום: ירון ברנר
מומלצים
