שחרור שליט - לא בכל מחיר
ישראל לא מוכנה לעסקה שבה אין קשר בין מה שהיא מקבלת לבין מה שהיא נותנת. הממשלה גם חוששת מכניעה לתכתיבי חמאס שתאפשר לו לטשטש את רושם המכה שספג
החלטת הקבינט בעניין המו"מ על שחרור גלעד שליט משמעותה שממשלת ישראל מוכנה לעסקה, אך לא בכל מחיר. לכאורה, זהו מהלך טקטי – ויש מי שיאמר הימור – שתכליתו ללחוץ על חמאס להתגמש. למעשה, זה איתות אסטרטגי שבאמצעותו אומרת ממשלת ישראל לחמאס ולמצרים שהיא מוכנה לעסקת חילופי שבויים, אך אינה מוכנה לתכתיב.
בעצם התניית פתיחת המעברים בהסכם בעניינו של שליט אומר הקבינט הישראלי למצרים ולחמאס: אנחנו מוכנים למיקוח שיוליך לפשרה, אך היא צריכה לשקף את המצב שנוצר אחרי "עופרת יצוקה" ולא לאפשר לחמאס לסחוט מישראל הישג אדיר בדמות שחרור סיטוני של רוצחים. אנו מוכנים להיסחט אך יש לנו קו אדום - ישראל אינה מוכנה לעסקה שבה אין שום קשר ופרופורציה בין מה שישראל מקבלת לבין מה שהיא נותנת.
קבלת ההחלטה העקרונית כעת על-ידי הקבינט קובעת תקדים מחייב גם לממשלה הבאה שתוקם בישראל ולממשלות שיבואו אחריה. המודל הוא העסקה עם חיזבאללה על שחרור גופותיהם של גולדווסר ורגב: ברגע שהמתווך הביא מלבנון הצעה שלקחה בחשבון גם את הקלפים שהיו בידי ישראל (מידע שרגב וגולדווסר מתים) ושיקפה נכונות לפשרה מצד חיזבאללה - הייתה הממשלה בירושלים מוכנה להגמיש את עמדתה בהתאם. תמורת שתי גופות חיילינו ישראל הייתה מוכנה לשחרר רוצח מתועב חי אחד, ארבעה דגי רקק ועשרות גופות של מחבלים. לא מאות מחבלים פלסטינים חיים כפי שדרש חיזבאללה במשך שנתיים.
"עסקה פרופורציונית" - זה גם מה שרוצה ממשלת ישראל עכשיו. הציבור הישראלי אינו ער לעובדה שבינתיים לא הגיב חמאס בצורה רשמית לאף אחת מההצעות הישראליות שהעלו בפניו המצרים. את כל הדיון מנהלים ראשי חמאס באמצעות התבטאויות גלויות והדלפות לתקשורת. מטרתם - "לנער" את דעת הקהל והתקשורת בישראל - ואת המצרים, כדי שימשיכו ללחוץ על ממשלת ישראל. גם מצרים, המעוניינת ברגיעה מסיבותיה, לוחצת על ישראל לקבל את תכתיב חמאס.
ניסיון לתקן את הנזק שגרמו השרים
העמדה הישראלית, כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטת הקבינט, משקפת חשש מוצדק שכניעה ישראלית-מצרית לתכתיבי חמאס בעניין שליט תאפשר לארגון לטשטש את רושם המכה שספג ב"עופרת יצוקה" ותכרסם בהרתעה שהשיגה ישראל במבצע - היא תהווה תמריץ אדיר לחטיפות ישראלים בעתיד וגם תאפשר לחמאס לסחוף המונים אחריו ברחוב הפלסטיני. כל אלה מסכנים בצורה ממשית וברורה את ביטחונם של מדינת ישראל ואזרחיה בטווח המיידי, הבינוני והארוך.
לכן, הקבינט מוכן להשאיר את המעברים לרצועה כמעט סגורים עד שתושג החלטה בעניין שליט ואף לשאת בתוצאות שעלולות לנבוע מההחלטה: להתעמת עם מצרים,
לסכן את השקט היחסי שהושג בדרום ולספוג ביקורת בזירה הבינלאומית. כדי לוודא שחמאס וגם מצרים וכל הגורמים האחרים במזרח התיכון יבינו שישראל רצינית, הוסיף הקבינט להחלטה איום מרומז: אם חמאס ינסה ללחוץ על ישראל בעניין המעברים באמצעות חידוש הירי, הפיגועים וההברחות, ישראל לא תהסס לחדש את הלחימה. היא אפילו עלולה להיכנס פעם נוספת לעזה.
בהחלטת הקבינט נאמר שראש הממשלה ושר הביטחון צריכים להיערך ולהנחות את הכוחות לקראת אפשרות של כניסה נוספת לעזה. בהחלטתו, מנסה הקבינט גם לתקן נזק שהותירו התבטאויות של שרים, בעיקר שר הביטחון, אהוד ברק, שדיבר ללא הרף לאחרונה על "החלטות קשות שמדינת ישראל תצטרך לקבל בעניינו של גלעד שליט". התבטאויות אלה יצרו אצל חמאס רושם שישראל מוכנה לקבל את דרישותיו לשחרור אסירים כמעט במלואן ללא עוררין. החלטת הקבינט אומרת לחמאס שטעו בהערכתם. אבל אין בה כדי לטשטש את הנזק העצום שהסבו הוויכוחים הגלויים והארסיים בין אולמרט, ברק ומקורביהם לעניינו של גלעד שליט.
גלעד שליט נחטף לרצועת עזה לפני 969 ימים.
