המשבר מכה בקיבוצים: "עומדים בפני קריסה"
מפעלים ועסקים קטנים מפסידים, חברים שעובדים מחוץ למשק פוטרו - והעול נופל על כולם. "אנו חיים בתקציב שמשפחה בעיר לא היתה עומדת בו", סיפר חבר קיבוץ. בדרום מודאגים מהכלכלה יותר מהקסאמים
המשבר הכלכלי הגיע גם לקיבוצים - ודמי המחייה של מפוטרים נופלים על כתפיהם של עמיתיהם. "הקהילה תומכת, אך המצב קשה משום שהפסדנו הכנסות של כמה מהחברים", סיפר ל-ynet חבר קיבוץ שפוטר לאחרונה מעבודתו.
בישראל יש כיום 270 קיבוצים בהם מתגוררים כ-110 אלף בני אדם. כ-185 קיבוצים עברו תהליך הפרטה. עמרי כנען, ראש אגף ליווי קיבוצים בתנועה הקיבוצית, הסביר כי המצב שונה בקיבוצים שהופרטו ובקיבוצים שיתופיים:
בקיבוצים שהופרטו (קיבוץ מתחדש) חבר שפוטר נעזר בתשלום חודשי בגובה שכר מינימום מהקרן המשותפת שהוקמה בכל קיבוץ.
לפני כמה חודשים המליץ כנען לקיבוצים להגדיל את קרן העזרה הדדית בשל המשבר הכלכלי. "המלצנו להגדיל מראש את התקציב שמיועד לסיוע ולהגדיל את המס הפנימי של הקיבוצים, משום שהמשבר הכלכלי הכה פעמיים, גם בקיבוצים עצמם וגם בחברים". לדבריו, "באופן עקרוני, הקיבוצים ממשיכים לשלם שכר מינימום ללא הגבלת זמן, אבל חברי קיבוץ מאוד פעילים כל הזמן מנסים למצוא מקום תעסוקה אחר".
גם רמת האוכל ירדה
בקיבוצים השיתופיים התמונה שונה לגמרי - כל החברים מקבלים תקציב זהה, ללא קשר לעבודתם. הקיבוצים ניזונים בעיקר מעסקים הקיימים בקיבוץ, ולכן נזקי המשבר הכלכלי והשפעתם על מפעלים ועסקים קטנים בקיבוצים עלולים להיות קשים ביותר. "אם העסקים נפגעים, זה מורגש מאוד בתקציבי הקהילה. בקיבוצים המופרטים, חלק מהכסף שבא מעסקים הרבה יותר קטן, לכן הפגיעה בעסקים עלולה להחמיר את מצבו הכלכלי של הקיבוץ", הסביר כנען.
שלמה, חבר קיבוץ בדרום שהועסק כאיש שיווק בדרגה ניהולית, פוטר לפני כשלושה חודשים. בשיחה עם ynet סיפר כי הפיטורים הנרחבים הקטינו באופן משמעותי את תקציב הקיבוץ. "הקהילה בקיבוץ מאוד תמכה, אך המצב קשה משום שהפסדנו הכנסות של כמה מהחברים והקיבוץ פתאום מצא את עצמו במצב שהוא צריך לתקצב מספר משפחות.
"המצב בדרום מאוד קשה כי גם כך לפני המשבר היינו בחוסר מקומות עבודה. המפעל שממנו אנחנו מתפרנסים בקריסה, ואנחנו מרגישים איך בחודשים האחרונים רמת החיים בקיבוץ ירדה. זה מתבטא אפילו ברמת האוכל, ברמת הפעילות וגם התקציבים של החברים ירדו. אנחנו חיים במסגרת תקציב שמשפחה רגילה בעיר לא היתה יכולה לעמוד בה", הסביר.
לדבריו, חברי הקיבוצים סובלים יותר מהמצב לעומת יתר האוכלוסיה. "כל תושבי הקיבוץ גם רחוקים משוק העבודה וגם לא נהנים מאותם תנאים שהמדינה מעניקה לשאר אזרחיה. אותם מפוטרים מחברות הייטק לא יכולים לקבל דמי אבטלה או להירשם בשרות התעסוקה", הוסיף.
"החברים לא יוכלו לשרוד"
מנהל משאבי אנוש בקיבוץ אחר בדרום סיפר ל-ynet כי בחצי השנה האחרונה פוטרו יותר מ-20 חברים, ובחודשים הקרובים צפויים פיטורים - הן מקרב שכירים המועסקים בקיבוץ והן מקרב החברים. "בגלל המשבר הכלכלי, העולמי והישראלי, אנחנו מצמצמים בכל הענפים. בענף המזון למשל אנשים מנסים לחסוך ובאים לאכול פחות, ואם לפני כמה חודשים הייתי צריך ארבעה עובדים בענף היום אני צריך רק שלושה", הסביר.
לאור המצב, החברים מתחילים לקצץ גם בהוצאות הקשורות לילדים - בלית ברירה. "גם בענף החינוך אנשים מנסים למצוא סידור אחר לילדים כדי לחסוך את הכסף של גני ילדים וחוגים, אז גם שם נאלצתי לפטר. אנחנו רק בתחילתו של המשבר והשירות הפסיכולוגי
שלנו עובד שעות נוספות. אם המצב ימשיך כמו שהוא, בתוספת של חוסר תמיכה של הממשלה, אנחנו בפני מצב של קריסה מוחלטת של הקיבוץ ואי יכולת של החברים לשרוד", הזהיר.
אפילו המצב הביטחוני הקשה ששרר באזור לפני כחודש הדאיג פחות את החברים, החוששים מהמצב בעתיד הקרוב. "נפלו אצלנו קסאמים, אבל המצב היום הרבה יותר קשה. יש לנו הרבה תושבים באזור גיל 45 ויש כאלה שאין להם השכלה. תהיה להם בעיה גדולה מאוד למצוא עבודה בחוץ, וגם המרחק הפיזי תורם. אנחנו מנסים לתמוך נפשית ולעזור אבל המצב קשה מאוד", סיכם.