200 כלבי ים אפורים נהרגו על ידי ציידים בשבועיים האחרונים באי Hay בשמורת טבע באזור נוביה סקוטיה. מארק גלובר, מנהל השלוחה הבריטית של האגודה ההומאנית בארה"ב (HSUS) הגיע במיוחד בכדי לתעד ולפקח אחר פעולות הציד. לדבריו, הפעולות הללו מאיימות לפגוע קשות באוכלוסיית כלבי הים החיה בשמורה המוגנת והוא התקשה לעמוד במחזות הקשים של הציידים חובטים בעשרות כלבי-ים למוות.
"הם השתמשו באלות עץ, רדפו אחרי גורים רבים והיכו בהם. זה היה פשוט מחריד. האמהות ניסו להגן על הגורים, אבל לא היה להן סיכוי. המבט בעיני הגורים כשחבריהם ללהקה צווחים בכאב היה בלתי נתפס. רגע לאחר מכן, עורם נפשט מהם והדם ניגר באדמה הקפואה", אומר גלובר בראיון טלפוני מיוחד מבריסל. "זו רק ההתחלה, כי במרס הקרוב תתחיל עונת הציד הגדולה ויותר מ-200 אלף כלבי ים מסוג "הארפ" יישחטו במכות או בירי".
גלובר מסביר כי הציד המתוכנן של 2,200 כלבי-ים התעכב מאז תחילת החודש בעקבות מזג אוויר סוער, שהקשה על הציידים להתקרב לשמורה ובעיקר נוכח העובדה שלא נמצא קונה לכמות הפרוות. רק בשבוע שעבר, הציד יצא לדרך לאחר שחברת פרוות גדולה הזמינה 200 עורות של כלבי ים. באישור משרד המדגה הקנדי, ספינת משמר החופים הביאה את הציידים לשמורה, במטרה לפקח על הציד וכי כלבי הים מומתים על פי התקנות.
ההערכות הן כי הפרוות של כלבי הים אמורות להניב לדייגים הכנסות של עד כ-80 אלף דולר. עד כה אישרה הממשלה רשיונות ציד לעשרות דייגים בעונת הציד השנייה המתקיימת בשמורה, למרות מחאות של פעילים למען בעלי חיים שתיעדו את הציד בשנה שעברה.
"פרווה היא מוצר מיותר בכל עונה ובמיוחד בתקופת מיתון גלובלי בה הדרישה נמוכה יותר למוצרי צריכה יוקרתיים", הוא אומר. "למרבה המזל, ישנם 2,000 כלבי-ים שחיים עדיין בזכות הדיונים הנוכחיים על חרם אפשרי על מוצרים העשויים מכלבי-ים. מחירי הפרוות יורדים בהתמדה ולהבדיל משנה שעברה, חלק גדול מהציידים שוקלים בכובד ראש אם משתלם להם לצאת לצוד".
כלב ים אפור בנובה סקוטיה (צילום: HSUS)
תיעוד הציד בשנה שעברה (צילום: HSUS)
גלובר טוען כי הרווחים מהציד בשנה שעברה הסתכמו בסך הכל בשבעה מיליון דולר בלבד למאות דייגים. "זהו סכום זעום לעומת הסיכונים והמאמצים שהדייגים נוקטים בהם. רוב השנה הם מרוויחים את לחמם מציד סרטנים ודגים, אך כמה פעמים בשנה הם חושבים שציד כלבי הים יניב להם הכנסה גדולה והם יוצאים לחבוט בגורי כלבים למוות", הוא מפרט.
עוד על ציד כלבי הים:
גלובר וחבריו מתכננים לתעד גם השנה את ציד כלבי הים, למרות הקשיים שמערימה ממשלת קנדה. "זו חובתנו המוסרית להגיע לכאן ולצלם את מעשי הטבח בחיות הבר המתפרשים על פני שטח שגדול יותר מצרפת", הוא מגלה. "יותר מ-1,000 סירות יקחו חלק בציד וזה מגוחך שממשלת קנדה חושבת שאפשר לפקח על כל הציידים שיהרגו את כלבי הים על פי חוקים. זה לא מציאותי לאכוף את החוק".
בעבר קבעו התקנות כי לציידים מותר להכות את כלב הים בראש ובאלה כדי להביא למותו. התקנות החדשות מאלצות את הציידים להשלים תהליך בן שלושה שלבים עליו המליץ צוות וטרינרים עצמאי. לאחר ירייה או חבטה בכלב הים, הצייד יהיה מחוייב לבדוק מקרוב את עיניו של כלב הים, על מנת לוודא כי הוא אכן מת. אם יגלה שכלב הים עדיין בחיים, יידרש הצייד לחתוך את העורקים הראשים של היונק הימי. לדברי פעילים למען זכויות בעלי חיים, התקנות החדשות אינן מועילות מאחר ואין מספיק פקחים שיבטיחו את קיומן.
שביל הדמים צייד ופגר כלב ים (צילום: HSUS)
החשש הגדול של הארגונים למען בעלי חיים הוא כי הרשויות בקנדה ימנעו מהם לצלם את הנעשה באזור בתקופת הציד. לפני כשלוש שנים נעצרו גלובר ומספר פעילים בטענה כי לא מילאו אחר "התקנות להגנת כלבי הים", המחייבות אישור מיוחד מהממשלה.
"כדי לצלם או לשהות באזור הציד, אתה חייב לקבל רישיון חדש מדי יום מהממשלה, המחייבת אותך להיות במרחק של לפחות עשרה מטרים מאזור הפעילות,
אבל כיום עם ציוד הצילום המשוכלל, אנחנו לא צריכים להתקרב אליהם בכלל ויכולים לתעד זאת ממרחקים", הוא מגלה. "אם אתה מפר את התקנות, אתה עלול להיקנס ב-100 אלף דולר, אבל אם צייד הורג כלב ים לא לפי התקנות, כולם מעלימים עין".
בימים האחרונים מקדיש גלובר את עיקר מרצו לפעולות שכנוע של חברי האיחוד האירופאי בבריסל בכדי להטיל חרם מלא על ייבוא מוצרים העשויים מכלבי-ים לאירופה.
"רק בתחילת השנה נקבע חוק חדש האוסר על מדינות האיחוד האירופאי, לייבא, לייצא או לסחור
בפרוות של חתולים וכלבים",
הוא מנמק. "הגיע הזמן להחיל זאת גם על כלבי הים. היצרנים מפיקים מהם שמן, תרופות, בשר ופרוות, המיוצאות למספר מדינות ברחבי אירופה וקנדה. עכשיו הצרכנים ואוהבי החיות צריכים להתאגד ולהתנגד להמשך הייבוא שעולה בחייהם של בעלי חיים נפלאים".
גורמים ממשלתיים העריכו אשתקד כי אוכלוסיית כלבי הים ממין "הארפ" בחופים המזרחיים של קנדה עומדת על כשישה מיליון - כמעט פי שלושה מגודל האוכלוסייה בשנות ה-70. זו הסיבה שהממשלה מעניקה רישיונות ציד כאמצעי למנוע התפוצצות אוכלוסין שפוגעת באוכלוסיית הדגים - בפרנסת הדייגים ובהכנסות המדינה מיצוא דגים. כדי להתמודד עם טענות פעילי הסביבה, מגבילה הממשלה את כמות כלבי הים הניצודים במכסות שנתיות, והוציאה כאמור מגבלות שונות על שיטות ההרג.
