איך שותלים דרמה

בראשית היו השמועות על תוכנית דוקומנטרית שכמוה עוד לא ראיתם. אחר כך בריונים ניסו לפרק את הפרצוף של אבי ניר. לאחר מכן נרשמה דחייה במועד השידור (אחרי הכל, היתה פה מלחמה), ובעולם הציפיות הריק מתוכן של תעשיית הטלוויזיה - זה רק הועיל ל"שתולים" של אורלי וילנאי.

הצרה הגדולה שנובעת מהתערבות המציאות בתכני טלוויזה מוכנים מראש היא שפתאום התכנים הללו צריכים לעמוד בציפיות חדשות ומוגברות. לא תמיד זה מצליח. בפרק הראשון של "שתולים" ששודר אתמול (ב') ההצלחה מרשימה, אבל לא בגלל מה שנחשף בו.

שתולים. שם הקונספט הוא חדירה (צילום: ערוץ 2)

הקונספט בבסיס שתולים הוא "חדירה"; אדם ומצלמה נסתרת מגיעים למקומות שהם לא אמורים להיות בהם ומדווחים מן השטח הפרוץ, הלא-מאובטח והלא-מסוקר. הם מגיעים כדי לחשוף עוולות, מפגעים ומחדלים ולעיתים אף להתעמר בבני אדם. מידת הריגוש שהם מעוררים בצופה אינה תלויה רק בטיב העוולה וחומרתה, אלא צריך להמציא דרמה, ולא רק להצליח להשתחל לשטח עוין-תקשורת.

מזה שנים רבות יודע צרכן התקשורת הממוצע שבסיסי צה"ל אינם מקומות מאובטחים היטב; אפשר לגנוב מהם נשק, אפשר לקחת טנק לטיול, אפשר שמחבלים יגיעו עד שעריו באין שומר. ב"שתולים" הוכח שאפשר לעשות הרבה יותר מזה.

סרן דבירי בתפקיד טום קרוז

רן דבירי, סרן במילואים, מלח הארץ עם גומות שובות לב ותום נעורים נבוך, איש שממש לא רוצה להזיק לצה"ל, נשלח להתפלח לבסיס צבאי. קל מדי? וילנאי בתפקיד משלחת מסתורית מביימת שיחות תדרוך מתוסרטות לגמרי עם האיש ומגדילה את הסיכונים.

היא אומרת לו להשיג נשק, הוא משיג שניים. היא אומרת לו לנהוג במשהו שנראה כמו טנק, להצטלם ליד מטוס, להתגנב שוב, הפעם עם כאפיה ובלי שום תעודות מזהות. היא אומרת לו לחדור לתדריך מודיעיני, לחדר בו מוחזקות פקודות של חטיבה שלמה, למחשב של המח"ט. כל אחת מן המשימות מסתיימת בהצלחה מסחררת, כאילו היה דבירי שיבוט של טום קרוז ב"משימה בלתי אפשרית 3".

ההבדל המהותי בין סתם עוד תחקיר שייקבר במהדורת חדשות לילית לבין המיזם של וילנאי הוא כמובן בדרמה. היא מושגת בשלל אמצעים נאים כמו חיבוטי הנפש המצולמים של דבירי, שנראה ונשמע כמו פליט של "הישרדות" כשהוא מדבר אל המצלמה שלו בשטח עוין, לעת לילה, לגמרי לבד.

ויש גם שיחות תדרוך, הגיגי Voice Over וקצת טענות מלאות פחד ודמגוגיה; אביה של נערה שנרצחה כשנקלעה לקטטת עבריניים סבור שהקלות הבלתי נסבלת בה גונבים נשק מצה"ל היא שגרמה למות בתו. כותרות מפחידות על גניבת נשק מוצגות בפני הצופה למען ישפוט בעצמו. ואחרי שהוא שופט בעצמו הוא מסוגל להבין שגנבי הנשק מגיעים מבפנים, מתוך הבסיסים עצמם, והם לא סתם גנבים - הם חיילים.

כולם משתחלים בחור

בשיאו של הפרק מגיעה וילנאי עם צוות הצילום שלה לחור בגדר הבסיס, דרכו משתחלים כולם לסצינה מבולבלת בה צבאנו האדיר מגלה את איוולתו האדירה, כשהוא מנסה לקרוא לכיתת הכוננות ולעשות משהו. זה לא מצליח. חמושה

במסקנות התחקיר, עולה וילנאי לועדת החוץ והביטחון של הכנסת ושם מבטיחים שמשהו ייעשה. משהו נעשה? או ששוב הש"ג הודח? לא קיבלנו תשובות: מן הסתם נחוצה התפלחות נוספת כדי לדעת, או בדיקה התפלחותית תקופתית שלא תיעשה בגלל מגבלות הז'אנר, התקציב והמדיום.

אז מה היה לנו? סכנה מוחשית פחות או יותר לחדירת גורמים לא רצויים לבסיסים צבאיים, וקצין רציני עם גומות מלבבות ובלי טיפת ציניות שחושף את זה. האיזון העדין בין הסכנה לבין חביבותו של השתול צריך להישמר בפרקים הבאים, כי בו לבדו טמון הערך הטלוויזיוני של הסדרה.

בסופו של דבר, "שתולים" לא נועדה לתקן את העולם או להקים גדר מוגנת סביב בסיס צבאי. היא נועדה לזעזע אתכם קצת, ואת זה, אני מניחה, הצליחה לעשות אתמול בתמהיל נכון של עובדות וליהוק המתפלח.