שברולט קורבט 60' - הזמן עצר מלכת

סיבוב מקומי באחת המכוניות היותר מרגשות שתעשיית הרכב האמריקנית הציעה מעולם. שברולט קורבט פתוחה, בת כמעט 50. איפה הם, הזמנים ההם

ליאור ברוךפורסם: 30.03.09 , 18:24

ישבתי רגוע ושליו במושב הנהג של הקורבט 60', מנוע מונע, זוג ידיים על ההגה, מרגישות ויברציות עדינות של מנוע ה-V8 בחרטום, שמש חורפית מלטפת את פני. לכאורה הכל רגוע, אבל בכל זאת, אני מרגיש כנטע זר בעיר ההומה, הצפופה והפקוקה. מה לעזאזל עושה מכונית קלאסית כזו, סמל לעוצמת תעשיית הרכב האמריקנית של-פעם. זו שייצרה אייקון אחר אייקון עבור ההיסטוריה של המכונית. במקום לשייט בנינוחות על כביש לצד אוקיינוס, בין סן פרנסיסקו ללוס אנג'לס, אני מוצא את עצמי ברחוב תל אביב, דחוס בין דגיגי ליסינג לכרישי קואופרטיב דן. צדק אין כאן.

שברולט קורבט 1960 (צילומים: ליאור ברוך)

אני יורד בכל זאת לאיילון, ומושך את ההילוך הראשון המאד-ארוך עוד קצת, ועוד קצת. צליל המנוע מענג, מדווח על כל תנועה של כל חתיכת מתכת בת 47 שנים. הסל"ד מטפס לאיטו, וב-4.200 מפנה מקום להילוך שני. לקראת הסוף מגיעה המהירות המותרת, והזמן להעביר לשלישי, ורביעי, ולשייט כמו שצריך. הנהיגה בקורבט הזו מבלבלת אותי קצת, מקשה על המיקוד והמחשבה. האם העובדה שמדובר במכונית ספורט אמריקנית קלאסית, עם שלדה ומתלים מתקדמים לתקופתה ומנוע V8 עם 230 כ"ס, היא זו שמרגשת אותי, או שאולי זה העיצוב המושלם, עם קווים רכים ועגולים שמזמינים ליטוף, יחידות התאורה הכפולות, אינספור עיטורי הניקל וישבן חטוב.

האמת, זה לא ממש משנה. הקורבט הזו מרגשת את מי שנוהג בה, ואת מי שרק מתבונן. היא משדרת תקופה אחרת, בה הנשמה והחזון עיצבו וייצרו מכוניות, תקופה בה החופש שיחק תפקיד מפתח בעיצוב ובאופי הנהג.

בשנת 1958, תחת שרביטו של הארלי ארל, בוצעו מספר שינויים קוסמטיים בעיצוב הדור הראשון של הקורבט, שהושק עוד ב-1953. זוג יחידות תאורה הפכו לרביעייה, בעיטור פסי ניקל לאורך מכסה המנוע. צמד צינורות המפלט שולבו באופן מושלם בפגושי ניקל אחוריים, וכונסי צד מצאו את מקומם בחלק הקדמי. שינויים קוסמטיים אלו הפכו אותה ליפה עוד יותר משהייתה, תוך שמירה על מאפיינים כגון תצורת שני מושבים, גג פתוח (מתקפל או קשיח), ולוח מחוונים עשיר. ויש מאפיין נוסף לקונסולה - ידית אחיזה בצד הנוסע, שזכתה לכינוי "Sissy Bar" - ובתרגום חופשי: "אם אתה חנון, תחזיק פה...".

חדי עין יבחינו בתמונות כי מצבה של הקורבט טוב למדי, בלשון המעטה. חדי עין עוד יותר, יבחינו כי הקורבט הזו מקורית לחלוטין. משמע, לא שופצה מעולם. ובמילים הכי פשוטות שאפשר: כל מה שאתם רואים בתמונות הוא מקורי, מהיום בו עזבה הקורבט את המפעל בדטרויט. עם חיווי של 5,520 מייל בלבד (פחות מ-9,000 ק"מ!), הקורבט מתנהגת, נשמעת ומרגישה כאילו רק עכשיו התעוררה משינה ממושכת בת קרוב ל-50 שנה.

סביבת הנהג מספקת כל מה שצריך: מחוון מהירות גדול וברור בדיוק מול העיניים, כשבמרכזו מד סל"ד. פנים הרכב מדופן בעור משולב באלומיניום וניקל, המראה האחורית ממוקמת על לוח המחוונים כיאה למכונית ספורט פתוחה בת התקופה, וידית בורר הילוכים קצרצרה מאפשרת העברה מהירה ומדוייקת. המכונית הזו מרגישה גם במנוחה מלאה, כמו מוצג מוזיאוני, קלאסי. העובדה שהיא מסוגלת לזנק ל-100 קמ"ש תוך 8.3 שניות, ולהגיע למהירות מרבית של 205 קמ"ש, ממש לא משנה כאן.

בדרך חזרה לבעליה החוקי, שוב בפקקים ובין הרמזורים, העסק כבר פחות מציק. אחרי חווית הנהיגה, זה ממש לא משנה לי אילו מכוניות מסביבי. על מי מסתכלים הנהגים והנוסעים או עוברי האורח. המכונית הזו יכולה לחזור איתי הביתה, ולא אפרד ממנה לעולם. והסיבה לכך פשוטה - לקורבט הזו יש יופי נצחי, אופי ללא תאריך תפוגה. כבר לא עושים אותן ככה.

שברולט קורבט, הנתונים