למה ביבי הפסיד - זווית השיווק
נתניהו הבטיח שהוא התבגר והשתנה, אך הוכיח שבני 60 אינם משתנים. הוא המשיך בדרכיו הישנות, ולמרות שהוא עומד להיות ראש הממשלה הבא, את הבחירות האלה הוא הפסיד. גינגי פרידמן מונה את שגיאותיו השיווקיות
אפתח ואומר: כנראה שביבי ירכיב את הממשלה הבאה - ככה זה בשיטת המשטר שלנו. אבל בבחירות הוא הפסיד. זה חד, ברור ופשוט.
זה לא ניתן לעיוות ולא להיפוך. עובדה. הוא קיבל מנדט אחד פחות מציפי לבני. מסע הבחירות היה ביבי נגד ציפי, ולא כפי שהליכוד מנסה להציג את זה עתה - גוש הימין נגד ציפי. יתר על כן, ביבי הפסיד 9-8 מנדטים שהיו שלו ויכלו להישאר שלו. הוא וחבריו כבר היו בטוחים שהם לוקחים את הבחירות בהליכה. לכן גם כולם הזדרזו לקפוץ על העגלה.
אחת ההנאות הראשוניות ביותר של האדם היא שמחה לאיד. חז"לינו כבר קבעו כך. הפן השני של אותו המטבע הוא ה"אמרתי לכם!" שמשמעותו "אתם רואים, אני צדקתי ואתם טעיתם. אני החכם ואתם הטיפשים. לעגתם לי, אטמתם אוזניכם משמוע, ועכשיו אכלתם אותה".
אני מאמין בשכנוע פנימי עמוק שה"אמרתי לכם" הוא לא רק מגונה, אלא גם טיפשי. זאת, משום שהוא לעולם לא משיג את מטרתו. ההיפך הוא הנכון. הוא רק מגביר את האיבה אליך, במקום להשיג לך הכרה בחוכמתך.
כל חיי התאפקתי ונמנעתי מלבטא את המשפט הזה, ואף אסרתי על העובדים במשרדי להשתמש בו; לא בתוך המשרד, ולא כל שכן מול הלקוחות. זה היה מבחינת "יהרג ובל יעבור".
הספיק לעשות שגיאות רבות שהביאו אותו עד הלום
עכשיו, לראשונה בחיי אני עומד להסתכן ולהיחשד בשימוש במשפט הזה. אני עושה כן לא לשם הוכחת צדקתי, אלא כהמשך פרשנות לטור שפירסמתי כאן לפני חודשיים בדיוק, כשהסקרים חזו לביבי 37 מנדטים וניבאו לו יותר מ-40 עד מועד הבחירות. כתבתי כאן למה ביבי לא ינצח. טענתי שדחיית פייגלין, אפי איתם ופנינה רוזנבלום היתה שגיאה אסטרטגית, שמצביעה על אובדן מיקוד.
מאז, ביבי הספיק לעשות עוד שגיאות רבות שהביאו אותו עד הלום. אבי כל השגיאות היה הוויתור על שירותיו של היועץ פינקלשטיין. זה אותו היועץ שידע למקד אותו במטרה מוגדרת מאוד ולהביא לו את הניצחון ב-1996 כנגד כל הסיכויים.
ביבי ויתר עליו (כמו שהוא ויתר על רוב היועצים ששכבו בשבילו על הגדר), וליברמן הרוויח אותו. שוב פינקלשטיין ידע למקד את הלקוח שלו, ולהביא אותו להישגו האחרון.
יו"ר הליכוד שגה כאשר הקים לעצמו מטה של יותר מ-20 יועצים, שחוץ מלדרוך זה על בהונותיו של זה לא יכלו לגבש שום כיוון מוסכם וברור.
ביבי שגה כאשר במשך כל המבצע בעזה הקפיד על עמדה ממלכתית ותמך בממשלה, ולאחר תומו החל לתקוף את הממשלה על שלא השלימה את המשימה. שוב התגלה ביבי ההפכפך.
הוא שגה כשהתחיל לתקוף את ציפי לבני: א) כי המוביל לעולם לא מסתכל אחורה, ולא מתייחס אל אלה שמאחוריו, והיא היתה הרחק מאחוריו. ב) כי הסיסמה שהוא אימץ שידרה זילזול בה כאישה. הוא שכח שרוב המצביעים בארץ הן מצביעות.
הוא טעה כאשר התייחס לחוסר ניסיונה של יו"ר קדימה, כי בכך הסב את תשומת הלב אל הניסיון המפוקפק שלו כראש ממשלה.
ביבי הבטיח שהוא התבגר והשתנה, אך הוכיח שאנשים בני 60 אינם משתנים. הוא המשיך בדרכיו הישנות. הוא התחייב לש"ס והתכחש לכך. הוא ניסה לחבק את ליברמן, אך שלח את בוגי יעלון וגדעון סער לתקוף אותו.
הוא הבטיח ליעלון את תיק הביטחון, אך הכל ידעו שהוא מייעד אותו לאהוד ברק. הוא התגאה בצעדים הכלכליים הנועזים שנקט כשר אוצר, ועכשיו הבטיח לשנות אותם.
הציבור לא תופס מרובה, הוא בקושי תופס מועט
ביבי טעה גם כאשר חמק מההזמנות של לבני לעימות טלוויזיוני. הוא שכח איך הוא לעג לברק שעשה כמוהו בעבר; ההתחמקות הטילה צל כבד על תדמית הגיבור שהוא כל כך מתאמץ לטפח.
דוגמה ניצחת לחוסר המיקוד שלו אפשר היה לקבל ממודעות הפרסום לקראת סוף המירוץ. המודעות הכריזו "חזק בביטחון. חזק בכלכלה". הוא שכח או לא קרא את מה שכתבתי לפני חודשיים. גם וגם זה לא זה ולא זה.
ורק כדי להוסיף חטא על פשע, הוא יצא בד בבד במודעות שהכריזו "ליכוד גדול וחזק - לממשלה יציבה". זה כבר גם, וגם וגם. התנהלות כזאת מלמדת בעליל על אובדן כיוון, ועל הרצון לתפוס מרובה. אך מה לעשות? הציבור לא תופס מרובה, הוא בקושי תופס מועט.
והטעות המביכה מכולן היתה מסיבת העיתונאים ההזויה, ערב הבחירות, שערך עם יובל רבין שבא כדי להודיע שהוא מצביע בעבור ברק, כשהוא יושב לצדו של ביבי המסכן. זאת היתה הוכחה סופית ומוחלטת שביבי איבד את הראש: א) היה עליו לסגור עם רבין את תוכן הודעתו קודם לכן, ולא להיות מופתע ומובך מול כל המצלמות. ב) רבין לא נושא שום משקל בקרב מצביעי הימין. מה זה היה הדבר הזה?!
בגלל כל השגיאות הללו ועוד אי אילו, ביבי הפסיד. זה לא ימנע ממנו להקים ממשלה - אבל אלוהים ישמור אותנו אם הוא לא ילמד.
נ.ב.
ביבי אוהב מאוד לחטוא ב"אמרתי לכם". הוא חושב שבכך הוא מוכיח עד כמה הוא מיטיב לראות את המציאות. הוא אינו יודע כנראה שהציבור אינו נוטה חסד לאנשים שתמיד צדקו. לא מימין ולא משמאל. ראו מקרה יוסי שריד.
הכותב הוא מנכ"ל ADMAN החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת
לפנייה לכתב/ת 
